מה יפים הלילות

האור המלאכותי הוא אחד הסמלים של החברה המודרנית והוא פתח את הדלת לפעילויות שיכולות להתקיים מסביב לשעון. עם זאת, תאורה זו משפיעה על הסביבה ומפרה את האיזון האקולוגי בעולמנו

20 בינואר 2014

לא פחות קדמוניים ממרחבי הטבע הפראי, גם שמי הלילה הם ערך טבע שנדחק מחיינו בשל המודרניזציה וההתפתחות. מאז הצבתם של פנסי הרחוב החשמליים הראשונים בשלהי המאה ה־19, האור המלאכותי שאימצה האנושות היה לאחד המבשרים העיקריים של החברה ללא הפסקה – של עבודה, מסחר, בילוי, נסיעה ושאר פעילויות מסביב לשעון.

אלא שיש גם צד אפל לאור הסנוורים העירוני. כבר באפריל 1884, כשהעיתון "ג'ולייט דיילי פרס" (Joliet Daily Press) דיווח על הדלקתם של פנסי הרחוב החשמליים הראשונים בעיר ג'ולייט שבאילינוי, ארצות הברית, הוא ציטט גם את תושב העיר פרנק קוסבי: "יש גם חסרונות בעסק הזה", הוא אמר. קוסבי, נכתב בידיעה, מצא תרנגולת בקן שחשבה שזוהי שעת יום וכי עת להטיל. זה היה משעשע מאוד עבור בני שיחו, אבל לא עבור התרנגולת שלו.

אז היו אלה לא יותר מתחושות בטן מבודחות של הכתב, אבל בעשורים האחרונים החלו השלכותיה של התאורה המלאכותית לקבל את תשומת לבו של המדע. במרץ 2013, כמעט 130 שנה לאחר שהודלקו פנסי הרחוב בג'ולייט, דיווחו מדענים כי שמי הלילה של הונג קונג בהירים עד פי אלף מהסטנדרט הבינלאומי, וכי זה הופך אותה לאחת הערים בעלות זיהום האור החמור בעולם.

הונג קונג. אחת הערים בעלות זיהום האור החמור בעולםצילום: שאטרסטוק
הונג קונג. אחת הערים בעלות זיהום האור החמור בעולם
צילום: שאטרסטוק

אין עוררין על חשיבותה של תאורה חיצונית – למשל לבטיחות בנהיגה ולביטחון הציבור ברחוב. ואולם, כל מי שנמצא בתוך יישוב או סמוך לו ומרים עיניו לשמיים, כמעט שאינו יכול לראות עוד כוכבים. נוסף על כך, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על הביטויים השונים של זיהום האור – בין היתר בזבוז אנרגיה, שיבוש אורחות חייהם של בעלי חיים ואף פגיעה בבריאות האדם.

"בארצות הברית לבדה אנחנו מעריכים שתאורת הרחוב מבזבזת 2.2 מיליארד דולר", אומרת איימי הנג (Hennig), מהאגודה הבינלאומית לשמי לילה (International Dark-Sky Association) בראיון ל"גליליאו". ואם החשמל הרב שצורכת התאורה הזו מופק מדלקים מאובנים, מתלווים אליו גם פליטת גזי חממה וזיהום אוויר מיותרים. 

חרקים הנמשכים למקור אור מלאכותי ועפים סביבו ללא הפסקה מעלים את סיכוייהם להיטרףצילום: שאטרסטוק
חרקים הנמשכים למקור אור מלאכותי ועפים סביבו ללא הפסקה מעלים את סיכוייהם להיטרף
צילום: שאטרסטוק

טרף קל

בישראל, לפי דוח של חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים שפורסם ב־2008, לאור מלאכותי, ובפרט לתאורה בצדי דרכים, מחיר סביבתי ניכר. למשל, חרקים הנמשכים למקור אור מלאכותי ועפים סביבו ללא הפסקה מעלים את סיכוייהם להיטרף. במקביל, עבור עטלפים הניזונים מחרקים יוצרת התאורה החשמלית מקור מזון חדש, אך במקביל יכולה להפוך אותם לטרף קל עבור דורסי לילה. וכשמדובר בעמודי תאורה בצדי כבישים, שני האחרונים חשופים יותר לפגיעת כלי רכב.

דוגמה אחרת היא צבֵּי הים הצעירים, הבוקעים מן הביצים בקנים שעל החוף ונעזרים באור הירח המשתקף על פני הים כדי להגיע אל המים. "עכשיו, כשצצות לאורך החוף ערים עם תאורה בהירה, כשהצבונים בוקעים הם מגיחים אל הקרקע ויש אור סביבם, ואז אין להם סימן ודאי למקום הימצאו של הים", מסבירה הנג. כתוצאה מכך עלולים צבי ים צעירים למות בשל טריפה, דריסה או פשוט תשישות.

אי לכך נושא זיהום האור מתאורת דרכים נכלל זה שלוש שנים בדוח האיומים הסביבתיים השנתי של החברה להגנת הטבע, ומתקיים שיתוף פעולה עם החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) ועם רשות הטבע והגנים להתמודדות עם הסוגיה. ככלל, הטיפול במפגע האור מבוסס על בחירה בגופי תאורה שאורם מופנה כלפי השטח המסוים שאותו הם מיועדים להאיר באופן מדויק, עם מינימום או אפס זליגה של אור כלפי מעלה.

ברחבי העולם יש כבר מצטרפים למאמץ לייעל את תאורת הלילה ולהשיב את שמי הכוכבים. ב־2003 נדרשה ועדת המדע והטכנולוגיה בפרלמנט הבריטי לסוגיית זיהום האור וביקרה את התעלמות הממשלה מהנושא. ב־2007 אישרה סלובניה את אחד החוקים המתקדמים ביותר בנושא, המגביל תאורת חוץ עד לקו האופק.

במקומות רבים אחרים היו אלה רשויות מקומיות שלקחו את העניינים לידיים. אפילו בפריז, עיר האורות, החל מיולי 2013 מחויבים כל המבנים שאינם בתי מגורים לכבות את האורות שעה לאחר שהעובד האחרון עוזב, וגם תאורת חלונות ראווה מוחשכת אחרי השעה אחת בלילה. לדברי המשרד לאיכות הסביבה הצרפתי, שצוטטו על ידי סוכנות הידיעות רויטרס, יישום החוק הזה צפוי לחסוך לבירה הצרפתית חשמל בהיקף דומה לצריכה השנתית של 750 אלף בתי אב, וגם לצמצם את השפעות זיהום האור על מערכות אקולוגיות ועל דפוסי השינה של תושבי העיר.

גם בארץ יש מי שמבקשים להחזיר את נוף הכוכבים לחיינו. התארגנות עצמאית של מתנדבים בשם "אור מכוון" פועלת זה כשנתיים לקידום ייעול של תאורת חוצות ולמניעת נזקי זיהום האור לאדם ולטבע.

בראיון ל"גליליאו" אומר חבר הקבוצה מיכאל צוקראן כי הם עובדים עם קרוב ל-20 רשויות מקומיות בארץ, מכפר סבא עד ירוחם, אך הפרויקט המתקדם ביותר כיום הוא במצפה רמון. העיירה המדברית על שפת המכתש ידועה כבר היום כאתר עלייה לרגל עבור אנשי מקצוע וחובבים כאחד, המבקשים לצפות בכוכבים. מצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל־אביב הממוקם בשולי מצפה רמון, הוא מצפה הכוכבים המדעי המקצועי היחיד בארץ.

"אור מכוון" וקבוצת תושבים ממצפה רמון פועלים לצמצום זיהום האור שיוצרת תאורת הרחוב. לדבריהם, מטרותיהם הן לשפר את איכות תאורת הרחוב במקום והן לוודא שלא יזלוג אור מיותר שעלול לפגוע במראה שמי הלילה.

במצפה רמון עדיין אפשר לראות כוכביםצילום: יח"צ
במצפה רמון עדיין אפשר לראות כוכבים
צילום: יח"צ

שומרי הלילה

"התהליך במצפה רמון נמצא עדיין בשלב ראשוני אך מבוסס על שני מרכיבים", מסביר איתי ענר, תושב העיר אשר מוביל את היוזמה המקומית. "האחד הוא חקיקת עזר מקומית – תקנות לבנייה עתידית; השני הוא החלפת התאורה הקיימת", אמר בראיון ל"גליליאו". בבסיסו של התהליך ניצב מסמך הנחיות מקצועיות שגיבשו חברי "אור מכוון" על פי סטנדרטים בינלאומיים. המטרה ששמו לעצמם היא השגת מעמד של "שמורת שמי לילה בינלאומית", אשר מוענק על ידי האגודה הבינלאומית לשמי לילה.

במקביל, אך בנפרד בינתיים, רשות הטבע והגנים מקדמת אף היא תוכנית להשגת מעמד דומה עבור מכתש רמון. לדברי ד"ר נעם לידר, ראש אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, בשל תנאי מזג האוויר הקשים ששוררים במדבר במהלך היום, דווקא חיי הלילה שם שוקקים במיוחד. "במשך שנים הזנחנו את הלילה", הוא אומר. "לא הבנו שהלילה הוא חשוב, שמרבית בעלי החיים והצמחים פעילים גם בשעות הלילה, ושאם לא תשמור גם על החלק הזה של היממה כאילו לא שמרת כלל".

עם זאת, מסביר לידר, הדבר נכון גם לאתרי טבע אחרים ברחבי הארץ. "עשינו מיפוי וגילינו שהרבה מאוד מהשמורות שלנו סובלות מזיהום אור מהסביבה". בתחומי השמורות מקבל הטבע הגנה, הוא מסביר בראיון ל"גליליאו", אבל אור שנפלט מיישובים וממתקנים צבאיים ואחרים השוכנים בסמיכות לשמורות פוגע במערכות האקולוגיות בשטחן. "מצד שני", מוסיף לידר, "האתרים בישראל שבהם עדיין אפשר לראות שמים זרועי כוכבים, שהלילה עדיין נשמר בהם ומופיע בצורתו הטבעית, הם כמעט אך ורק שטחי שמורות טבע. ואם זה כך עלינו לשמור על זה".

"על פי התכנון, בתחום המכתש יוגדר אזור ליבה שבו תישמר חשכה מוחלטת. באזור ההיקפי, שבו נמצא בין היתר חניון הלילה חאן בארות, מתכוונת הרשות להתאים את התאורה באופן שיאפשר למבקרים השוהים בו ליהנות מתאורה אך תוך דאגה לכך שאין אור גולש אל מחוץ למתחם חניון הלילה". "נוסף על כך", אומר לידר, "תפעל רשות הטבע והגנים עם החברה הלאומית לדרכים כדי לדאוג שפנסי התאורה שבצד הכביש היורד אל המכתש יותאמו גם הם למטרות שהוגדרו".

בפריז מחויבים כל המבנים שאינם בתי מגורים לכבות את האורות שעה לאחר שהעובד האחרון עוזב, וגם תאורת חלונות ראווה מוחשכת אחרי השעה אחת בלילה.צילום: אימג'בנק
בפריז מחויבים כל המבנים שאינם בתי מגורים לכבות את האורות שעה לאחר שהעובד האחרון עוזב, וגם תאורת חלונות ראווה מוחשכת אחרי השעה אחת בלילה.
צילום: אימג'בנק

"הרווח מהיוזמה החדשה", הוא אומר, "לא יסתכם רק בתרומה לשמירת הטבע במכתש ובחיסכון באנרגיה. אל אלה מצטרפים גם שדרוג החוויה עבור המבקרים, ויש בכך אף שיפור התנאים עבור אסטרונומים המנצלים את המיקום המבודד הזה לחקר גרמי השמיים".

"להשבת שמי הלילה למצבם הטבעי חשיבות מיוחדת באזור זה עבור ערכי מורשת, עתיקה ומודרנית כאחד. במכתש רמון עובר קטע מדרך הבשמים, המוּכּרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו", מוסיף לידר. "לשיירות המסחר הנבטיות", מסביר לידר, "לא היה GPS – הן ניווטו באמצעות הכוכבים".

סביר להניח שבשלב מסוים יהיה על שתי היוזמות להתאחד, ולכשתאושר המועמדות יצטרפו מכתש רמון ומצפה רמון אל חמש שמורות שמי לילה בינלאומיות שבבריטניה, בקנדה, בנמיביה ובניו־זילנד.

צבוני הים מתבלבלים מהאורות מסביב ולעתים אינם מוצאים את דרכם ליםצילום: שאטרסטוק
צבוני הים מתבלבלים מהאורות מסביב ולעתים אינם מוצאים את דרכם לים
צילום: שאטרסטוק

האגודה הבינלאומית לשמי לילה מגדירה אזורים המצטיינים במראה שמי לילה על פי שלוש קטגוריות: קטגוריית "קהילה" המתייחסת ליישוב, קטגוריית "פארק" המתייחסת לשטחים פתוחים, וקטגוריית "שמורות", אשר יכולה לכלול את שניהם. שני האחרונים, פארקים ושמורות, אף מקבלים דירוג – זהב, כסף או ארד – על פי מדדים מקצועיים של חשכת שמי הלילה.

"דוגמה טובה היא הפארק הלאומי ברקון ביקונס (Brecon Beacons) בווילס, שהוא השמורה האחרונה שהכרזנו עליה", אומרת הנג, המשמשת כמנהלת תוכנית אתרי שמי לילה בינלאומיים באגודה. "יש להם מספר ערים שנכללות בתחומי הפארק, וגם בהן יש נוף מצוין של שמי הלילה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שבחרו לנהל את התאורה באזור".

שמורת שמי הלילה הראשונה בעולם, "מון מגנטיק" (Mont Mégantic) בקוויבק שבקנדה, הוכרזה בשנת 2008, אך לדברי הנג עדיין לא נעשו מחקרים שיכולים לאמוד את מידת האפקטיביות של המעמד הזה. מֵעבר לכך, כל מי שמעורבים בפרויקט במצפה רמון ובמכתש רמון מעידים על כך שהמכשלה העיקרית היא חוסר מוחלט של מודעות בקרב הציבור כלפי הסוגיה והשלכותיה. עם זאת, הם מקווים שבסופו של דבר יוכל הפרויקט לשַמש מודל עבור רשויות מקומיות נוספות בישראל, ואם חזונם אכן יתממש יוכלו רבים להיזכר, או אפילו לגלות לראשונה, מה יפים הלילות בכנען.

עידו ליבן הוא עיתונאי עצמאי המסקר בעיקר את תחומי הסביבה ויחסים בינלאומיים עבור כלי תקשורת בישראל ובעולם.