משגר העתיד של רוסיה

ברית המועצות הייתה המדינה הראשונה שהצליחה לשגר לחלל לוויין, ספוטניק 1, ב־4.10.1957. מאז השיגור ההיסטורי, הוטסו לחלל אלפי משגרי לוויינים מכמה סוגים, שחלקם נמצא בשימוש עשרות שנים. לאחר שנים של התבססות על מורשת הטילים של ברית המועצות, ניצב על כן השיגור בבסיס החלל הרוסי פלסצק, בצפון מערב רוסיה, משגֵר לוויינים מדגם חדש, שנקרא אנגרה (ANGARA, על שם נהר גדול בסיביר), שהוא הראשון שפותח ברוסיה בעידן הפוסט סובייטי. משגר הלוויינים אנגרה פותח על ידי חברת חרוניצ'ב (Khrunichev) הרוסית, והוא נועד לתת מענה לדרישות המגוונות של רוסיה בנושא הגישה אל החלל.

משגר אנגרה הוא בעל תצורות מגוונות, שיאפשרו שיגור מטענים לחלל במשקל שינוע מ־2,000 ק"ג ועד יותר מ־40 טון, למסלול נמוך סביב כדור הארץ. משגרי אנגרה יוכלו גם לשגר לוויינים למסלולים גיאוסינכרוניים (בגובה 36 אלף ק"מ) במשקל של עד תשעה טון. דגמים של המשגר יוכלו בעתיד לשאת לחלל גם חלליות מאוישות. עם גמר הפיתוח של המשגר החדש, הוא צפוי לשמש ככלי השיגור העיקרי של רוסיה לעשרות השנים הבאות. מתקני שיגור נוספים למשגר ייבנו בבסיס החלל ווסטוצ'ני, ההולך ונבנה במזרח רוסיה.

משגר הלוויינים אנגרה מועבר אל כן השיגור
צילום: Russian ministry of defence

ידידותי לסביבה

המניע העיקרי לפיתוח המשגר שעליו החליטה ממשלת רוסיה עוד בשנת 1995, הוא רצונה של רוסיה להבטיח את עצמאותה בתחום השיגורים לחלל, וכך להתבסס על ציוד רוסי מזה, ולהתנתק מהתלות במתקני השיגור של קוסמודרום בייקונור (שבקזחסטן) מזה. נוסף על כך, המשגר החדש ישתמש בדלק ובמחמצנים ידידותיים לסביבה, בניגוד לחלק מהמשגרים הנמצאים בשימוש כיום, השורפים תערובת רעילה ומאכלת של דלק ומחמצן, הכוללת חומצה חנקתית מעשנת והידראזין. המשגר אנגרה פותח, כאמור, על ידי חברת חרוניצ'ב הרוסית, המפתחת זה שנים כלי שיגור לחלל ואף טילים בליסטייים (טיל השיגור הגדול של רוסיה, פרוטון, פותח על ידי החברה). ההתבססות על יצרן רוסי נועדה אף היא להפחית את התלות במפעלי טילים באוקראינה.

המשגר הוא בעל תכנון מודולרי, כשהתצורה הקטנה ביותר כוללת טיל דו שלבי, המוּנע באמצעות דלק ומחמצן נוזלי (קרוסין וחמצן נוזלי). תצורות נוספות של המשגר כוללות איגוד של כמה יחידות של הדגם הבסיסי בתצורה של מצרר (Cluster). המנוע היחיד המניע את הטיל בעת השיגור הוא מדגם RD-191, המבוסס על המנוע RD-171, שארבעה כמותו מניעים את משגר הלוויינים זניט (ששיגר בקיץ 2013 את לוויין התקשורת הישראלי – עמוס 4). זניט עצמו, אגב, עושה שימוש ברכיבים שפותחו עבור מעבורת החלל הסובייטית בוראן, שפותחה בשלהי קיומה של ברית המועצות.

בשלב השני של המשגר (בתצורתו הבסיסית) יותקן מנוע מדגם בריז M, מנוע מוכּר, הבנוי לכמה מַחזורים של כיבוי והפעלה מחדש בחלל, ומאפשר הזרקה מדויקת ביותר של לוויינים למסלול, ואף להצבה של כמה לוויינים בשיגור יחיד, תוך שחרור מבוקר ומתוכנן מראש של כל אחד מהם למסלול ייעודי.

ניסיון השיגור הראשון של אנגרה נערך ברוסיה ביוני 2014, ובמסגרת שיתוף הפעולה של רוסיה עם קוריאה הדרומית, שימש טיל זה בעיקר במשגר הדרום קוריאני KSLV. בתצורה זו שוגרו עד היום שלושה טילים, הראשון והשני (2009, 2010) נכשלו (הראשון בגלל תקלה בשלב השני, הקוריאני), ואילו ב־2013 הצליחה דרום קוריאה בניסיון השלישי לשגר לחלל לוויין. זהו מקרה ייחודי בהיסטוריה של פיתוח משגרי חלל, שבו ניתנה הזדמנות לבחון את המשגר בטיסה לחלל עוד בטרם שוגר רשמית כמשגר רוסי.

הצלחת השיגור תהווה אבן דרך משמעותית עבור תעשיית החלל הרוסית, שסובלת בשנים האחרונות מתקלות שונות בחלק מהמשגרים המשמשים אותה, ובחלק מהמקרים נשמעו גם טענות על חבלה מכוונת. התכנסות פנימה לשטח רוסיה (בסיס החלל ווסטוצ'ני) מחד, והסתמכות על תעשיות רוסיות מאידך, ימצב את רוסיה לא רק כשחקנית מובילה בתחום השיגורים לחלל (מצב שבו היא נמצאת ממילא), אלא גם יאפשר לדגמים העתידיים של אנגרה להתחרות על בסיס מסחרי במגוון משגרי חלל, ובמיוחד במוצריה של חברת ספייס איקס האמריקאית (משגר הלוויינים פאלקון 9).

משגר הלוויינים על כן השיגור
צילום: Russian ministry of defence

ניסיון השיגור הראשון של אנגרה נערך ב־27 ביוני 2014 אך תקלה טכנית גרמה לעצירה אוטומטית של הספיה לאחור – 19 שניות בלבד לפני מועד ההמראה המתוכנן. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שעקב אחר השיגור (ודיוקנו חמור הסבר פורסם על ידי סוכנויות הידיעות ברוסיה) צוטט כמי שמאוד לא מרוצה מהעיכוב, ודרש הסברים מיידיים. יודגש, כי פוטין רואה בפיתוח תוכנית החלל של רוסיה בכלל, ובמשגר החדש ובשדה השיגור הנלווה לו בפרט, כלים לשיפור מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית; הוא אישית אף הדיח בעבר בכירים בתוכנית החלל הרוסית, לאחר כישלונות שונים.

לאחר בירור סיבות העיכוב בשיגור, שלא פורסמו על ידי הרוסים, יצא לפועל השיגור הראשון של אנגרה ב־9 ביולי 2014. עכשיו יוצאת רוסיה לדרך חדשה בתחום המשגרים, כזו הנשענת אמנם על 60 שנות מסורת של פיתוח הנעה רקטית, אך גם כזו שניתקה את החיבור הישיר לטכנולוגיית הטילים של העולם הסובייטי.