נגמלים? מתחזקים!

עלייה במשקל בהפסקת עישון נובעת פעמים רבות דווקא מהחיזוק המשמעותי של השרירים והעצמות בגוף

13 בינואר 2015

נגמלים מעישון? – עולים במשקל: הדינמיקה הזו מוכרת כמעט לכל מי שנגמל או ניסה להיגמל מעישון. עבור אנשים הנוטים להשמנה זהו חשש גדול המקשה עליהם לקבל החלטה נחרצת על הפסקת עישון. מחקר שנערך על ידי אורן רום, כחלק מהדוקטורט שלו בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, מגלה כי התמונה מורכבת יותר – ולטובה. המחקר, שפורסם בכתב העת Addiction, מגלה כי הגמילה מסיגריות אכן מעלה את מסת הגוף, אך יותר מרבע מתוספת זו נובע מגידול במסת השרירים ובחוזקם, וחלק נוסף – משיפור בצפיפות העצם. לסיכום, הגמילה מפחיתה את הסיכון הן לדלדול עצם (אוסטיאופורוזיס) והן לדלדול שריר (סַרקוֹפֶּניה).

במשך שנה עקב רום אחר 41 מעשנים, שגילם הממוצע היה 44 וכל אחד מהם נהג לעשן לפחות 15 סיגריות ביום. בתחילת התהליך ובסיומו נמדדו אצל הנבדקים ערכים הקשורים בשומן, בשריר ובעצם, ונערכה השוואה של נתונים אלה בין אלו שהצליחו להיגמל לבין השאר. בבדיקות שנערכו בתום התהליך גילה רום כי הנגמלים ה"מצליחים" אמנם העלו במשקלם (4.4 ק"ג בממוצע), אולם חלק מעלייה זו נבע מעלייה במסת השריר (1.3 ק"ג) ובצפיפות העצם. "הגמילה המוצלחת שיפרה בכ־17 אחוז את כוח שרירי הגוף, כתוצאה מתוספת של 1.26 ק"ג במסת השריר הממוצעת, והעלתה את צפיפות העצם. הכוח נמדד בדרכים שונות: כוח מקסימלי בתרגיל לחיצת רגליים (בדיקה שגילתה עלייה של 18 ק"ג), לחיצת חזה (שגילתה עלייה של 7.85 ק"ג) ואחיזת יד (בדיקת Handgrip Dynamometry, שגילתה עלייה של 6 ק"ג בחוזק שרירי הידיים). במקביל חל שיפור בצפיפות העצם ובכמות המינרלים שבתוכה.

"התחלתי תואר שני בהנחיית פרופ' אברהם רזניק מהמחלקה לאנטומיה וביולוגיה של התא בפקולטה לרפואה", מספר רום. "יום אחד הוא שאל אותי: 'אתה מכיר את הטיפוס הזה של הקשיש הרזה שמעשן? אולי תבדוק מה הסיפור בין העישון לרזון, או ליתר דיוק – לדלדול השריר בזקנה (סרקופניה). אנחנו יודעים שיש קשר בין השניים, אבל העניין הזה לא נחקר מספיק".

הפעלת מנגנון האוביקוויטין

"אנחנו יודעים שסטטיסטית, מעשנים הם פחות פעילים גופנית, ולכן הגיוני שתהיה להם מסת שריר פחותה," אומר רום. " ובכל זאת, רצינו לבדוק אם בעשן עצמו יש חומרים שגורמים להרס השריר ברמה המולקולרית". הרצון הזה הוליד עבודת מאסטר שהתפתחה לדוקטורט וכן ל־13 מאמרים העוסקים בנזקי העישון ובחומרים הרעילים בעשן הסיגריות. בשלב המעבדה נבנתה מערכת שבה נחשפת תרבית של תאי שריר לעשן סיגריות ולחומרים ספציפיים בעשן, והנזקים נבדקו באמצעים ביוכימיים שונים. אחרי ניסויים רבים גילה רום שבמערכת זו מעורבים עקת חמצון, מרכיבים ממערכת האוביקוויטין־פרוטאוזום – מכניזם פירוק החלבונים בתא, שגילויו הוביל את פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר לפרס נובל. "גילינו שעשן הסיגריות, או משהו בתוכו, מפעיל מסלול הגורם להרס חלבונים בשריר. בהמשך גילינו גם את החומרים הספציפיים – אַקרוֹלין ופֶּראוֹקסיניטריט – הנמצאים בעשן, מפעילים את המנגנון וכך מדלדלים את השריר".

התגלית הזו עוררה רעיון לניסוי בבני אדם. "רצינו לבצע ניסוי קליני, לבחון איך זה עובד בגוף האדם. היינו צריכים לבנות מודל לניסוי ולגייס אנשים ומשאבים, ופנינו לסדנאות לגמילה מעישון". בתהליך הזה חבר רום לחברי סגל נוספים בפקולטה: הפרופסורים דרור אייזנבוד (מנהל המחלקה לאורתודונטיה ומומי פנים מולדים ברמב"ם), חאלד כרכבי (האחראי על רפואת המשפחה בפקולטה) וזוהר קידר מהמכון לרפואה גרעינית ברמב"ם (שסייעה בבדיקות של רקמות שומן, שריר ועצם באמצעות שיטת ה־DEXA).

בניתוח התוצאות נורמלו השפעות של גורמים ממסכים, כגון שינויים בתזונה ובפעילות הגופנית, כדי לבודד את ההשפעה הרלוונטית היחידה: הפסקת העישון. בדיקה ביוכימית מיוחדת, אובייקטיבית, שימשה כדי לקבוע מי מהנבדקים נגמל באמת מסיגריות. כצפוי על פי הספרות, רק כ־24 אחוז מן הנבדקים אכן הצליחו להיגמל במהלך השנה.

"נזקי העישון אמנם ידועים, אבל כאן הראינו שבמידה מסוימת הם הפיכים – הפסקת העישון מחזירה לגוף הרבה מכוחו, והמחקר שלנו מספק נתונים מדויקים וכמותיים. אני מקווה שהם יעודדו אנשים להיגמל".