טלפתיה דרך האינטרנט?

האם נמצאה דרך להעברת מידע אל חושי בין מוח למוח?

14 בספטמבר 2014

קבוצת חוקרים בינלאומית ביצעה לאחרונה ניסוי שהדגים אפשרות של העברת מידע באופן ישיר בין מוחות של נסיינים אנושיים מרוחקים. ברחבי העולם דיווחו כותרות העיתונים על פריצת דרך חשובה בתחום הטלפתיה. אלא שבניגוד לתדמית המקובלת בספרי הפנטזיה והסרטים ההוליוודיים, לניסוי הנוכחי שורשים מדעיים מוצקים. קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת הארוורד שבארצות הברית, עם עמיתים ממוסדות מחקר בצרפת ובספרד, ערכה את הניסוי שבוצע במקביל בשתי מעבדות מרוחקות, בצרפת ובהודו. הניסוי הוא המשך ישיר לשורה של מחקרים מדעיים קודמים, שבוצעו בשנים האחרונות והדגימו את היכולת להשתמש במכשור בלתי פולשני כדי לקלוט, לפענח ולשדר מידע מן המוח.

הניסויים הקודמים בתחום הציגו, בין השאר, את היכולת להשתמש במידע שמקורו במוחו של נבדק אנושי כדי להזיז זנב של חולדה – כפי שהדגימו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון בשנת 2013  – וכן שורה ארוכה של ניסויים בתחום המכונה ממשק מוח־מחשב, שמטרתם לנסות לפענח מידע מוחי כדי לגרום למחשבים לבצע פעולות שונות תוך שימוש בכלים בלתי פולשניים.

שני המששתפים בניסוי עם מכשירצילום: Mikhail A. Lebedev, Duke University, United States of America
שני המששתפים בניסוי עם מכשיר
צילום: Mikhail A. Lebedev, Duke University, United States of America

שני הכלים המדעיים המרכזיים שימשו בניסוי הנוכחי הם:

מדידת EEG (המונח העברי הוא "רשמת מוח חשמלית", אלקטרו־אנצלפו־גרם) – מכשיר הכולל מערך של אלקטרודות שהוצמדו לראשו של אחד המשתתפים ("המשדר"), ומדדו את הזרמים החשמליים על פני עור הגולגולת, שמקורם במוח המשתתף בעת ביצוע מטלות קוגניטיביות שונות. ה־EEG הוא מכשיר מדעי ותיק, שפותח לראשונה בשלהי המאה ה־19 ומשמש זה שנים רבות במחקרים מדעיים, בבדיקות אבחון רפואיות, במחקרים מדעיים ואף לצורך טיפולי. בשנים האחרונות נעשה ניסיון להשתמש בטכנולוגיה דומה גם בשוק המסחרי כדי לייצר ממשקים חדשים בין אדם למכונה למטרות שליטה במחשב ולמטרות בידור.

גירוי מגנטי מבעד לגולגולת (Transcranial Magnetic Stimulation ,TMS) – טכניקה זו עושה שימוש בשדה מגנטי הנוצר על ידי סליל הממוקם בקרבת ראשו של המטופל, ונועד להשפיע על פעולתם של אזורים שונים במוח. הטכניקה משמשת כיום בניסיון לטפל בנפגעי פוסט טראומה ודיכאון. בניסוי הנוכחי המכשיר שימש ליצירת גירוי באזורי המוח החזותיים, הקשורים לראייה, ויצר בנבדק תחושות של הבזקי אור המכונים פוספינים (phosphenes, תחושות ראייה ללא גירויי אור).

מטרתו של הניסוי הייתה לבחון אם אפשר להעביר באמצעות מחשב מידע ממוחו של נסיין אחד ישירות למוחו של נסיין אחר המרוחק אלפי ק"מ ממנו, באופן לא פולשני וללא כל אינטראקציה חושית (ראייה, שמיעה, מגע וכו'). כדי לבצע זאת חובר נסיין אחד ("המשדר") למכשיר EEG והוא התבקש לדמיין במוחו כי הוא מזיז את ידו בכל פעם שהוצגה בפניו הספרה 1 וכי הוא מזיז את רגלו בכל פעם שהוצגה בפניו הספרה 0. המידע ממכשיר ה־EEG הועבר אל המחשב, קוּדד ונשלח אל הנסיין השני ("הקולט") המרוחק ממנו יותר מ־8,000 ק"מ, באמצעות אימייל. הנסיינים הקולטים היו מכוסי עיניים, והם קיבלו גירויים באזור קליפת המוח החזותית שלהם באמצעות מכשיר TMS בהתבסס על המידע שהגיע מן הנסיין המשדר. בכל פעם שהקולט חווה הבזק אור בזמן הוא דיווח למדענים, שרשמו את הספרה 1; בכל מקרה שבו הועבר מידע והנסיין לא ראה אור נרשמה הספרה 0.

בדרך זו הצליחו המדענים להעביר את המילה שלום ("Hola" בספרדית) תוך שהיא מקודדת לקוד בינארי (אפסים ואחדים) מצד אחד של העולם לצדו השני, ממוח של נסיין אחד למוחו של נסיין אחר.

מובן שצורת העברת מידע זאת היא אטית ומוגבלת ביותר ואיננה דומה כלל לדרך שבה אנו נוהגים לתקשר באופן יומיומי או למה שמקובל להציג בקולנוע ובספרי מדע בדיוני כתקשורת טלפתית. למעשה, הנסיינים כלל לא היו מודעים למשמעות הכוללת של המידע שאותו העבירו (המילה שלום), אלא העבירו יחידות מידע בודדות באמצעות תגובה לגירוי חיצוני שאותו קיבלו (הצגת הספרה 0 או 1 אצל השולח והבזק אור אצל המקבל).

אף שהמחקר זכה לפרסום תקשורתי נרחב ברחבי העולם, יש חוקרים הרואים בו "לא יותר מתרגיל ביחסי ציבור, אשר אינו מציג התקדמות מדעית של ממש ביחס למחקרים קודמים" – כפי שהציג זאת פרופ' כריסטופר ג'יימס, חוקר בתחום ההנדסה הביו־רפואית מאוניברסיטת וורויק שבבריטניה, שהתייחס למחקר.

כדי לפתח טכנולוגיה שתהיה מסוגלת להעביר מילים ומחשבות של ממש בזמן אמת בין שני בני אדם, חייבת להתחולל פריצת דרך חדשה. פריצת דרך זו צריכה לאפשר מצד אחד קריאה ופענוח מתקדם יותר של מילים, משפטים ורעיונות בשיטה בלתי פולשנית ממוחו של משתמש אחד, ומצד שני יכולת להעביר מסרים אלו בצורה ישירה, אך בלתי פולשנית למוחו של משתמש שני (לא כהבזקי אור, אלא בצורה המזכירה יותר חשיבה שפתית, וֶרבלית, מקובלת). החוקרים המודעים למורכבות המשימה מציעים כי בשלב ראשון ייערכו ניסויים שמטרתם יכולת ניטור רגשות ותחושות והעברתם באופן ישיר למשתמשים אחרים, משימה שהם מאמינים כי היא פחות מורכבת באופן יחסי.

טלפתיה מקובלת אולי בסרטים ובחוברות קומיקס, אך החוקרים בחרו לכנות את סוג התקשורת שאותו יצרו היפראינטראקציה (Hyperinteraction). את מאמרם הם מסכמים באמירה כי הם מאמינים שטכנולוגיות המבוססות על היפראינטראקציה צפויות להשפיע באופן עמוק על החברה האנושית בשנים הבאות, ובו בזמן גם להעלות שורה של שאלות אתיות.