זוהר הקוטב בלפלנד
מסע אופנועים, קור מקפיא וכוכבים. המסע לזוהר הקוטב
הטמפרטורות צנחו במהירות אל מתחת למינוס 30 מעלות. שכבתי על השלג הרך והתבוננתי מעלה אל השמים השחורים המנוקדים באלפי כוכבים מנצנצים. שמי לפלנד שבצפון פינלנד. אחד המקומות הטובים ביותר בעולם לצפייה בזוהר הקוטב.
בעודי נשכב אחורה וממתין למופע, נזכרתי במסע אופנועי השלג שאותו עברתי במהלך שלושת הימים האחרונים, מפינלנד השטוחה אל מעבר לגבול נורבגיה ועד לפיורדים התלולים של האוקיינוס הצפוני. האגמים, שבקיץ משמשים אתר נופש ושחייה, קפואים כעת לחלוטין ומהווים מסלול מהיר לאופנועי השלג. והמפלים, שבימי הקיץ שומעים את רעמם, נדמו לחלוטין תחת אחיזתו התקיפה של גנרל חורף. ושקט… כל כך שקט כאן, רחוק מכל יישוב.
אני פוקח עיניים ומסתכל למעלה, השמים השחורים עם השקט המוחלט סביב עלולים להיראות מאיימים, אך אני יודע שדווקא אלו הם התנאים הטובים ביותר לזוהר הקוטב (Aurora) – כשהשמים נקיים מעננים וכשהאוויר קר. חודש פברואר הוא הזמן הטוב ביותר לצפות בזוהר הקוטב, ומבחינה גיאוגרפית אנחנו נמצאים באזור שבו הזוהר הוא החזק ביותר. כמו כן השמש נמצאת כעת בשיא מחזור הפעילות שלה בן 11 השנים, וגם זה עוזר לזוהר הצפוני להופיע. כל מה שנותר הוא להמתין.
הטמפרטורה ירדה למינוס 35 מעלות מתחת לאפס אך לא קר לי. בכל זאת, אני לובש שני זוגות גטקעס טרמי מתחת למכנסיים עבים, שתי גופיות טרמיות מתחת לפליז, ומעל כל זה חליפת אוברול ארקטית ייעודית, שלושה זוגות גרביים, שני זוגות כפפות, כובע פליז וחמצוואר.
פס ירוק עדין מתחיל להופיע מעל לראשי והחיוך מתחיל להימרח על פניי; בשביל זה ישבתי כמעט שעתיים על גדות הנהר הקפוא. כאשר זוהר הקוטב מתחזק, אני ניגש למצלמה כדי לתעד את התופעה, שכל עמי הצפון סגדו לה במשך אלפי שנים. חלקם חשבו שמדובר בנתיב לנשמות אבותיהם וחלקם ראו זאת כביטוי לכוח האלים. אנחנו יודעים כיום כי היא נגרמת כתוצאה מחלקיקים טעונים המגיעים מהשמש לכדור הארץ ומוסטים עקב השדה המגנטי שלנו לעבר הקטבים, שם הם מעוררים פליטת אור מאטומים באטמוספירה העליונה בגובה של כ־180 ק״מ. מצד שני, זה נשמע קסום יותר כשמדמיינים את מה שאבותינו הרגישו.
רועי גליץ הוא המנכ"ל של חברת פוטוטבע – מסעות צילום בעולם, ושל בית בית הספר לצילום גליץ.