הישרדות

עבור כ־40 מדינות, שינויי האקלים הופכים להיות ממשיים ביותר, וחלקן עומדות בפני סכנת קיום. מצב זה מספק המחשה ברורה במיוחד למאפיין בולט של האנושות - אי צדק

22 בספטמבר 2014

איים אקזוטיים שונים כמו פיג'י, המלדיבים ואיי סיישל משמשים לעתים קרובות כסט צילומים עבור תוכניות ריאליטי שונות ובהן "הישרדות". אלא ששינויי האקלים, ובעקבותיהם עליית פני הים, צפויים להביא לכך שעבור התושבים המקומיים הישרדות תהיה מציאות של ממש.

דוח מקיף שפרסם הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) בספטמבר אשתקד (2013) קבע כי עד שנת 2100 צפויים פני הים בעולם לעלות עד 98 סנטימטרים. עם זאת, מאמר שסקר עמדות של 90 מומחים בתחום והתפרסם כחודשיים מאוחר יותר, העלה כי ההערכות של הפאנל כנראה היו זהירות מדי. על פי התרחיש הסביר, נכתב במאמר, במהלך המאה הנוכחית צפויים פני הים לעלות עד 120 סנטימטרים. על פי התרחיש האופטימי, אם האנושות תתגייס למאמץ ממוקד להפחתה דרמטית של פליטות גזי החממה, יעלו פני הים "רק" ב־40 עד 60 סנטימטרים.

תושב האי קריבאטי בונה מחדש את ביתוצילום: אימג'בנק
תושב האי קריבאטי בונה מחדש את ביתו
צילום: אימג'בנק

כך או כך, המשמעות היא שאזורי חוף רבים בעולם יוצפו באופן קבוע ושמי ים יחדרו למי התהום, וכתוצאה מכך ייפגעו מקורות מי שתייה ויומלחו קרקעות המשמשות לחקלאות. עבור מדינות איים קטנות, שבאחדות מהן הנקודה הגבוהה ביותר היא לא יותר מכמה מטרים מעל גובה פני הים, מדובר באיום של ממש. למעשה, בכמה מהן התופעות האלו כבר מורגשות, למשל באיי מרשל, בטובאלו ובנאורו, ואם מגמה זו תימשך קיים חשש ממשי שכבר במהלך המאה הנוכחית מדינות שלמות לא יהיו ראויות עוד למגורי אדם.

ההשלכות של התממשות תרחישים כאלה הן מרחיקות לכת, ולכן כמה מדינות איים כבר החלו לגבש צעדים להתמודדות עם המציאות העתידית. לאחרונה השלימה ממשלת קיריבאטי (Kiribati) רכישה של שטח בגודל של כ־20 קילומטרים רבועים בפיג'י, מרחק כ־3,200 קילומטרים משם. הקרקעות האלה, אמר נשיא קיריבאטי, אנוטה טונג (Tong) בראיון לסוכנות הידיעות AP במרץ 2012, יוכלו לשמש כ"פוליסת ביטוח" במקרה שיהיה צורך לפנות את כל אוכלוסיית המדינה המונה היום כ־100 אלף איש.

"זה לא יהיה בשבילי, אישית, אלא יותר עבור הדור הצעיר. עבורם, מַעבר לא יהיה עניין של בחירה. זה יהיה עניין של הישרדות", אמר טונג. אלא שגם בפיג'י מתמודדים עם אתגרים דומים. בינואר השנה דיווח אתר החדשות פיג'י טיימס אונליין על העתקתו של הכפר הראשון למיקום חדש כחלק מתוכנית ההיערכות הלאומית לשינויי האקלים.

כפריים מהכפר אבאראו בקיריבאטי שמים מתפללים לישו שיציל את מדינתם מעליית פני היםצילום: אימג'בנק
כפריים מהכפר אבאראו בקיריבאטי שמים מתפללים לישו שיציל את מדינתם מעליית פני הים
צילום: אימג'בנק

מהגר של כבוד

"יישוב מחדש (של האוכלוסייה) תמיד ייחשב כאפשרות המפלט האחרונה. אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לשמר את קיריבאטי כיישות ריבונית וראויה למגורי אדם", נכתב באתר האינטרנט הרשמי של הממשלה. עם זאת, כבר לפני כמה שנים החלה הממשלה בגיבוש תוכניות שיאפשרו לאזרחי המדינה להגר למדינות אחרות. הנשיא טונג מקפיד להזכיר כי מדיניות זו מונחית על ידי התפיסה של "הגירה בכבוד".

לפי השקפה זו, האפשרות של אזרחים המעוניינים לעזוב את המדינה עכשיו ובשנים הקרובות, תאפשר ביסוס של קהילות בתפוצות שיוכלו בעתיד לסייע בקליטה של מהגרים נוספים מהמדינה למדינות אחרות. נוסף על כך, כספים שיעבירו בני קהילות אלו אל משפחותיהם שנותרו בקיריבאטי יהווה מקור הכנסה חשוב. כמו כן, כחלק מהאסטרטגיה שאימצה הממשלה, מושם דגש על הכשרה מקצועית עבור אזרחי המדינה במקצועות שבהם יש צורך במדינות הקולטות, דוגמת אוסטרליה וניו זילנד.

עם זאת, הקהילה הבינלאומית עדיין לא גיבשה מענה מסודר לסוגיה של הגירה כתוצאה משינויים סביבתיים. לכן, אלה אשר נאלצים לנטוש את מקום מגוריהם בשל שיטפונות נרחבים, בצורות קשות, סופות הוריקן הרסניות או עלייה של פני הים עלולים למצוא עצמם בין הפטיש לסדן. יואנה טייטיוטה (Teitiota) ומשפחתו היו כנראה המקרה הראשון שהעמיד סוגיה זו למבחן.

משפחת טייטיוטה, אזרחי קיריבאטי, התגוררו בניו זילנד מאז 2007, אך תוקפה של אשרת השהייה שלהם פג. לכן הם ביקשו מרשויות המדינה, במהלך ראשון מסוגו בעולם, להכיר בהם כ"פליטי אקלים". עם זאת, בנובמבר 2013 החליט בית המשפט העליון של ניו זילנד לדחות את עתירתם.

השופט שדן במקרה הכיר בהשלכות החמורות שיש לשינויי האקלים בקיריבאטי, אך טען בין היתר כי החלטה להרחיב את ההגדרה החוקית הקיימת עבור "פליט" תגרום לכך שמיליוני אנשים אחרים ברחבי העולם יוכלו להיות מוגדרים כפליטים.

הסיבה לכך היא שאמנת הפליטים הבינלאומית, שנחתמה ב־1951 ומכוחה מוגדר היום מעמד זה בעולם, קובעת כי פליט הוא מי שעזב את ארצו בשל חשש מבוסס היטב מרדיפה על רקע גזע, דת, אזרחות, השתייכות חברתית או השקפה פוליטית. השפעות שינויי האקלים, לכן, אינן מתפרשות כרדיפה.

"זה מאוד קשה. אין עתיד לחיים שם. אנחנו מחפשים עתיד עבור הילדים שלנו", אמרה אנגואה אריקה, אשתו של יואנה טייטיוטה, בראיון לאתר החדשות הגרמני דויטשה ולה (Deutsche Welle). "כשנחזור לקיריבאטי יהיה קשה לשלושת הילדים שלנו להישאר שם בזמן שאנחנו יודעים שבעוד 20־30 שנה קיריבאטי תיעלם מתחת פני הים העולים".

לגנות המים המתוקים שהייתה בסמוך לכפר טבונגינאקו שבקיריבאטי התמלאה במי ים, הכפר הוצף והתושבים נאלצו להעביר את בתיהם למקום אחרצילום: אימג'בנק
לגנות המים המתוקים שהייתה בסמוך לכפר טבונגינאקו שבקיריבאטי התמלאה במי ים, הכפר הוצף והתושבים נאלצו להעביר את בתיהם למקום אחר
צילום: אימג'בנק

האו"ם הכריז על שנת 2014 כ"שנה הבינלאומית למדינות איים קטנות מתפתחות ובספטמבר מקיים האו"ם כנס תחת כותרת זו בסמואה, השוכנת בלב האוקיינוס השקט, כשבמרכזו עומד הנושא של פיתוח בר קיימה.

בקבוצה זו נכללות כ־40 מדינות, כחמישית מכלל מדינות העולם, ומרביתן באוקיינוס השקט מחד גיסא ובים הקריבי מאידך גיסא, ממיקרונזיה ועד האיטי. אך נראה ששינויי האקלים מספקים המחשה ברורה במיוחד למאפיין אחד של האנושות כיום – אי צדק. תרומתן של מדינות האיים הקטנות המתפתחות למאזן הגלובלי של פליטות גזי החממה היא אפסית, אך עבור כמה מהן השפעותיהם של שינויי האקלים הן לא פחות מאיום קיומי. הגירה של אוכלוסיות שלמות למדינות אחרות מעלה שאלות בדבר שימור מסורת, תרבות ושפה; בדבר מידת האחריות של הקהילה הבינלאומית לסייע להן; וגם שורה של שאלות משפטיות סבוכות, ובראשן – האם מדינה שאין לה עוד טריטוריה יכולה להוסיף להתקיים כמדינה?