יהיה טוב?

חוקרים מצאו כי התנוונות תאי מערכת החיסון במוח מובילה להתפתחות דיכאון, מה שעשוי לעזור בפיתוח תרופות חדשניות

מחלת הדיכאון, שבה לוקה אחד מכל שישה אנשים במהלך חייו, היא אחד הגורמים הראשיים לסבל אנושי. מלבד העובדה שרוב מקרי ההתאבדות קשורים לדיכאון, המחלה עלולה להוות זרז משמעותי למחלות קשות אחרות, כגון מחלות לב וכלי דם, וגורמת, לפי ארגון הבריאות העולמי, לשנים רבות יותר של נכות ושל חוסר תפקוד מכל מחלה אחרת.

כבר עשרות שנים שלא חלה התקדמות משמעותית בפיתוח טיפולים תרופתיים חדשניים לדיכאון, משום שהגורמים הביולוגיים האחראים למחלה עדיין לא ברורים. אולם לאחרונה, מאמץ משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולורדו הביא להתקדמות משמעותית בתחום. החוקרים גילו לראשונה כי שינויים במבנה ובתפקוד של תאי מוח מסוג מיקרוֹגְלִיה גורמים להתפתחות תסמינים התנהגותיים ומוחיים הקשורים לדיכאון שנובע מחשיפה לעקה ממושכת. החוקרים רשמו פטנט על כמה מהחומרים המשפיעים על תאי המיקרוגליה, חומרים שיוכלו לשמש כתרופות יעילות נגד דיכאון.

המחקר יאפשר פיתוח תרופות המשפיעות באופן מהיר יותרצילום: שאטרסטוק
המחקר יאפשר פיתוח תרופות המשפיעות באופן מהיר יותר
צילום: שאטרסטוק

המחקר נערך על ידי פרופ' רז ירמיה, ראש המעבדה לפסיכונוירואימונולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, עם הדוקטורנטית תרצה קרייסל וחוקרים נוספים במעבדה באוניברסיטה העברית, ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בבולדר, ארצות הברית. המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע, ופורסם לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry.

תאי מיקרוגליה, המהווים כעשרה אחוזים מתאי המוח, הם ה"נציגים" של מערכת החיסון במוח, ולהם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם גורמי מחלה כגון נגיפים וחיידקים, וכן בהתמודדות עם נזק מוחי. במחקרים שנערכו בשנים האחרונות במעבדה של פרופ' ירמיה ובמעבדות אחרות נמצא כי תאים אלה מעורבים גם בתהליכים פיזיולוגיים נוספים, ובהם תגובות למצבי עקה, שהיא אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות של דיכאון בבני אדם.

במחקר הנוכחי נחשפו עכברים באופן יומיומי למצבי לחץ מתון. לאחר חמישה שבועות של חשיפה זו פיתחו העכברים תסמינים מקבילים לאלה של חולי דיכאון, כגון ייאוש, חוסר עניין בפעילויות שגורמות להנאה – למשל שתיית תמיסות מתוקות או משחק חברתי – וכן ירידה ביצירת תאי מוח חדשים, תופעה שנחשבת לאחד הסמנים המוחיים החשובים בדיכאון.

הסיפור האמיתי של הדיכאון (סרטון של ה-bbc):

תרופה מהירה לדיכאון?

החוקרים מצאו שבמהלך השבוע הראשון של החשיפה ללחץ, תאי המיקרוגליה עברו שפעול, שגרם לחלוקתם והתרבותם, לעלייה בגודל התא ולייצור מולקולות דלקתיות – דבר שהביא למותם של חלק מהתאים. לאחר חמישה שבועות של חשיפה ללחץ פחת מספר תאי המיקרוגליה, וחלק מהתאים הנותרים גילו סימני ניוון שהתבטאו בין השאר בהקטנת גודל התא ואורך השלוחות שיוצאות ממנו, בעיקר באזור מוחי שידוע כמעורב בתגובות למצבי לחץ. חסימת תהליך השפעול הראשוני של תאי המיקרוגליה – על ידי מתן תרופה ספציפית בימים הראשונים של החשיפה ללחץ או באמצעות התערבות גנטית – בלמה הן את מות תאי המיקרוגליה והיעלמותם מהמוח והן את התסמינים הדיכאוניים. לעומת זאת, כדי לטפל בעכברים ה"מדוכאים" שכבר עברו את החשיפה הממושכת ללחץ ואיבדו תאי מיקרוגליה רבים, גילו החוקרים שיש צורך דווקא בחומרים שממריצים את תאי המיקרוגליה ומעלים את מספרם לרמה התקינה.

"מצאנו שבעזרת חומרים אלה אפשר לרפא את התסמינים הדיכאוניים ולהגביר את תהליך היווצרות תאי עצב חדשים בצורה יעילה ומהירה יותר מרוב הטיפולים התרופתיים הקיימים כיום", אומר ירמיה. החוקרים ממשיכים לזהות חומרים נוספים מאותה קבוצה ומתכננים לבחון את יעילותם הקלינית בחולי דיכאון בעתיד הקרוב. "מֵעבר לחשיבות המעשית ולאפשרויות הקליניות שמחקר זה פותח", מוסיף ירמיה, "לתוצאות אלה חשיבות תיאורטית רבה, שכן הן מהוות עדות ישירה ראשונית לכך שתהליכים פסיכולוגיים ומחלות פסיכיאטריות אינם משקפים רק פעילות של תאי עצב (נוירונים) והפרעות לפעילות זו, כפי שחשבו עד כה, אלא הם מושפעים באופן משמעותי מהתפקוד של תאי מיקרוגליה".