מה לאבולה ולנשא כולסטרול?

נגיף האבולה נמצא עכשיו בכותרות עקב מגפה מתמשכת במערבה של אפריקה, אך מה הקשר בין האבולה לנשא של כולסטרול?

כשנגיף מגיע לפונדקאי שלו זו רק התחלת הדרך מבחינתו; עליו להיצמד לתא המטרה וביתר דיוק – צמדן חלבוני  של הנגיף נקשר לקולטן חלבוני בקרומית (ממברנה) של התא, כדי שהתא "ישאב" אותו פנימה ויאפשר להתחיל את התהליך של שכפול הנגיף (שבמקרים רבים, אך לא תמיד, מוביל גם למות התא המאכסן).

נגיף האבולה נמצא עכשיו בכותרות עקב מגפה מתמשכת במערבה של אפריקה, שהפילה כבר (עד 2 בדצמבר) כ־17 אלף חולים, מתוכם יותר מ־6,000 מתו. נגיף האבולה הוא נגיף RNA, שהקופסית החלבונית הגלילית שלו עטופה בקרומית שמקורה בתא המאכסן אותו, ובה משובצים חלבונים נגיפיים, בהם הצמדן החלבוני של הנגיף (המכונה GP). בשנת 2011 התגלה שלאחר חדירת נגיף האבולה לגוף המאכסן, הצמדן החלבוני נקשר לחלבון קרומיתי המכונה NPC1 (ההסבר לשם – בהמשך). בתפקידו המקורי NPC1 הוא נשא (טרַנספּוֹרטֶר) של כולסטרול. נגיף האבולה הקשור ל־NPC1 חודר לתוך תא המטרה בשלפוחית, המכונה אֶנדוֹזוֹם, ובתוך התא גורם הצמדן GP לאיחוי של שתי הקרומיות – של הנגיף ושל האנדוזום. יש כמה קבוצות מחקר בעולם המחפשות תרופות שיחסמו את הגישה בין הצמדן לקולטן, ובכך אפשר יהיה לעצור את התפתחות המחלה.

מה יקרה במאכסן (אדם או עכבר) שאין לו קולטנים אלה? היינו מצפים שמאכסן זה יהיה עמיד בפני הדבקה בנגיף. מתברר שמאכסנים כאלה אכן קיימים, והם החולים במחלה התורשתית הנדירה (1 מתוך 150 אלף איש, מחציתם ילדים מתחת לגיל 10) ניימן־פיק  (Niemann Pick)מסוג C1, שהחלבון הקרומיתי הזה חסר בהם (ומכאן שמו). במחלת ניימן־פיק C1 משתבש המטבוליזם של הכולסטרול והוא מצטבר בכבד, בטחול (וגורם להם להיות מוגדלים) ובמוח. ההצטברות במוח גורמת לנזקים קוגניטיביים שהולכים ומחמירים, ולעתים מובילה ההידרדרות אף למוות. המחלה רצסיבית ומתרחשת בתדירות של 25 אחוז כאשר שני ההורים נשאים של הגן הפגום (הטרוזיגוטים – נושאים גן אחד תקין של NPC1 וגן אחד פגום). כיום אין תרופה למחלה תורשתית זו.

קבוצת חוקרים בינלאומית החוקרת את הקשר בין שתי המחלות בעכברים כחיות מודל ובבני אדם, גילתה שעכברים הומוזיגוטים לגן הפגום (חסרי שני העותקים של NPC1) כלל לא נדבקים באבולה, בעוד עכברים הומוזיגוטים לגן התקין (בריאים) נדבקו באבולה ולא שרדו את המחלה. עכברים הטרוזיגוטים – אלה המכילים רק עותק אחד תקין של NPC1 בגנום שלהם – חולים באבולה אך הם עמידים יותר בפני המחלה ומרביתם שורדים ומחלימים ממנה.

ממה נובע שיעור ההחלמה הגבוה הזה? לחוקרים אין עדיין תשובה והם מקווים שכאשר ימצאו אותה היא תוביל אותם למציאת תרופה לאבולה. במחקרם בבני אדם נעזרים החוקרים בתרביות תאים שתאי המקור נלקחים מילדים החולים במחלת ניימן פיק ומהוריהם (הנשאים).