לא סתם חינוך

בשנות ה־90 יצרה ה־NSF (ראשי תיבות: National Science Fund), אחד מהגופים הממשלתיים בארצות הברית, האמונים על תמיכה במחקר ובהוראת המדעים, ראשי תיבות חדשים: SMET. הייתה זו דרכם של מחליטי ההחלטות וכותבי המסמכים להתייחס במילה אחת לארבעת תחומי הדעת: Science, Maths, Engineering ו־Technology. יש סיפור על כך שאחד מבכירי הקרן התלונן שהמילה דומה מדי למילה Smut, טינופת, ועל כן שונה סדר האותיות ל־STEM .STEM פירושו גזע. האסוציאציה שלה קיוו יוצרי הקיצור החדש היא לבסיס מרכזי, עבות ויציב לעץ מרשים שיצמח לגבהים חדשים. בתחילה נוצר בלבול ציבורי עם תחום חקר תאי הגזע (Stem Cells), אך כיום המצב ברור: התחומים מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה מאוחדים. האיחוד הוא מילולי בלבד שכן מדובר בתחומים שלהם גאווה מקצועית.

קשה להגדיר במדויק היכן עובר הגבול בין הנדסה למתמטיקה או בין מדעים וטכנולוגיה. אך אנו נפגשים איתם במשך כל חיינו בלי לשים לב. ההתקדמות האנושית תלויה בגורמים רבים, אך בעיקר בהישגים שבתחומים אלו. היכן הייתה האנושות היום אלמלא הומצאה משאבת המים או הושגה שליטה בחשמל? ללא המודל האטומי או מנוע הבעירה הפנימית? ללא פיתוחים רפואיים כגון הפניצילין או חישובי זוויות ומשפט פיתגורס? והרשימה עוד ארוכה. בהווה יש שאלות רבות שממתינות לפתרון מדעי, בהן תחליפי דלק ומזון בני קיימא, חיסול מחלת הסרטן, הבטחת הגנה משינויי אקלים, אספקת מים נקיים לטווח ארוך ועוד. על כל אלו אמון הדור הבא של האנושות, צעירים וצעירות שמגיעים לבית הספר כדי לרכוש השכלה. מעט מדי מהם בוחרים בהשכלה שתיטיב עם יעדים אלו ודומים להם, כפי שניווכח בהמשך.

עם הזמן, פחת מספר המלמדים והלומדים את מקצועות ה־STEM בארצות הברית. ה־NSF, הקרן הלאומית האמריקאית למדע וגופים נוספים בארצות הברית, תומכים היום בהכשרת מורים, בקיום פרויקטי למידה מיוחדים בשיתוף התעשיות.

את הרצון ללמידת מדעים כדאי לתת כבר בגיל צעיר
צילום: שאטרסטוק

ומה בישראל?

בינואר 2014 פורסם בישראל דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדוח הוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, אחד מקטרי מקצועות ה־STEM העיקריים בישראל. הדוח מציג, לבקשת מזמיניו, מדדים מקיפים על הכשרת כוח האדם המדעי־טכנולוגי בישראל. בדוח אפשר לראות כי גם משרד החינוך, כמקבילה הישראלית ל־STEM האמריקאי, מצוות את תחומי המדע והטכנולוגיה. הדוח מציג תמונת מצב של השנים 2010־2009 מול זו של השנים 1997־1998. אם אפשר לסכם דוח כה מורכב בשורה אחת: יש מקום רב לשיפור.

בית הספר התיכון הוא המקפצה בדרך ללימודים הגבוהים. בישראל של 2009, השנה העדכנית ביותר שאליה מתייחס הדוח, 56 אחוז בלבד ממסיימי כיתת י"ב היו זכאים לתעודת בגרות. רק שליש מתוך אלו העפיל לארבע או לחמש יחידות מתמטיקה לבגרות. 75 אחוז ממסיימי המתמטיקה המוגברת הוסיפו מקצוע מדעי־טכנולוגי נוסף (שילוב המקנה לתלמידים יתרון של מיומנות, התמצאות, אינטואיציה וידע בתחומי ה־STEM, וכן סיכויי השתלבות והצלחה טובים יותר בלימודים גבוהים של תחומים אלו). בסך הכל מדובר בשמינית מתוך סך בוגרי י"ב ב־2009. דהיינו, שבעה מכל שמונה תלמידי י"ב יתקשו מאוד להשתלב בהצלחה בלימודי STEM גבוהים, אם בכלל ישקלו את האפשרות. בשנים 2009 ו־2010 28 אחוז מהסטודנטים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה, למדו מקצועות STEM. הגידול במספר הסטודנטים שניגשים לתואר ראשון בעשור הראשון של שנות ה־2000 הביא לשיעור עלייה שנתית של כ־־1.7 אחוז במקצועות ה־STEM. מספר עגום לנוכח שלושה האחוזים שבשאר המקצועות. גם בתואר השני התמונה אינה ורודה. העלייה במספר הסטודנטים במקצועות ה־STEM עמדה על 2.7 אחוז בממוצע לשנה, מול 5.2 אחוז בשאר המקצועות. זאת למעט מקצועות ההיי־טק שחוו עלייה בולטת, אולי לאור האקזיטים הרבים שחווינו, החל מתקופת ICQ ומיראביליס ועד ימינו. יש כמובן את מאפייני גיל סגל ההוראה והכשרתו, וגורמים נוספים שמוסיפים לתיאור התמונה המורכבת של הוראת ה־STEM בישראל.

אפשר למצוא מורים, הורים ותלמידים שלא מייעדים את עצמם, או את ילדיהם, לקריירת STEM. בין אם מדובר בהורים שחפצים שילדם ילך בעקבותיהם ויצטרף לעסק המשפחתי או שיפתח קריירה אחרת, שמייעדים לו הוריו (כמו שמתואר במערכון של הגשש החיוור "שחקן כדורסל", מאת יוסי בנאי). לעתים מדובר במורים שמעדיפים להקטין ראש, ללמד לפי הספר. הנקודה המפוספסת היא שאזרח טוב הוא אזרח משכיל. כלומר אדם בוגר המכיר את התנהלות העולם, ובעזרת ידע זה מנווט את חייו בהצלחה. זהו אותו עולם שמתנהל לפי דפוסים שאפשר לתארם באופן מדעי, ולהתמודד עם הקשיים שבו בעזרת טכנולוגיה שנשענת על הנדסה ועל מתמטיקה. גם בחיי היומיום, חשיבה מדעית היא חשיבה ביקורתית, שמצמצמת את הסיכוי ש"יעבדו עלינו". אוריינות טכנולוגית מאפשרת לנו להתמודד עם מכשירים טכנולוגיים המבוססים על תפישות חדשניות. מיומנויות הנדסיות בסיסיות מאפשרת לנו חיסכון זמן וכסף כאשר מכוניתנו סובלת מכשל מכני/חשמלי פשוט. יכולת מתמטית בסיסית מסייעת לנו להבין את הסטטיסטיקה שאנו פוגשים בסקרי המדיה הפופולרית. ומי שבאמתחתו יכולות STEM סבירות, יוכל להשיג הרבה יותר.

כיצד מחזקים את תחומי ה־STEM אצל צעירים? במדינות שונות, ובארצות הברית בפרט, משולב ה־STEM בתוכניות לימודים החל מבית הספר היסודי. הנושא גם נידון באופן פתוח בתקשורת, ומהווה מוקד להשקעת משאבים על ידי חברות ותאגידים שעיסוקם קשור ל־STEM. למעשה, ההשקעה ב־STEM היא כה ענפה עד שנולדו בארצות הברית מבקרים לגישה, הטוענים ל־Stem Mania. בישראל, ה־STEM עדיין לא הבליח מעבר לכותרות חד פעמיות באתרי החדשות, בפרויקטים נקודתיים, חדשים או קיימים. השינוי ניכר אצל מקבלי ההחלטות אך לא נראית התעוררות אמיתית בשטח.

אמנם אפשר להבין את אותם מורים, הורים ותלמידים שחושבים שמדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה אינם נוגעים להם, אך אם הרצון לשלוט בעולמך בעזרת מיומנויות STEM לא נזרע בגיל צעיר, מועטה הסבירות שיפרוץ בגיל מאוחר. אם אכן פרצה, הרווחנו כולנו. אם לא, נמשיך להסתפק בתלמיד אחד מתוך שמונה שמוכן לרתום את מוחו ואת מרצו לקידומו ולקידום כולנו, ונתהה מדוע כך הדבר.