בריונות גולשת

האינטרנט מקנה לתלמידים יכולות למידה חדשות, אמצעים להעמיק את הידע, וגם דרך לתקשר עם חבריהם לכיתה, אבל הוא גם מציב אותם בפני סיכונים חדשים שלא היו מוכּרים לפני העידן המקוון. מחקר של חוקרות מהאוניברסיטה הפתוחה סוקר את האלימות ברשת (Cyber bulling)- תופעה חדשה יחסית של אלימות, ההופכת שכיחה בקרב בני הנוער, ומשתכללת עם השימוש הגובר והולך של תלמידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו סמארטפונים, אייפדים ומחשבים ניידים.

הסכנה שבבריונות ברשת. קטע מתוך הסרט "מנותקים":

הנגישות לרשת אינטרנט מהירה, זמינה ונוחה לשימוש בכל שעות היממה, יוצרת פתח לביטוי של אלימות חוזרת ונשנית באמצעות שליחת הודעות מעליבות, ופרסום והפצה של תמונות וסרטים פוגעניים נגד הקורבנות. בניגוד לבריונות ה"ישנה", אשר מוגבלת מבחינת היקפיה למסגרות הגיאוגרפיות של הכיתה של בית הספר או של השכונה, הרי שבריונות הרשת פותחת אפיקי בריונות והצקות שאינם מוגבלים במרחבים הגיאוגרפיים.

בינואר האחרון הגישו ד"ר טלי היימן, ד"ר דורית אולניק שמש וד"ר סיגל עדן, מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ממצאי מחקר שנערך בשנים 2011 ל־2013, לידי משרד החינוך. במחקרן בחנו החוקרות את היקף תופעת האלימות ברשת, את מאפייניה המרכזיים ואת הקשר בינה לבין היבטים חברתיים ורגשיים רחבים יותר. החוקרות ביקשו לבדוק גם את תפישות המורים כלפי תופעת האלימות החדשה ואת הדרכים שבהן המורים מתמודדים איתה.

רווחה אישית ואלימות רשתית

במחקר השתתפו 1,094 תלמידים: כמחצית מהם תלמידי בית ספר יסודי, כשליש מחטיבות הביניים והשאר תלמידי תיכון. נוסף על כך השתתפו במחקר 585 מורים (בעיקר מורות). ממצאי המחקר מראים כי התופעה אכן רחבה ומוכּרת היטב בבתי הספר: 27 אחוז מהתלמידים שהשתתפו במחקר דיווחו כי היו קורבנות לאלימות ברשת, לעומת 49 אחוז שנפגעו מאלימות פנים אל פנים, "המסורתית". כמו כן, החוקרות מצאו כי יש יותר בנות שנפגעות מאלימות ברשת מאשר בנים, ויותר בנים "מטרידים".

החוקרות מצאו כי יש יותר בנות שנפגעות מאלימות ברשת מאשר בנים
צילום: שאטרסטוק

17 אחוז ממשתתפי המחקר דיווחו כי לקחו חלק בהטרדה באינטרנט, מחצית מכמות המטרידים פנים אל פנים, כאשר פה הבנים דומיננטיים יותר. הממצא המדאיג ביותר: כמעט מחצית (46 אחוז) מהנשאלים סיפרו כי היו עדים לבריונות ולמעשי אלימות כלפי מישהו אחר ברשת. אחד הנתונים המפתיעים מהמחקר מעיד עד כמה מושרש השימוש המתוחכם ברשת כבר מגיל צעיר: רוב הנפגעים מאלימות באינטרנט מבין קבוצת הנחקרים היה שייך דווקא לתלמידי בית הספר היסודי. במילים אחרות: בריוני הרשת לומדים כיצד להשתמש באינטרנט כבר מגיל צעיר מאוד!

החוקרות מצאו מִתאם בין מצב חברתי־רגשי לרמת הבריונות והאלימות הרשתית: ככל שהתלמידים דיווחו על רווחה אישית נמוכה יותר, כך נפגעו יותר מאלימות ברשת. כמו כן, נמצא קשר בין קורבנות ברשת לבין דיווח על רמת בדידות גבוהה.

החוקרות קובעות, כי הבנים אלימים יותר (או נוטים לאלימות), ואילו הבנות נוטות להיות קורבנות למעשי אלימות. המשתנים המנבאים קורבנות ברשת הם: גיל  צעיר, רמת בדידות גבוהה, רמה נמוכה של מסוגלות עצמית ורווחה אישית. המשתנים המנבאים תוקפנות או בריונות ברשת הם: מגדר (בנים),  רמה נמוכה של רווחה אישית ומסוגלות עצמית.

החוקרות מצאו כי הקורבנות מגיבים בדרך כלל על האלימות ברשת בכעס, בזעם, בדאגה, במתח ובמצב רוח ירוד. תלמידים אשר הותקפו ברשת נוטים להגיב באחת או יותר מהדרכים הבאות: להתעלם, לבקש להפסיק את ההטרדה, לספר לחבר/ה, לתקוף בחזרה, לספר להורים או לצאת מהרשת בכלל. ממצא מדאיג אחר מאשש הנחות חברתיות שאינן מבחינות בין מה שהוא תלונה לגיטימית לבין מה שהחברה תופשת כ"הלשנה": רק תלמידים מועטים דיווחו כי התלוננו למורים או למשטרה על ההטרדה – מספר קטן במובהק ממספר התלמידים שמצאו לנכון להתלונן למורים על אלימות פנים אל פנים.

באופן כללי, המורים עדיין מתקשים להפנים את המציאות האלימה החדשה שבה פועלים הבריונים ברשת, מציאות שעימה הם צריכים להתמודד. החוקרות מוצאות כי מרבית המורים מתקשים להעריך את מידת התוקפנות באינטרנט של תלמידיהם. המחקר מראה כי המורים אמנם מביעים דאגה מהאלימות ברשת, אך מבטאים ביטחון נמוך ביכולתם למגר את התופעה או להתמודד איתה.

המחקר מסתיים בהמלצות להעלות את המודעוּת הכוללת לאיום החדש בקרב התלמידים, ההורים, המורים ושאר צוותי החינוך, על ידי פיתוח תוכניות מניעה והתערבות ייחודיות לנושא הבריונות ברשת, הן בקרב התלמידים בשכבות הגיל השונות והן בקרב המורים האמורים לטפל בתופעה. החוקרות ממליצות להתמקד בילדי בית הספר היסודי (כיתות ד'־ו'), כדי למנוע הידרדרות והחמרה בגיל ההתבגרות.