מדע יצירתי

ממש לאחרונה כתבנו פה על שילוב תחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה יחדיו למושג הנקרא STEM. אך בשנים האחרונות עולה קול נוסף, הטוען שיש לשלב גם את תחום האמנות עם תחומים אלו (וכך המושג יהפוך ל־STEAM). על פניו, הקשר נראה מאולץ ומלאכותי. תחומי ה־STEM הם לוגים, שיטתיים, ניתוחיים, ותחזית מדויקת היא חלק חשוב בהם. אמנות נתפשת כהיפוכם הגמור: רגשית, בלתי צפויה, סובייקטיבית, וקשה לקבעה לתוך תבניות. STEM ואמנות הם כשמן ומים: הם אולי ממלאים את אותו המכל אך הם אינם מתרכבים זה עם זה.

הפיזיולוג החוקר רוברט רוט־ברנשטיין (Root-Bernstein) מאוניברסיטת מישיגן פרסם בשנת 2008 מחקר במגזין Psychology of Science and Teaching. רוט־ברנשטיין חיפש דמיון ברקע האינטלקטואלי של כאלו שנחשבו "גאונים", ושזכו בפרס נובל. להגדרת המושג "גאונים", נעזר רוט־ברנשטיין בתפישות של החוקרים וזוכי פרס הנובל עצמם: הוא חיפש במחקריהם את המילה "גאונים" ובדק את משמעותה – החל משנת 1878, שבה הופיעה המילה בפעם הראשונה בפרסום מאת ואן 'ט הוף (Hoff), שלימים היה לזוכה הראשון בפרס נובל בכימיה, ועד למחקרי חינוך של תחילת שנות האלפיים.

איינשטיין היה פונה לנגינה בכינור
צילום: אימג'בנק

כוכבי הרוק של המדע

רוט־ברנשטיין אף סקר אוטוביוגרפיות ותיעוד חיים של זוכי פרסי נובל, ומצא כי הסיכוי שזוכה פרס נובל יעסוק בתחביב אמנותי כלשהו הוא 95 אחוז. לשם השוואה, הסיכוי כי מדענים מהאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים (National Academy of Sciences) יעסקו בתחביב אמנותי הוא כ־50 אחוז; בבדיקת מוסדות נוספים, מצא רוט־ברנשטיין שבמוסדות האקדמיים היוקרתיים והנחשבים, החוקרים מרבים לעסוק באמנות. בין התחביבים שבהם עסקו החוקרים אפשר היה למצוא צילום, מוזיקה (נגינה, הלחנה, ניצוח), אמנות חזותית (פיסול, ציור), אמנות פיזית (עבודה בעץ, ניפוח זכוכית, מכניקה) ואמנות מילולית (שירה, סיפורים קצרים, מחזאות ועוד). יש לציין כי מוזיקה הייתה התחביב המוביל של זוכי פרס הנובל, ועם "כוכבי הרוק" של המדע אפשר למנות את אלברט איינשטיין, שסיפר כי היה פונה לנגינה בכינור כאשר היה נתקל ב"אין מוצא" בחשיבתו, ואת ריצ'רד פיינמן שסיפר שהיה מנסה לתאר בעיות פיזיקליות בעזרת תמונות אקוסטיות בזמן תיפוף.

במחקרים בעשור האחרון נמצא שנגינת מוזיקה מאתגרת אזורים רבים במוח (שמיעה, תנועה ועוד) ומפעילה את שתי מחציות המוח בו זמנית, וכך התקשורת בין שני חלקי המוח הופכת מורכבת. נמצא גם כי למוזיקאים תפקוד מוח ניהולי (Executive Function) גבוה. תפקוד ניהולי משמעו תשומת לב לפרטים וזכירתם, תכנון אסטרטגי, ניהול זמן והתמצאות במרחב. כמו כן נגינה מפעילה את המוח יותר מפתרון בעיות במתמטיקה, שרבים רואים בהן אינדיקציה לחוכמה ולתבונה.

האם יש להרחיב את גבולותיהם האישיים של מדעני ומדעניות העתיד בעזרת מתודולוגיה תפישתית שתהיה הפוכה בהווייתה לתחום שבו הם מעוניינים להצטיין? יש טוענים כי ההגבלה העצמית, או החיצונית, של אדם שלומד באופן חזותי בלבד או באופן שמיעתי בלבד, מדכאת ופוגעת. כולנו מסוגלים ללמוד בעזרת תנועה, שמיעה או ראייה, גם אם הורגלנו לשיטה אחת רוב חיינו. מטרתו של חינוך בחברה היא להכין את האדם לחייו הבוגרים. מטרת החינוך המדעי היא לא רק להשכיל את האדם אלא אף לספק לו כלים לקדם את עצמו ואת החברה. כאשר משתרשת שיטת לימוד אחת בלבד, אנו חוסמים את האדם מלצרוך מידע, לרכוש מיומנות ולפתח את עצמו ואת כישוריו באופן שנוח לו. במקום להקל אנו מקשים. אפשר להיזכר במשל של קרילוב על החסידה והשועל. זה מגיש לזו מזון בצלחת שטוחה שהוא מורגל אליה, והיא, עם מקורה הארוך, לא מצליחה להתכבד. לאחר מכן, החסידה מגישה לשועל מזון בכד ארוך שמותאם לצרכיה אך לא לצרכיו. וכך מתקיימת האינטראקציה בין החסידה והשועל כשני קווים מקבילים שלעולם לא נפגשים.

מורכבות עולמנו כי אינה מאפשרת להבין תהליכים באמצעות "כן או "לא" פשוטים. יש למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם בעיות יצירתיות. מדובר בנושאים חוצי תחומים. תהליך אספקת מזון לאזורים מוכי רעב או אסון, למשל, משיק לתחומי הביולוגיה, הפיזיקה, הכלכלה, הפוליטיקה ועוד. אמנם אדם שיכיר את ואן גוך או את שוברט לאו דווקא יסייע לפתור את הבעיה, אך אולי חשיבתו בנושא תהיה יצירתית יותר.

בסופו של דבר, STEAM הוא שיתוף פעולה בין תחומי. אם אנשי חינוך/הוראה משתי דיסציפלינות שונות, נאמר הנדסת חשמל ופיסול, ישתפו פעולה בפיתוח ובהעברת תוכנית לימודים, כישורי ההנדסה והפיסול של תלמידיהם ישתפרו. אין הכוונה שכעת עלינו לאחד בין כל תוכניות הלימודים וליצור מרק תפל של הרבה ובעצם שום דבר. אך חשוב לפתח שיתופי פעולה. זאת ועוד, שילוב אמנות במדעים יאפשר למדענים צעירים ביטוי אישי ומאושר, ולחלופין עשוי להוות דלת לתחומי ה־STEM עבור תלמידים המתקשים עם השיטתיות "הנוקשה" לכאורה, הנדרשת מאיתנו בבואנו לסקור את העולם המדעי.