תרופת סבתא מלפני כ־1,100 שנים

הספר Bald's Leechbook, הידוע גם בשם Medicinale Anglicum, הוא ספר רפואי מהמאה התשיעית לספירה הכתוב בשפה אנגלו־סקסונית עתיקה. העותק היחיד שלו ששרד נמצא בספרייה הבריטית.

כריסטינה לי (Lee), מהמכון לחקר ימי הביניים של אוניברסיטת נוטינגהם, מצאה בספר מרשם למשחה המיועדת לטיפול בדלקת עיניים זיהומית. לי תרגמה את המרשם לאנגלית בת ימינו והעבירה את התרגום לקבוצת המחקר של המיקרוביולוג סטיב דיגל (Diggle) מהמרכז למדעים ביו־מולקולריים באותה אוניברסיטה.

פרַיה  הריסון (Harrison), פוסט־דוקטורנטית במעבדה, רקחה את המשחה בהתאם להוראות המרשם, ובדקה את יעילותה במניעת התרבותם של חיידקי Staphylococcus aureus במבחנה. המשחה הוכנה ממרכיבים טריים, והיא אכן קטלה ביעילות את החיידקים, גם כשהם יצרו קרומים ביולוגיים (מצב שבו הם רגישים פחות, אם בכלל, לחומרים נוגדי חיידקים). בהמשך נבדקה יעילות המשחה בריפוי פצעים מזוהמים של עכברים במעבדתו של קנדרה רומבף(Rumbaugh)  באוניברסיטת טקסס. שם נראתה במשחה יעילות גבוהה אף יותר:  שרד רק חיידק אחד מתוך 1,000.

החוקרים השוו את פעילות כל אחד ממרכיבי המרשם, והראו שהמרכיבים לכשעצמם חסרי פעילות נוגדת חיידקים (לפחות לגבי S. aureus). הם תהו מה יוצר שילוב החומרים ואם ההשהיה של תשעה ימים בכלי הפליז (סגסוגת של נחושת ואבץ) היא זו שמאפשרת ריאקציה כימית היוצרת חומר נוגד חיידקים חדש ויעיל. כמו כן החוקרים ניסו לזהות את החומר החדש שנוצר (אם אכן נוצר…) ולהבין את מנגנון הפעילות של המשחה על החיידקים. הם מהלו את המשחה הפעילה והגיעו לריכוז שבו המשחה כבר לא קטלה את החיידקים (ריכוז תת קטלני), ואז שמו לב שבריכוז זה נפגעת רק "מערכת התקשורת" (חישת הצפיפות) של  החיידקים.  פגיעה כזו מספיקה בדרך כלל כדי למנוע את יכולת גרימת המחלה של החיידקים.

בהמשך, לאחר השלב שבו תיבדק שוב תרופה "ישנה" זו על בני אדם, יוכלו להשתמש בה בזיהומים החמורים שאותם גורמים הזנים העמידים לאנטיביוטים של S. aureus, המהווים היום בעיה קשה ולעתים אף קטלנית בבתי חולים ברחבי העולם.

מציאת מרשם עתיק כזה, שהתוצר שלו אכן מבצע את הפעילות המובטחת, מעוררת תקווה שאולי אף נמצא מרשמים נוספים – וקיימים רבים כאלה בספרים העתיקים – שיפעלו ביעילות; החוקרים אף מנסים לגייס כספים דרך הרשת שיסייעו להם במחקרם (ראו וידאו).

אך גם אחרי שנדע ונברר מהו החומר הפעיל של משחה זו, תמיד נתהה  כיצד הגיעו המרפאים של המאה התשיעית להכנת מרשם זה?

ומה במרשם? –  קחו בצל (או כרשה) ושום בכמויות שוות, ערבבו אותם היטב. הוסיפו יין ומיצי מרה של פרה. אחסנו את התערובת לפחות תשעה ימים בכלי של פליז.