מגדל שן סביבתי

חבירה בין אזרחים מן השורה לבין מדענים עשויה לעזור בפתרון בעיות סביבתיות וחברתיות

19 בינואר 2015

במשך שנים ספגה האקדמיה ביקורת בשל התבדלותם של חוקרים ומוסדות מחקר מהחברה – התרחקות שזיכתה את האקדמיה בכינוי "מגדל השן". התבדלות זו ניכרה גם על רקע של מאבקים אזרחיים שונים, ובפרט מאבקי סביבה נגד איומים על הטבע ועל בריאות הציבור. עם זאת נראה כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמת שינוי בדמות ה"מדע האזרחי" (Citizen Science). מאז ומתמיד תרמו חובבים חסרי השכלה רשמית למחקר, אבל גישת המדע האזרחי מעודדת חבירה בין אזרחים מן השורה לבין מדענים למען מטרות סביבתיות, חברתיות או אחרות.

גם בעבר פנו חוקרים אל אנשים מתחומים שונים כדי לסייע להם באיסוף נתונים. מתנדבים וחובבי טבע מושבעים כמו צפרים, חובבי פרפרים, אוהבי צמחי בר ואסטרונומים חובבים לעתים קרובות מספקים למדענים מידע קריטי. גם אנשי מקצוע מתחומים אחרים – תיירנים, דייגים וימאים – מעבירים כבר שנים דיווחים על תצפיות במהלך עבודתם. האינטרנט לוקח את שיתוף הפעולה הזה לרמה חדשה לחלוטין. הוא מאפשר מחקרים שלא היו אפשריים עד עכשיו, למשל עקב חוסר במשאבים. לפני 30 או 40 שנה חוקרים רבים לא האמינו שאפשר לבצע מחקרים בקנה מידה גדול כל כך, לפעמים בסדר גודל עולמי. מדענים אחרים היו וחלקם עדיין חשדנים כלפי מעורבותם של אנשים שמדע אינו המקצוע הרשמי שלהם. גם בקרב אנשים רבים המשתתפים באופן פעיל במחקרים, המדע נתפש בעבר כזר, לא ברור ולעתים אפילו לא רלוונטי לחייהם.

להפיל את החומות

המדע האזרחי נועד להפיל את החומות. האינטרנט, ועוד יותר מכך יישומים שונים, מאפשרים חיבור והשתתפות, וכבר היום יש מאות פרויקטים מדעיים המזמינים את הציבור הרחב להשתתף במלאכת איסוף ועיבוד הנתונים. פרויקט TurtleSAT מבקש להרחיב את הידע המדעי על צבי המים באוסטרליה, ופונה אל אזרחים כדי שידווחו באתר האינטרנט על כל תצפית בצבי המים. בפרויקט "ערים בלילה" החוקר זיהום אור, מסייעים גולשים מכל העולם לזיהוי מקומות יישוב שצולמו על ידי לוויינים. החוקרים שמאחורי פרויקט "סיטקלופס" נעזרים ב"מדענים אזרחיים" המבצעים מדידות של מי ים, כמו שקיפות וצבע בחופי אירופה, באמצעות אפליקציה המיועדת לכך. גם בארץ יש יותר ויותר יוזמות המבקשות לחבר בין חוקרים ובין הציבור. ב־2012 השיקה החברה להגנת הטבע פרויקט שבו יכולים אזרחים להעביר דיווחים על מינים פולשים בשטחים פתוחים. המידע שנאסף שימש את אנשי הארגון כבסיס לקמפיינים להעלאת מודעוּת לסוגיה וגם לצורך פעולה שבה נעקרו צמחים פולשים בכמה אתרים ברחבי הארץ.

מאז 2006 מקיים המרכז לציפורי בר בכל שנה פרויקט של ספירת ציפורי הבר בעיר והנתונים שנאספים, בעיקר על ידי תלמידים בבתי ספר ברחבי הארץ, מאפשרים הצצה אל מצבם של בעלי כנף בנוף האורבני של ישראל. בדצמבר 2014 מדענים מאוניברסיטת חיפה ומארגון "אֶקוֹאוֹשן", אשר חוקרים פסולת ימית, פיזרו 300 בקבוקי פלסטיק בשש נקודות בים, שקרובות לחופי הארץ, במטרה להתחקות אחר זרמי המים. מי שנתקלים בבקבוקים כשהם מגיעים לחוף מוצאים בתוכם פתק ובו בקשה לדווח לחוקרים על איתורם.

במאמר שפורסם בנובמבר 2014 בכתב העת Global Environmental Change קבעו חוקרים שבזכות המעורבות האזרחית שבבסיסו, מדע אזרחי יכול לתרום להעלאת מודעות סביבתית בקרב הציבור הרחב. החוקרים סקרו 115 מתנדבים בשני ארגוני סביבה בהודו כדי ללמוד על המניעים שלהם להשתתפות ועל ההשפעה שלה. הם מצאו שלאורך השנים, כמה מאותם מתנדבים אף החליטו לעשות הסבת מקצוע ולהפוך למדענים במשרה מלאה, ואחרים אף הקימו ארגוני שמירת טבע קהילתיים. מחברי המאמר בחרו לכנות את המתנדבים אשר משתתפים במדע אזרחי "מובילי דעה סביבתיים". לדבריהם, מדע אזרחי, שהולך ותופס תאוצה מאז אמצע שנות ה־90, משמש כאמצעי חשוב לניטור ולאומדן של שינויים סביבתיים מקומיים ועולמיים. נוסף על כך, פרויקטים מהסוג הזה מסייעים לא רק באיסוף מידע בקנה מידה רחב, אלא גם בהרחבת האוריינות המדעית.

למדע האזרחי יכולה להיות השפעה גם על החברה ככלל. דוח שפרסמה ב־2013 התוכנית "מדע עבור מדיניות סביבתית" (Science for Environmental Policy) של נציבות האיחוד האירופי, מצא שעל אף ההתקדמות המשמעותית, הפוטנציאל הגדול הגלום במדע אזרחי, במיוחד עבור אזרחים ומעצבי מדיניות, אינו מנוצל עדיין במידה רבה. נוסף על כך, על פי מחברי הדוח על אף היעילות של טכנולוגיות כמו סמרטפונים, שווה לבדוק אם פרויקטים כאלה אינם מחמיצים הזדמנויות לאינטראקציות ישירות ולדיאלוג בין המשתתפים שיכולים להיות בעלי ערך גבוה יותר מאשר איסוף נתונים בלבד. לדבריהם, ישנה חשיבות ליוזמות מחקריות של תושבים, בפרט כאלו המתמקדות בבעיות סביבתיות מקומיות. "מהבחינה הזו, שאלות שמעלים אזרחים – לא רק מדענים – יכולות לקבוע את סדר היום עבור מחקר סביבתי וקובעי מדיניות", נכתב בדוח. ואולי כאן טמון הפוטנציאל לאחת התרומות המרכזיות של המדע האזרחי. מחברי הדוח מאמינים ששיתוף הציבור במחקר יכול לעורר גם שיח ביקורתי סביב נושאי מדיניות סביבתית, מדיניות חברתית ונושאים אחרים. במקביל, נראה שיותר ויותר אנשי אקדמיה נרתמים למאבקים אזרחיים ומשמיעים את קולם. בשנים האחרונות פרסמו קבוצות מדענים מכתבי עמדה בשורה של סוגיות על סדר היום הציבורי בארץ – למשל, בעניין ההחלטה לבטל את נציבות הדורות הבאים בכנסת, בנושא התוכנית להקמת יישובים חדשים בחבל לכיש בעקבות השרפה בכרמל, בסוגיית הניסויים בבעלי חיים ובנושאים אחרים.

ואולם, נשאלת השאלה אם מעורבות אזרחית במחקר אקדמי, כפי שיוזמות מדע אזרחי מאפשרות, יכולה לייצר שיח סביב החלק של האקדמיה בחברה, ולתרום גם לתהליכי דמוקרטיזציה במדע, כמו למשל הגדלת השקיפות.

אחת הסוגיות המרכזיות היא שאלת הנגישות הציבורית למאמרים המדעיים המתפרסמים בעקבות המחקר. גישה למאמרים המתפרסמים ברבים מכתבי עת האקדמיים כרוכה בתשלום, כמו למשל סקר המתנדבים בהודו, שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בו. גם השימוש במידע המדעי מוגבל על ידי תנאי קניין רוחני המוגדרים על ידי המוציאים לאור של כתבי העת. תנועת הגישה החופשית (Open Access), ההולכת ומתרחבת בעולם, פועלת במטרה לדאוג לכך שמחקר הממומן בכספי משלם המסים – למשל, באוניברסיטאות ציבוריות – יהיה חופשי ונגיש לכל, על אחת כמה וכמה כשאזרחים השתתפו בו והתנדבו לתרום מזמנם ומכישוריהם.

הפרויקטים הרבים של מדע אזרחי ברחבי העולם ותוצאותיהם המרשימות ממחישים את הפוטנציאל האדיר הגלום בשילוב הזרועות שבין הציבור והאקדמיה, הן עבור מודעוּת סביבתית בציבור והן עבור מדיניות שמירת טבע. על אף האתגרים הכרוכים בו, שיתוף הפעולה הזה בהחלט חשוב, ודאי אם הוא מצליח לעורר שיח סביב תפקידו של המדע בחברה.