לראשונה: השרצת ראשנים!

צפרדעים וקרפדות מתרבות בדרך כלל בהטלת ביצים וחלקן משריצות צפרדעים קטנות. מין צפרדע שתואר לאחרונה הוא הראשון שמתרבה בהשרצת ראשנים

רובם המוחלט של הדו חיים חסרי הזנב, המוכרים בכינוי צפרדעים וקרפדות, מתרבים בהפריה חיצונית: הנקבה מטילה ביציות רבות אל המים, והזכר הצמוד אליה בחיבוק פולט תאי זרע המכסים ומפרים אותן. לאחר ההפריה הזכר והנקבה הולכים בדרך כלל כל אחד לדרכו, בעוד הביצים מתפתחות ובוקעים מהן ראשנים (לרוות, פגיות, של דו חיים), שיעברו לבסוף שינוי צורה (גלגול, מטמורפוזה) לצפרדעים בוגרות. חלק גדול מהביצים ומהראשונים ימותו בעקבות התייבשות מקווי מים או ייאכלו על ידי טורפים.

מספר לא מובטל של מיני צפרדעים מנסים למנוע זאת ודואגים לצאצאים שלהם בדרכים שונות ומגוונות. הבוגרים של מינים מסוימים נשארים ליד מקור המים שבו הוטלו הביצים כדי לשמור עליהן ועל הראשנים. מינים אחרים מטילים את הביצים ביבשה ואף "דוגרים" עליהן כדי לשמור על לחות, ולאחר הבקיעה חלקם נושאים את הראשנים על גופם למקור מים. אחרים נושאים את הביצים המופרות במבנים מיוחדים על הגב או בצדי הגוף, ויש זכרים שנושאים את הראשנים בשקי הקול שלהם. נקבות של מין אחד של צפרדע אוסטרלית, שנכחד לפני כ־30 שנים (אם כי יש ניסיונות להחזירו לחיים באמצעות שיבוט), בלעו את הביצים המופרות ונשאו את הראשנים המתפתחים בקיבה שלהן, עד שהקיאו צפרדעים צעירות לאחר כשישה שבועות. הנקבות לא אכלו במהלך כל השבועות שבהם הצאצאים התפתחו בקיבתן.

דרך נוספת שעשויה להגדיל את הסיכוי של הצאצאים לשרוד וכן להקטין את הסכנה להורים, היא הפריה פנימית שבה הביציות ותאי הזרע נפגשים ומתלכדים בתוך גוף הנקבה. בהפריה זו הזכרים והנקבות יכולים להזדווג במקומות מגוונים ומוגנים מאחר שאינם מוגבלים למפגש במקווי מים. כמו כן, הסיכוי למפגש מוצלח בין תאי הרבייה גדול ולכן הנקבה יכולה "לבזבז" פחות משאבים על ייצור ביציות רבות והביציות המופרות מוגנות – לפחות זמנית – בגוף הנקבה. מבין 6,455 מיני הדו חיים חסרי הזנב המוכרים כיום, כ־12 מתרבים בהפריה פנימית. שניים ממיני הצפרדעים האלו מקליפורניה מטילים לאחר ההפריה ביצים שמהן יבקעו צפרדעים קטנות ולא ראשנים. המינים האחרים המתרבים בהפריה פנימית משריצים צפרדעים קטנות. כלומר, הביצים שלהם לא מוטלות אלא מתפתחות לצפרדעים ובוקעות בצינור הביצים של הנקבה.

שני ראשנים של L. larvaepartus שהושרצו לאחרונה. אורכם כסנטימטר וחציצילום: Jim McGuire, UC Berkeley
שני ראשנים של L. larvaepartus שהושרצו לאחרונה. אורכם כסנטימטר וחצי
צילום: Jim McGuire, UC Berkeley

מין חדש של צפרדע בעלת ניבים מהאי סולאווסי (Sulawesi) שבאינדונזיה מצטרף כעת לרשימת הצפרדעים הידועות כמתרבות בהפריה פנימית. מין זה הוא גם מין הצפרדע הידוע הראשון, והיחיד בינתיים, שבו הנקבות משריצות ראשנים ולא צפרדעים קטנות.

הצפרדע התגלתה כבר לפני כ־20 שנים על ידי החוקר ג'וקו איסקנדר (Iskandar), מהמכון הטכנולוגי של באנדונג, אך רק עתה הצליחו הֶרְפֶּטוֹלוגים – חוקרי זוחלים ודו חיים – לתפוס אותה ולאשש כי מדובר במין צפרדע חדש למדע המשריץ ראשנים. עמיתו של איסקנדר, ההרפטולוג ג'ם מגווייר (McGuire) מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, גילה זאת כשחשב שהצליח ללכוד זכר ממין הצפרדע החדש, אך התברר כי זו נקבה במהלך השרצת ראשנים – שאף המשיכה להשריץ לכף ידו. מגווייר ועמיתיו תיארו את המין החדש במאמר שפורסם בסוף שנת 2014 בכתב העת המקוון PLOS ONE והעניקו לו את השם Limnonectes larvaepartus ("שוחה שלוליות יולד לרוות"). מגווייר ועמיתיו בחנו יותר מ־100 פרטים מהמין הזה וראו 19 מקרים של ראשנים חיים בתוך צינורות הביצים של נקבות שנותחו או של השרצת ראשנים. הם ראו גם ראשנים בבריכות ושלוליות קטנות שלידן עמדו זכרים. החוקרים משערים כי הזכרים מגנים על הצאצאים שלהם או שזכרים ונקבות נוהגים לחזור לאותן שלוליות לאורך תקופת הרבייה.

ראשני הצפרדע נבחנו בפירוט על ידי מירזה קוסריני (Kusrini), מהאוניברסיטה החקלאית בוגור שבאינדונזיה, ועמיתיה מאוסטרליה וארצות הברית. ממצאיהם פורסמו גם הם ב־PLOS ONE, בינואר 2015. החוקרים בחנו חמש צפרדעים בוגרות וכמה ראשנים ומצאו כי חלק מהנקבות נשאו בצינורות הביצים שלהן קרוב ל־100 ראשנים. העובּרים המתפתחים בגוף האם נושאים שק חלמון המשמש אותם לתזונה ומספיק לגדילתם כראשנים, אך לא עד השלב שבו הם הופכים לצפרדעים.  ייתכן כי בשלבים מתקדמים של התפתחותם בגוף האם הראשנים טורפים חלק מאחיהם ואוכלים צואה כתוספת מזון.

מין הצפרדע החדש למדע, המתואר במאמרים, הוא רק המין הרביעי של צפרדעים בעלות ניבים שהתגלה בסולאווסי, אף כי ככל הנראה חיים ביערות האי לפחות עוד 15 מינים מסוג זה. צפרדעים מהסוג Limnonectes קרויות צפרדעים בעלות ניבים על שם זוג בליטות העצם המבצבצות מהלסת התחתונה שלהן ומשמשות כנשק בקרבות בין זכרים.

כל תגלית של מין חדש בסולאווסי היא יקרת ערך מאחר שהאי נפגע מבירוא יערות מסיבי. אם הבירוא יימשך המינים שהתגלו ושעוד לא התגלו ייכחדו ונאבד את ההזדמנות לגלות חיות מפתיעות נוספות עם תכונות חדשות שלא נצפו עד כה.