על מפלצות, אנשים ונער אחד

מפלצות שימשו במחקר כדי לענות על השאלה: לאן אנחנו מפנים את מבטינו? ידיעה על מפלצות ועל נער אחד בן 12

המבוך של פאן, גיירמו דל טורו, 2006
המבוך של פאן, גיירמו דל טורו, 2006

ג'וליאן לוי (Levy) היה בן 12 לפני שלוש שנים, כשאביו, אלן קינגסטון (Kingstone) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שיתף אותו בבעיה. קינגסטון ומדענים אחרים הראו בעבר כי בעלי חיים רבים – כולל כלבים, דולפינים, קופים ובני אדם – נוטים לעקוב אחר המבט של חיות אחרות. קל לחשוב מדוע כדאי לעקוב אחר מבטם של אחרים – ייתכן שהם מסתכלים על משהו מעניין, או אולי הם בכלל הבחינו בסכנה – אך לא ידוע כיצד המעקב מתבצע. כיצד אנחנו מזהים מבטים?

במקרה של בני אדם ופרימטים אחרים קיימות שתי השערות המנסות להסביר את התופעה. השערה אחת היא כי יש לנו נטייה להתמקד בעיניים של אחרים. כך תמיד נשים לב לאן מבטם מופנה. ואכן קיים במוח אזור מיוחד – הקרוי "מענית הצדע העליונה" הפעיל במעקב אחר מבטם של אחרים. השערה נוספת היא שאנו פשוט נוטים להתמקד במרכז הפנים, היכן שבמקרה נמצאות גם העיניים. הרי יש לנו נטייה טבעית חזקה לראות פנים אפילו במקומות שבהם אין כלל פנים, כגון בעננים או על פני מאדים, תופעה פסיכולוגית המכונה "פראידוליה". ואכן קיים במוח גם אזור ("אזור פנים שברכס הכישור", FFA) שתפקידו לזהות פנים ולהתמקד בהם.

אך כיצד אפשר לבדוק איזו משתי ההשערות נכונה? הרי אין בנמצא יצורים בעלי עיניים ברורות שלא נמצאות בראשם.

תסתכל לי בעיניים כשאני מדבר איתך!צילום: שאטרסטוק
תסתכל לי בעיניים כשאני מדבר איתך!
צילום: שאטרסטוק

עיניים בידיים?

ג'וליאן הציע מיד פתרון קסם – להשתמש ביצורים מספר המפלצות של משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" (D&D). ספרי המפלצות של המשחק מתעדכנים כל הזמן ביצורים דמיוניים, חלקם מיתולוגיים וחלקם חדשים יותר, כגון אנשי זאב, דרקונים (כמובן), אלמתים, גמדים ועוד. כל יצור מלווה בפרטים על חלקו באקולוגיה של המשחק, על חייו, בנתונים מספריים שמאפשרים להשתמש בו במשחק עצמו וחשוב לא פחות – באיורים המראים כיצד הוא נראה. חלק מהיצורים דמויי אנוש, או לפחות מזכירים יצורים החיים על פני כדור הארץ, ויש להם עיניים בראשם. אחרים נראים כאילו יצאו מתוך סיוטים או מעולמות הטירוף של לאבקראפט ועיניהם לא בפניהם, במקרה שיש להם בכלל פנים. אם מבטם של בני האדם יופנה לעבר העיניים של אותם יצורי פלצות ולא לעבר פניהם, הדבר יאשש את ההשערה הראשונה ויסייע לפסול את השניה.

ג'וליאן, עם אביו, הציגו ל-22 מתנדבים 36 תמונות של יצורים דמויי אנוש (בני אדם, אורקים, קנטאורים וכו') שעיניהם בראשם, ושל מפלצות (Beholder, Gibbering Mouther ועוד) שהעיניים שלהן ממוקמות באזורים מוזרים, כגון על גופן, על ידיהן או על זרועות הציד שלהן. ג'וליאן עקב אחר המבט של המתנדבים באמצעות מצלמה מיוחדת. מבטם של המתנדבים התמקד במרכז המסך ואז עלה למעלה, במקרה של יצורים דמויי אנוש, או זז לכיוונים שונים במפלצות – בהתאם למיקום בעיניים. כלומר, תוצאות המחקר מראות כי בכל המקרים בני אדם מסתכלים על עיניים של יצורים ולא פשוט מתמקדים בפניהם.

ג'וליאן, אביו וחוקר נוסף פרסמו את תוצאות מחקרם בכתב-העת המדעי Biology Letters. מאחר שג'וליאן הוא זה שהעלה את הרעיון לבדיקת ההשערות, השיג את תמונות היצורים, הפעיל ותכנת את המצלמה המיוחדת ואסף את כל המידע הוא מופיע ככותב הראשי – הראשון – של המאמר. כך עזרו מפלצות מעולם משחקי התפקידים, בתיווכו של ילד בן 12, לפתור תעלומה ישנה מהעולם האמיתי.