בדרך למאדים עוצרים בשביט

מאדים נחקר בימים אלה לא רק על ידי גשושיות הנעות על פניו, אלא גם על ידי חלליות המקיפות אותו ומצלמות את פניו. חלק מחלליות אלה הן של נאס"א (NASA); גם לסוכנות החלל האירופית ESA יש חללית המקיפה את המאדים, וכך גם לסוכנות החלל ההודית (ISRO). שתיים כבר מקיפות את כוכב הלכת ואחת נמצאת (בזמן כתיבת שורות אלו) בדרכה, ואמורה להיכנס למסלול הקפה לקראת סוף ספטמבר. חלליות אלה, שמשייטות סביב מאדים, יימצאו בסכנה הערב (ב-19 באוקטובר), כאשר השביט סידינג ספרינגס (Siding Springs; C/2013 A1) יחלוף בקרבת מאדים.

שביט זה התגלה ב-3 בינואר 2013 במצפה כוכבים אוסטרלי, שנמצא בעיירה סידינג ספרינגס, ומכאן שמו. מסלול השביט חוּשב מתצפיות לאחר גילויו, אז התברר שהוא שביט "חדש", שמגיע ישירות מעננת אורט. עננת אורט היא כנראה מושבם של שביטים שנוצרו עם מערכת השמש ונשארו מיליארדי שנים בשוליה של מערכת השמש, ובמרחק גדול מהשמש פי 10,000 או יותר מזה של הארץ מהשמש. הפרעת מסלול עקב כוח המשיכה של כוכב החולף קרוב לשמש לפני מיליונים רבים של שנים שינה את מסלולו של השביט, וכיוון אותו אל חלקיה הפנימיים של מערכת השמש כאשר התגלה, היה השביט בדרך פנימה במשך זמן של כמה מיליוני שנים, ולאחר ההתקרבות לשמש הוא יצא חזרה אל שולי המערכת (אם ישרוד את המעבר בסמיכות לשמש), כדי לשוב בעוד כמה מיליוני שנים.

צילום של כוכב השביט סידינג ספרינגס על ידי טלסקופ החלל האבל מראה את חלקו הקרוב לגרעין (בתמונה השמאלית) ולאחר עיבוד כדי להבליט פרטים קרובים לגרעית בתוך ההילה (בתמונה הימנית)
צילום: NASA

חישובי המסלול הראו כי כוכב השביט יחלוף ליד מאדים ב-19 באוקטובר 2014, כאשר ההתקרבות המרבית בין גרעין השביט לבין מאדים תהיה בשעה 20:33 זמן ישראל. קוטרו של גרעין השביט, כפי שחושב ממדידת קצב נידוף המים ממנו, הוא כ-700 מטרים בלבד. לו השביט היה מתנגש במאדים, היה נוצר מכתש שקוטרו כ-10 ק"מ, אך כאמור התנגשות כזו לא צפויה. מה שמדיר שינה מעיני המנווטים את החלליות שליד מאדים הוא הילת השביט וזנבו. שני אלה, שגודלם כבר מגיע לכ-20 אלף ק"מ (עבור ההילה) ומיליוני ק"מ עבור הזנב, נוצרים כאשר גזים קפואים שבגרעין מתנדפים עקב חימום מהשמש. הגזים הנפלטים גוררים עמם גרגירי סלע שהיו אף הם לכודים בתוך הגרעין.

בסוף ינואר 2014 פלט הגרעין כ-100 ק"ג אבק לשנייה, וככל שהשביט מתקרב לשמש תפוקת האבק גדלה. גרגירי האבק, שגודלם כמ"מ או פחות, נעים בחלל במהירות דומה לזו של השביט; ליד מאדים המהירות היחסית תהיה כ-56 ק"מ לשנייה. למרות גודלם הזעיר, הגרגרים שנעים במהירות גדולה כל כך יכולים להשבית לחלוטין חללית, אם על ידי פגיעה ישירה באחת המערכות החיוניות ואם עקב קצר חשמלי שיכול להיגרם כאשר ענן פלזמה (חומר מיונן) נוצר ממקום פגיעת הגרגר במבנה החללית.

המסלול של כוכב השביט סידינג ספרינגס בחלק הפנימי של מערכת השמש
צילום: NASA

על פי חישובי האסטרונומים, הסכנה המרבית לחלליות שמקיפות את מאדים תהיה בחלון זמן של 20 דקות שיחל כשעה וחצי לאחר מועד החליפה הקרובה של השביט סידינג ספרינגס ליד מאדים. לא ניתן למגן פיזית את החלליות מפגיעת גרגרי האבק השביטי. על כן, מתכננים נווטי החלליות למקם אותן בצד מאדים ההפוך לנקודת ההתקרבות המרבית של השביט. עקב כך, כבר בתחילת חודש יולי ביצעה אחת החלליות תמרון שינוי מסלול, ותמרון נוסף בוצע בסוף אוגוסט. חללית אחרת תמרנה בתחילת אוגוסט, וחללית נאסא שבדרך למאדים, תתמרן זמן קצר לאחר ההגעה למסלול מאדים. החללית של ESA תמרנה ב-22 ביוני וכעת ברור שהיא תימצא בחלק המוגן של המסלול משך 27 דקות כאשר השביט יהיה קרוב לכוכב הלכת.

יש לציין כי התקרבות השביט למאדים מאפשר תצפית חסרת תקדים על ידי כלי מחקר חללים. לפני ואחרי הכניסה לממ"ד, החלליות יחקרו לא רק את מאדים אלא גם את השביט. זו הפעם הראשונה שניתן לצפות בשביט "חדש", שעושה לראשונה את דרכו מחגורת אורט אל האזורים הפנימיים של מערכת השמש.