בקיץ הבא ללא מדוזות?

נחילי מדוזות באזורי החוף הם לא רק מטרד למתרחצים ומקור לצריבות, אלא גם תופעה הגורמת נזקים נרחבים לתשתיות ייצור החשמל ברחבי העולם. בשנת 2011 דווח בבריטניה כי נחיל מדוזות שהגיע לחופי סקוטלנד אילץ את עובדי תחנת הכוח הגרעינית Torness לכבות את שני הכורים לאחר שהנחיל חסם את מסנני מערכת הקירור של התחנה. בשנה שעברה, אירוע דומה בתחנת כוח גרעינית במרכז קליפורניה גרם לסגירתה הזמנית. בישראל, חברת החשמל מתמודדת בכל שנה עם נחילי מדוזות גדולים המציפים את מערכות הקירור של מתקני הייצור, והיא משקיעה משאבים רבים בסילוקם ובמניעה של חסימה שתוביל להשבתת פעילות התחנה (דבר שכמעט התרחש בשנת 2011).

צוות רב תחומי מאוניברסיטת חיפה בחן לאחרונה דרכים להתמודד עם תופעת המדוזות באמצעות גלי קול. כדי ללמוד יותר על המחקר קיימנו ריאיון קצר עם ד"ר תמר לוטן, ביולוגית ימית מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה השותפה לפרויקט.

היכן עומד המחקר כיום וכיצד בכוונתכם לבחון את נושא רגישותן של המדוזות לגלי קול?

"המחקר הנוכחי נעשה בשיתוף פעולה עם חברת החשמל ומטרתו להבין את התנהגות המדוזות בתגובה לגלי קול. המחקר נמצא בחיתוליו וכיום אנחנו מנסים להקים מערכת ניסוי אמינה. מדוזות הן בעלי חיים הדורשים מרחבים גדולים ולכן קשה מאוד לגדלן במכלים. באקווריומים ימיים גדולים יש תצוגה של מדוזות, אבל לרוב אלו מדוזות קטנות יחסית ומורכבות פחות מהמדוזות המגיעות לחופי ישראל, מסוג חוטית נודדת. לאחר קבלת תוצאות חיוביות ראשוניות ננסה לתכנן מערכת מדויקת יותר שבה השפעת גלי הקול תהיה מקומית, כדי לא לפגוע בחיים בים."

כיצד עלה הרעיון למחקר?

"בית הספר למדעי הים על שם צ'רני מהווה גג לכמה דיסציפלינות שונות מאוד במהותן הקשורות בים, כמו ארכאולוגיה והיסטוריה ימית, גאולוגיה ופיזיקה ימית וביולוגיה ימית. כך נוצר החיבור בין החוקרים השונים במחקר הנוכחי. הנושא של חסימת צנרת הקירור של תחנות הכוח על ידי מדוזות מוכר בכל העולם ומהווה מטרד קשה, שעלול לגרום להשבתה של תחנות כוח, כפי שאכן קרה בקליפורניה, ביפן ובמקומות אחרים. בביקור של הנהלת חברת חשמל באוניברסיטת חיפה הועלה הצורך של חברת החשמל הישראלית בפתרון לנושא המדוזות והוקם צוות מחקר."

מי החוקרים בצוות ומהן התמחויותיהם?

"בצוות המחקר שהקמנו חברים ד"ר יצחק מקובסקי – גאופיזיקאי ימי, פרופ' בוריס כצנלסון – מומחה לאקוסטיקה ימית, ואנוכי."

כיצד מדוזות חשות את סביבתן?

"מדוזות הן בעלי חיים שהתפתחו לפני יותר מ-600 מיליון שנה, ומערכת הצורבים (שם המערכה הכוללת את המדוזות, שושנות הים, האלמוגים וההידרוזואה) נמצאת בבסיס העץ האבולוציוני ונחשבת למערכה הראשונה שלה רקמות אמיתיות. למדוזה מערכת עצבים מפוזרת, כלומר אין לה מרכז אחד כמו מוח, אלא טבעת מרכזית של עצבים שאליה מחוברת רשת מאורגנת של עצבים. למרות זאת, למערכת יכולת תגובה לאור וצל, לתדרי תנועה של בעלי חיים וגופים אחרים, לחומרי מזון, למגע, לריכוזי מלח, וכן יכולת זיהוי של מיקומה בעמודת המים (כבידה). על גבי הפעמון של המדוזה נמצאים כמה מרכזי שיווי משקל הקרויים רופליה (Rhopalium), אשר דומים במידה מסוימת לאברי שיווי המשקל הנמצאים אצלנו באוזן הפנימית. מרכזים אלו מאפשרים למדוזה לשנות את זווית התנועה שלה וגם קובעים את קצב התקדמותה במים. מאחר שלמדוזות יש יכולת חישה של תנועה ושיווי משקל, חשבנו לנסות להבין אם יש תדרי תנודות קול המשפיעים גם הם על התנהגותה."