יש נגיפי אבעבועות שחורות במקרר שלי

זה מה שקורה כשמנקים את המקרר פעם ב־60 שנה: עובד של ה־FDA מצא במקרר במעבדה נגיפי אבעבועות שחורות שנמצאים שם משנת 1954

27 באוגוסט 2014

מחלת האבעבועות השחורות הייתה מחלה מידבקת, שקטלה בין 40 ל־60 אחוזים מהחולים בה. המחלה נגרמה על ידי נגיפי Variola (נגיפי אבעבועות שחורות), ממשפחת הנגיפים Poxviridae.

עד סוף המאה ה־18 היה נהוג להתחסן מפני המחלה על ידי מיצוי נוזלים משלפוחיות האבעבועות של חולים. באמצעות כמות קטנה של הנוזל שהופק זיהמו באופן יזום פצעים שטחיים בגופם של אנשים בריאים. התהליך נקרא Variolation והוא גרם לתמותה של כ־10 אחוזים מהמתחסנים.

בסוף המאה ה־18 יישם הרופא הבריטי אדוארד ג'נר (Jenner) את המידע שכבר פורסם קודם לכן, שלפיו רפתניות שנדבקו מהפרות שלהן במחלת אבעבועות הפרות (מחלה שמחולל נגיף אחר מאותה משפחה) ופיתחו אבעבועות בעקבות כך, לא חלו בהמשך חייהן במחלת האבעבועות השחורות. בשנת 1796 מיצה ג'נר את החומר מאבעבועות הפרות שהיו על הידיים של נשים שהיו חולות באבעבועות הפרות, והדביק באמצעותו ילדים בריאים במחלה, על ידי כך שפצע אותם קלות וזיהם את הפצע בתכולת השלפוחיות. לאחר זמן הדביק אותם בשיטה דומה בתכולת שלפוחיות של אבעבועות שחורות – והילדים לא חלו. בעקבות ההצלחה הזאת נחשב ג'נר היום ל"אבי תורת החיסון".

החיסון שפיתח ג'נר והשיפורים שבאו בעקבותיו גרמו לירידה משמעותית בתחלואה במחלה. אך ירידה בתחלואה לא הייתה מספקת, ובמחצית השנייה של המאה ה־20 הוחלט בארגון הבריאות העולמי להכחיד את המחלה כליל. השילוב של שני גורמים – חיסון יעיל נגד הנגיפים הגורמים למחלת האבעבועות השחורות, והעובדה שבני האדם הם המאכסנים הבלעדיים של הנגיפים – אפשר לצוותי רפואה מטעם ארגון הבריאות העולמי לפעול כדי להכחיד את המחלה. בשנת 1978 טופל החולה האחרון, וב־1979 כל המעבדות ברחבי העולם שחקרו את נגיפי ה־Variola קיבלו הוראה להשמידם. הוסכם שרק בשתי מעבדות – האחת באטלנטה שבארצות הברית (במרכז לבקרת המחלות) והשנייה בנובוסיבירסק שברוסיה (במרכז לווירולוגיה ולביוטכנולוגיה) – ימשיכו לשמור עליהם, למקרה שיהיה בהם צורך. ב־1980 הפסיקו לחסן את האוכלוסייה מפני הנגיף.

האם יש כלל צורך לשמור על הנגיפים עצמם? נושא זה נתון בוויכוח מתמשך שכנראה לא יוכרע. מאחר שההשמדה היא בלתי הפיכה, עדיין שומרים את הנגיפים בשתי המעבדות. חשוב לציין שידיעת הרצף הגנטי המלא של הגנום הנגיפי מאפשרת למי שירצה בכך לסנתז את הגנום בצורה מלאכותית ולהחדירו לתאים בתרבית, שייצרו את הנגיף מחדש. נוסף על כך, סביר להניח שיש מדינות או ארגונים כלשהם שמחזיקים בנגיף לצורכי לוחמה ביולוגית, וזו הסיבה שבשלה כמה צבאות בעולם עדיין מחסנים את חייליהם מפני הנגיף והמחלה.

נגיפי Variola במיקרוסקופ אלקטרונים סורקצילום: CDC/ Dr. Fred Murphy; Sylvia Whitfield
נגיפי Variola במיקרוסקופ אלקטרונים סורק
צילום: CDC/ Dr. Fred Murphy; Sylvia Whitfield

בתחילת יולי 2014, בבתסדה שבמדינת מרילנד שבארצות הברית, נכנס אחד העובדים של מינהל המזון והתרופות (FDA) לאחד המקררים של המעבדה והחל לעשות שם סדר. הוא מצא שם, בקופסת קרטון, שש מבחנות זכוכית אטומות, שעל פי הכיתוב עליהן – "Variola" – הכילו נגיפי אבעבועות שחורות. הסתבר שהן מאוחסנות שם משנת 1954 – אז (ועד 1972) המקרר היה באחריות המכון הלאומי לבריאות (NIH). המבחנות הועברו על ידי צוות מיוחד למרכז לבקרת המחלות באטלנטה, ושם הן נבדקו. נמצא שבשתיים מהן הנגיפים היו עדיין בעלי כושר הדבקה. המבחנות, על תכולתן, הושמדו. רשויות הבריאות הודיעו שאף אחד לא נחשף לנגיף.

מאז 1979, אז הוכרז על חובת ההשמדה של הנגיפים, זו הפעם הראשונה שהתגלו מבחנות נטושות כאלה. יש סוברים שיימצאו עוד כאלה גם בעתיד. החשש הוא מכך שאם מבחנות כאלה ייפתחו על ידי אנשים לא מוסמכים, תתפרץ מגפה, משום שכל ילידי 1980 ואילך אינם מחוסנים מפני המחלה.