נרקיסיזם כלכלי

שנות הבגרות המתהווה (Emerging adulthood; גילים 16־24) נחשבות, בקרב פסיכולוגים רבים, כשנים מכריעות מבחינה התפתחותית. בעשורים האחרונים מחקרים רבים מצביעים על כך שאנשים שנולדו בתקופה נתונה מעוצבים – ברמת המקרו – באופן ייחודי על ידי אירועים שחוו בני דורם ועל ידי הסביבה שבה גדלו. למשל, אנשים שחוו מלחמות או מיתון כלכלי בשנות הבגרות המתהווה שמים דגש רב יותר בבגרותם על ביטחון כלכלי אישי ולאומי. כמו כן אנשים שחוו בשנות בגרותם המתהווה קיפאון כלכלי נוטים בבגרותם להירתע מסיכונים, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ולהיות יותר מכירי תודה ושבעי רצון מעבודתם לעומת אנשים שחוו בשנות בגרותם המתהווה פריחה כלכלית.

תקופות של מיתון כלכלי משפיעות לרעה במיוחד על אנשים צעירים בשנות הבגרות המתהווה, המנסים להיכנס בפעם הראשונה לשוק העבודה. מאחר שניסיונם מועט והם טרם רכשו את מלוא השכלתם, רמת האבטלה בקרב קבוצה זו גבוהה יותר בעת מיתון כלכלי לעומת עובדים מבוגרים יותר. על פי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה שפורסמו בשנת 2013 ושמתייחסים לשנת 2010, 20 אחוז ממחפשי העבודה בגילי 16־24 ביוני 2010 לא הצליחו למצוא עבודה, לעומת 8.2 אחוזים מהמבוגרים בגילי 25־54. לאבטלה בתקופת הבגרות המתהווה יש השלכות על המשך התעסוקה המקצועית של אותם אנשים.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Psychological Science בוחנת אמילי ביאנצ'י (Bianchi) את השאלה אם רמת הנרקיסיזם (Narcissism) של אנשים תושפע מכך שבמהלך שנות הבגרות המתהווה שלהם חל מיתון כלכלי. נרקיסיזם הוא מאפיין פסיכולוגי המתבטא באהבה עצמית מופרזת. מקור המושג הוא בסיפור הידוע על נרקיסוס, הנסיך היווני שהתאהב בבבואתו. בספרות הפסיכולוגית (לפי אחת ההגדרות הרווחות) נרקיסיזם מתייחס לאנשים המעריצים את עצמם – דבר הבא לידי ביטוי בהתנהגות מתנשאת, בציפייה לתוצאות טובות בכל תחום ובצורך בלתי נלאה בקבלת שבחים (ברמות קיצוניות נרקיסיזם מוגדר כהפרעה נפשית).

אף שקיימת ספרות מחקרית העוסקת בהשלכות השליליות של נרקיסיזם על הפרט וסביבתו, ידוע פחות על הגורמים להיווצרותו. חלק מהסיבות הפסיכולוגיות להיווצרות נרקיסיזם נעוצות בילדוּת, וקשורות להורות מגוננת ומפנקת יתר על המידה, ומתן שבחים מופרזים לילדים אשר כלל אינם ראויים להם.

במחקר הנוכחי נבחנה ההשערה כי גם לגורמים שמֵעבר לשנות הילדות עשויה להיות השפעה על התפתחות נרקיסיזם, בייחוד לחוויית שנות הבגרות המתהווה במהלך מיתון כלכלי. מדוע מיתון כלכלי עשוי להשפיע על מידת ההערצה העצמית של מבוגרים צעירים? בתקופת חיים זו אפשר להשפיע בקלות יחסית על רוב המבוגרים־הצעירים המגבשים לעצמם את ערכיהם, את אמונותיהם ואת תפישת עולמם. כמו כן בעת מיתון כלכלי חווים המבוגרים הצעירים רמות גבוהות יותר של מכשולים וכישלונות, מה שעשוי להשפיע על תפישתם העצמית. תימוכין להשערה זו אפשר למצוא במחקרי אורך שהראו כי רמת הנרקיסיזם מתמתנת במהלך החיים, כנראה בעקבות כישלונות וקשיים שחווים אנשים במרוצת השנים. מחקרים מצביעים גם על כך שקשיים סביבתיים מעודדים דפוסי חשיבה הממוקדים באחר ופחות בעצמי, דבר העשוי אף הוא להפחית רמות של נרקיסיזם של מבוגרים־צעירים.

במחקר הראשון השתתפו 1,572 משתתפים שגילם הממוצע היה 41 שנה וכן השוו כמובן בין רמות ההשכלה של הנבדקים. המשתתפים התבקשו להשיב על שאלון הבוחן נרקיסיזם ודימוי עצמי. המושג "תנאים כלכליים במהלך שנות הילדות המתהווה" הוגדר כשיעור האבטלה הממוצע בתקופה שבה הנבדקים היו בני 18־25.

תקופות של מיתון כלכלי משפיעות לרעה במיוחד על אנשים צעירים בשנות הבגרות המתהווה
צילום: שאטרסטוק

אין לי כסף אין לי

מתוצאות המחקר עולה כי תנאים כלכליים גרועים יחסית יותר בשנות הבגרות המתהווה היו קשורים לדיווח על רמות נמוכות יותר של נרקיסיזם בהמשך החיים. תוצאות אלה התקבלו הן עבור נשים והן עבור גברים. תוצאות דומות התקבלו במחקר שני שכלל קצת יותר מ־31 אלף איש.

במחקר השלישי נבחן ביטוי התנהגותי לנרקיסיזם: השכר היחסי של מנכ"לים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים כי בהשוואה למנכ"לים המאופיינים ברמות נמוכות יותר של נרקיסיזם, מנכ"לים המאופיינים ברמות גבוהות של נרקיסיזם משלמים לעצמם משכורת גבוהה בהרבה מאשר זו המשולמת לאדם בכיר בארגון הנמצא ברמת ההיררכיה מיד מתחתם. יש לציין כי למנ"כלים יש לרוב שליטה מסוימת על שכרם ושליטה כמעט מלאה על שכר המנהלים האחרים בארגון. לפיכך ההחלטה לשלם לעצמם באופן משמעותי יותר מאשר לבכיר הנמצא בדרגה אחת מתחתם מצביעה על אמונה בכך שהם שווים לארגון באופן ייחודי וכי מגיע להם סכום זה. מעניין לציין כי במחקרים מהשנים האחרונות נמצא גם קשר בין נרקיסיזם של מנכ"לים לבין מספר הפעמים שבה הופיעה תמונת המנכ"ל בדוחות הארגון השנתיים, במספר האזכורים למנכ"ל בהודעות לעיתונות של הארגון ובמספר הפעמים שהמנכ"ל השתמש בגוף ראשון בראיונות לעיתונות.

במחקר השלישי נותחו נתוניהן של 2,095 חברות שנסחרו בבורסה בארצות הברית בשנת 2007. הנתונים נאספו עבור שנת 2007 מאחר שזו הייתה השנה שלפני המשבר הכלכלי העולמי האחרון של 2008, והחלטה על משכורות בתקופה זו לא הייתה נתונה לבחינה מדוקדקת של הציבור או מושפעת מההשלכות הכלכליות של המשבר. במחקר זה נרקיסיזם נמדד באמצעות שני מדדים: 1. השכר והבונוסים של המנכ"ל ביחס לשכר ולבונוסים של הבכיר הבא בחברה, הנמצא בדרגה אחת מתחתיו. 2. סך כל ההטבות הנוספות של המנכ"ל (כולל אופציות למניות וכד') ביחס לסך כל ההטבות הנוספות של הבכיר הבא בחברה הנמצא בדרגה אחת מתחתיו.

כמו בשני המחקרים הראשונים, נמדדו גם גיליהם של הנבדקים והמצב הכלכלי ששרר בשנות בגרותם המתהווה.

מניתוח נתוני המחקר עולה כי מנכ"לים ששנות הבגרות המתהווה שלהם חלו בתקופות כלכליות רעות יותר, שילמו לעצמם פחות ממנכ"לים ששנות הבגרות המתהווה שלהם חלו בתקופות כלכליות טובות יותר. אפקט זה מתקבל גם כשנלקחים בחשבון גורמים שונים כמו גיל, מִגדר, ענף התעשייה וכדומה.

לסיכום, לחוויות ברמת המקרו בתקופה קריטית בחיים כבגרות המתהווה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח גם שנים לאחר מכן, בייחוד השפענ על האופן שבו אנשים תופשים את עצמם כמיוחדים וככאלה ש"מגיעים" להם תנאים מועדפים.