לשקר יש רגליים?

מחסור במשאבים חומריים מוביל לשיפוטים מוסריים נוקשים יותר

האם מותר לשקר? מתי? האם מותר לרמות את הרשויות? אם כן, באילו נסיבות? המענה לשאלות אלו מכונה בספרות הפסיכולוגית "שיפוט מוסרי". שיפוט מוסרי הוא הערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשית על רקע מערכת ערכים ומידות שבהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימת. שיפוטים מוסריים הכרחיים לקיומן ולהתנהלותן של חברות, מאחר שהם קובעים כיצד יחידים וקהילות מגיבים להתנהגות חברתית ומווסתים אותה. ואולם, פעמים רבות מתגלעת אי הסכמה בין אנשים באשר לשיפוט המוסרי של התנהגות נתונה. אי הסכמה זו עלולה להוביל לקונפליקטים שונים ולהתגלגל עד לתביעות משפטיות, או להוות שורש מחלוקת בין מדינות. אם נבין טוב יותר מדוע אנשים נבדלים זה מזה בשיפוטים המוסריים שלהם, אולי נוכל ליישב קונפליקטים טוב יותר.

במאמר המתפרסם בכתב העת Psychological Science טוענים מרקו פיטסה וסטפן טאו (Pitesa & Thau) כי סיבה אחת שבגינה אנשים נבדלים זה מזה בשיפוטים המוסריים שלהם נעוצה במשאבים החומריים העומדים לרשותם. לטענתם, אנשים שלרשותם עומדים פחות משאבים חומריים חשים פגיעים יותר בעקבות התנהגות מזיקה של אחרים, מאחר שיש להם פחות יכולות להתמודד עם השלכותיה של התנהגות זו. לפיכך, שיפוט מחמיר יותר של ההתנהגות המזיקה מהווה מנגנון תגובה של שימור עצמי, המגן על הפרט מהתנהגות מזיקה בעתיד, משום ששיפוטים מחמירים עשויים להעלות את המחיר הכרוך בביצוע ההתנהגות המזיקה וכך למנעה. אם התנהגות נתונה תישפט באופן מחמיר על ידי קבוצת אנשים, עולים הסיכויים שההתנהגות תווסת ותישא עונש.

אם נבין טוב יותר מדוע אנשים נבדלים זה מזה בשיפוטים המוסריים שלהם, אולי נוכל ליישב קונפליקטים טוב יותרצילום: שאטרסטוק
אם נבין טוב יותר מדוע אנשים נבדלים זה מזה בשיפוטים המוסריים שלהם, אולי נוכל ליישב קונפליקטים טוב יותר
צילום: שאטרסטוק

לבחינת סוגיה זו נערך המחקר הראשון ובו 85,475 אנשים מרחבי העולם התבקשו להשיב על סקר בינלאומי הבוחן ערכים. המשתתפים נדרשו להתייחס לשמונה התנהגויות מזיקות (כגון שקר, אי תשלום על נסיעה בתחבורה ציבורית, לקיחת שוחד ועוד) ולציין על פני סולם בן עשר דרגות עד כמה התנהגות זו היא מוצדקת (תמיד) או שאינה מוצדקת (לעולם). נוסף על כך דיווחו המשתתפים על גובה סך כל הכנסותיהם (הכוללת משכורת וכל הכנסה נוספת כגון הכנסה מנכס). לבסוף אספו החוקרים מידע על גובה האינפלציה בארצות שבהן גרים המשתתפים.

מניתוח תוצאות המחקר עולה כי כמצופה, משתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות (לפחות סטיית תקן אחת מתחת לממוצע) נקטו שיפוטים מוסריים מחמירים יותר. זאת ועוד, משתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות ובארצם הייתה אינפלציה גבוהה נקטו שיפוטים מוסריים מחמירים ביותר. ההסבר לממצאים נעוץ בכך שעל פי נתונים כלכליים, השפעתה השלילית של אינפלציה על אנשים בעלי אמצעים (שלהם אפיקי השקעה מגוונים, בין היתר נדל"ן המושפע פחות מאינפלציה) קטנה יותר מאשר השפעתה על אנשים מעוטי אמצעים (שאין להם אפיקי השקעה מגוונים ושנוטים לשמור את כספם במזומן או בבנק). לפיכך, אינפלציה גורמת לאנשים מעוטי אמצעים להיות פגיעים עוד יותר להשפעותיה של התנהגויות מזיקה, שכן היא מפחיתה עד מאוד את יכולתם להתמודד עם השלכותיה.

משתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות ובארצם הייתה אינפלציה גבוהה נקטו שיפוטים מוסריים מחמירים ביותרצילום: שאטרסטוק
משתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות ובארצם הייתה אינפלציה גבוהה נקטו שיפוטים מוסריים מחמירים ביותר
צילום: שאטרסטוק

תפישת עולם לפי רווח כלכלי

אולם לתוצאות המחקר הראשון עשוי להיות הסבר חלופי, שלפיו ייתכן כי אנשים דלי אמצעים מבצעים שיפוטים מוסריים מחמירים עבור כל ההתנהגויות, ולא רק כלפי התנהגויות מזיקות. במחקר השני ניסו החוקרים לשחזר את תוצאות המחקר הראשון ולשלול את ההסבר החלופי, הפעם בניסוי במעבדה.

במחקר השתתפו 199 נבדקים. ללא ידיעתם, החוקרים מיינו את תפישת הנבדקים על כמות האמצעים החומריים העומדים לרשותם באופן הבא (אופן שהוכח כיעיל במחקרים קודמים): הנבדקים התבקשו לדווח על הכנסתם בחודש הקודם. מחצית הנבדקים התבקשו לדווח זאת על פני סולם שנע מ־1 (0־1,000 דולר בחודש) ל־10 (מעל 500 אלף דולר בחודש). רוב הנבדקים בקבוצה זו דיווחו על משכורות בקצה התחתון של הסולם, כך שהם מונְחים ללא לידיעתם לתפוש את עצמם (באופן זמני) כבעלי אמצעים מועטים יותר. שאר הנבדקים התבקשו לדווח על הכנסותיהם על פני סולם שנע בין 1 (0־50 דולר בחודש) ל־10 (מעל 500 דולר בחודש). לפיכך רוב הנבדקים בקבוצה זו מדווחים על משכורות בקצה העליון של הסולם, כך שללא ידיעתם הם מונחים לתפוש את עצמם (באופן זמני) כבעלי אמצעים רבים יותר.

כל הנבדקים התבקשו לקרוא סיפורים קצרים המתארים כמה התנהגויות חברתיות, ובסוף הקריאה התבקשו להעריכן מוסרית. גיבורי הסיפור עסקו בהתנהגות המזיקה לאחרים (למשל, ערב אחד יהושע נכנס למסעדה יוקרתית, מזמין סטייק וכשהסטייק מגיע הוא משליך אותו בפניו של אחד הסועדים) או בהתנהגות לא ראויה חברתית, אך שאינה מזיקה לאחרים (למשל, ערב אחד יהושע נכנס למסעדה יוקרתית, מזמין סטייק וכשהסטייק מגיע הוא אוחזו בידיו ואוכל אותו ללא סכו"ם).

מניתוח הממצאים עולה כי נבדקים שתפשו עצמם כבעלי אמצעים מועטים שפטו בחומרה יתרה התנהגות מזיקה הפוגעת באחרים, אך לא החמירו עם התנהגות שאינה פוגעת באחרים. ממצא זה עולה בקנה אחד עם תוצאות המחקר הראשון, ואף שולל את ההסבר החלופי שלפיו אנשים דלי אמצעים שופטים בחומרה רבה יותר כל התנהגות באשר היא.

לממצאים שהתקבלו בשני המחקרים, שלפיהם מחסור באמצעים חומריים מוביל לשיפוטים מוסריים מחמירים יותר, יש השלכות רבות על קונפליקטים בין חברות, מחנות פוליטיים ואף מדינות.