הסוף ל"פטורים המזויפים"?

אפשר לזהות מתי אנחנו מספקים מידע כוזב לגבי מצבנו הבריאותי באמצעות כתב היד שלנו – כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. אבחון כתב היד נעשה על ידי מערכת ממוחשבת להערכת תהליך הכתיבה שפותחה על ידי פרופ' שרה רוזנבלום באוניברסיטת חיפה ואף נרשמה לאחרונה כפטנט. "הממצאים שלנו יכולים להעניק למערכת הבריאות ולחברות הביטוח כלי שבעזרתו אפשר יהיה לגלות את ההונאות רפואיות בצורה די פשוטה וללא צורך במכשירים כדוגמת הפוליגרף שמנסה לזהות שינויים פיזיולוגיים", אמר ד"ר גיל לוריא, אחד מעורכי המחקר.

הונאות רפואיות הפכו בשנים האחרונות לתופעות שכיחות בארץ ובעולם. יש מקרים רבים שבהם רופאים פוגשים מטופלים אשר רוצים לקבל ימי מחלה או פיצוי מביטוחי הבריאות השונים ולכן הם משקרים בקשר למצבם הרפואי. העלויות הכספיות לחברות ביטוחי הבריאות בארצות הברית בעקבות דיווחים כוזבים של מבוטחים נאמד בכ־50 מיליארד דולר בשנה, וזאת בלי להביא בחשבון את בזבוז ימי העבודה של הרופאים ועלויות הבדיקות השונות.

במחקר קודם שנערך לפני כמה שנים ביצעו ד"ר לוריא ופרופ' שרה רוזנבלום מחקר מקדים לערכה הממוחשבת של הערכת הכתיבה, שבו מצאו שאפשר לזהות כתיבת דברי אמת ושקר באופן כללי. במחקר הנוכחי, שאליו הצטרף ד"ר אלון כהנא, הוגדל המדגם בצורה משמעותית והוא כלל 98 נבדקים. אולם חשוב מכך, הפעם בחרו החוקרים להתמקד בבדיקת אמינותו של מידע ספציפי – מידע רפואי, וזאת לנוכח הקושי של אנשי מערכת הבריאות לבדוק מתי המטופלים משקרים להם.

מבחן אמת

הנבדקים התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי, פסקה ראשונה המתארת את מצבם האמיתי ופסקה שנייה שבה המציאו סימפטומים רפואיים שקריים. הנבדקים כתבו את הפסקאות על ערכת הכתיבה הממוחשבת, שפותחה על ידי פרופ' רוזנבלום. הערכה מאפשרת קבלת נתונים, כגון מידת הלחץ שמופעל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן וכמות הפעמים שהעט נמצא באוויר לעומת משך הזמן ומספר הפעמים שהוא על הנייר, גודל אותיות ועוד.

מהמחקר עולה כי המערכת ידעה לזהות מתי כתבו הנבדקים דבר אמת ומתי שיקרו: כך למשל, הלחץ שהופעל על הדף בעת כתיבת תיאורם של הסימפטומים השקריים היה גבוה מאשר בעת כתיבת דיווח על מצבם הרפואי האמיתי. גם הסדירוּת של משיכת היד בעת כתיבת השקר, שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות, הייתה שונה באופן משמעותי מאשר בכתיבת דברי האמת. עוד נמצא כי קיים שוני בממדי הזמן, המרחב והלחץ של הכתיבה השקרית. החוקרים אף הצליחו לחלק את סוגי כתבי היד לפרופילים מובחנים יותר (כתב קטן מאוד, גדול וכו') ולמצוא הבדלים נוספים הקשורים לכל פרופיל כתיבה.

לדברי החוקרים, כשאדם כותב דבר שקר נוצר עומס קוגניטיבי במוח, עומס זה יוצר תחרות על משאבים במוח, ולכן פעולות שאותן אנו עושים בדרך כלל באופן אוטומטי, כמו כתיבה, נפגעות. הם הוסיפו כי במחקר הנוכחי נמצא כי מידע רפואי כוזב ב"תנאי מעבדה" יוצר עומס קוגניטיבי, המאפשר למערכת הממוחשבת לזהות את השינוי בכתב היד, ויש להניח שבסביבה אמיתית, ומול הצורך לשקר לרופא, העומס הקוגניטיבי אף יגדל.

"גם רופא שהינו בעל ידע רב מתקשה לגלות הונאה רפואית כאשר עומד מולו חולה המציג בפניו סימפטומים שקריים, לכן הרופאים מנסים לפתח לעצמם כלים לפתרון הבעיה, אך עד כה בהצלחה מוגבלת מאוד. ערכת הכתיבה מעמידה מכשיר בדיקה בלתי פולשני ופשוט. למרות ההתפתחות הטכנולוגית, כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יומיומית ואנו רואים בצורה ברורה שלכל אדם יש סגנון כתיבה משלו ובעזרת ערכת אבחון כתב היד אנחנו יכולים לנתח אם הוא כותב דברי אמת או דברי שקר", סיכמו החוקרים.