פאסון ללא סירחון: תרבות העישון נוהרת בהמוניה לווייפורייזרים

טבק אאוט? לפי חנויות הווייפורייזורים החדשות בעיר נדמה שתרבות העישון העירונית עומדת לעבור מייקאובר אלקטרוני. סיגריה בטעם פינה קולדה, מישהו?

לונדון ווייפס. צילום: יולי גורודינסקי
לונדון ווייפס. צילום: יולי גורודינסקי
27 ביולי 2017

ג'וני דפ ולאונרדו דיקפריו כבר מזמן העיפו אותן מהחיים שלהם, וכך גם ריהאנה, שרה סילברמן וקארה דלווין שנפרדו מהסיגריות הקונבנציונליות לטובת התחליף האלקטרוני – הלא הוא וייפורייזור, מכשיר האידוי שמתיימר להעניק חוויה מסוגננת יותר ומסריחה פחות מזו המקורית.

כמו בהוליווד: כך תעשנו בסטייל
כל מה שאפשר לעשות עם זרעי המפ
הקוד האתי: רכישה, שיתוף והתמכרויות
קופסת הפח המושלמת לכל סטלן

התומכים טוענים כי מדובר בחלופה ידידותית לזו עם הטבק בכל הנוגע לסיכונים הבריאותיים ולפוטנציאל המסרטן הגלום בה, אך לטעם המקטרגים מדובר באופציה שטנית לא פחות, אם לא יותר.

האחים הבריטים גיא, דניאל ואוניל סמואל משתייכים לקבוצה הראשונה. בימים אלה הם נמצאים בשיא ההרצה של חנות הווייפורייזורים החדשה שלהם בדיזנגוף העונה לשם London Vapes. מדובר בחלל רחב ידיים המלא שלל סיגריות אלקטרוניות משוכללות בצבעים ובסגנונות שונים ובקבוקונים מעוצבים וממותגים המכילים נוזלי אידוי המורכבים מפרופילן גליקול וגליצרין בטעמים שונים – ממנגו ופינה קולדה עד מסטיק ואפילו טבק. החלל עצמו מעוצב כמו בר מינימליסטי עם נוכחות מסיבית של משטחי עץ וגוונים של שחור, אותם משלימים תאורה חמימה, כיסאות גבוהים ופינת לאונג' עם ספות עור. נו, בריטים.

לונדון ווייפס. צילום: יולי גורודינסקי
לונדון ווייפס. צילום: יולי גורודינסקי

"כבר ארבע שנים שאנחנו מפיצים סיגריות אלקטרוניות ומוצרים נלווים באירופה ובמזרח הרחוק", אומר אוניל סמואל, האח האמצעי, ומגלה מה גרם לו ולאחיו להתחיל לפזר עשן כאן בדיזנגוף. "מאז ומתמיד רציתי לעבור לגור בתל אביב אז חיפשתי חנויות מקומיות להפיץ בהן את הסחורה. במהרה התברר שאין כאן חנויות כאלה אז החלטנו לנצל את ההזדמנות ולפתוח מקום משלנו". לדבריו החנות אמורה לשמש כמקום מפגש לקהל חובבי הווייפינג וגם למתחילים שכבר מתים להחליף נוזלים. "אין כאן מישהו שעומד בדלפק ורק מנסה למכור", מבהיר אוניל. "אלא איש מקצוע שיושב עם הלקוחות ומסביר את כל מה שצריך וכמה שצריך בנושא".

האם סיגריה אלקטרונית בריאה יותר מסיגריה אנלוגית? אין לנו באמת מושג, יש מחקרים שמראים לכאן ולכאן, אבל אם תקישו את ההשטאגVape Life תגלו יותר מ־10 מיליון תוצאות באינסטגרם. אחרי הכל, לסטייל חוקים משלו. אז מה הסיכוי שכל העסק הזה יתפוס בארץ?

"הקהל הישראלי אוהב לעשן והרבה", אומר דוד בועזיז, זכיין רשת הווייפורייזרים העולמית JWELL, שפתח חנות ראשונה לפני כארבעה חודשים ברחוב בן יהודה. "הבעיה היא שהישראלים אוהבים חידושים אבל לא רוצים להתחיל להסתבך עם כל מה שכרוך בכך". הפתרון הנגיש של שתי החנויות הוא להציע לקהל סיגריות אלקטרוניות פשוטות וקלות לתפעול.

לונדון ווייפס. צילום: יולי גורודינסקי
לונדון ווייפס. צילום: יולי גורודינסקי

גם התמחור לא מעלה את רמת הסקס אפיל, בהתחשב בכך שמחירו של מכשיר אידוי עשוי להגיע למאות שקלים. זוהי אמנם הוצאה חד פעמית, אבל אל תשכחו מנוזלי האידוי שנאמדים בעשרות רבות של שקלים. אלו לא החרכים היחידים.

"יש משהו מאוד חנוני בסיגריות אלקטרוניות", מוסיף סמואל. "עצם ההתעסקות בהרכבת סיגריה אלקטרונית בהתאמה אישית משמעה יותר תפעול ויותר זמן. יש בזה מן הגיקיות, כאילו מדובר בבניית רובוט קטן".

קהילת הווייפינג המקומית אמנם עדיין בחיתוליה, אך היא מונה כבר כמה מכורים. אחד מהם הוא אבי ג'וני עזרי, שנחשף לראשונה לסיגריה האלקטרונית בחופשת סקי לפני כארבעה חודשים ומאז אינו בעסקי המאפרות. "בשבוע הראשון זה הרגיש קצת מוזר אבל אחרי זה התחלתי להתרגל לרעיון", הוא נזכר. "בעיקר אהבתי את זה שאפשר לשלוט בכמות הניקוטין שבנוזל האידוי כי ניקוטין הופך אותי לחרדתי".

אסף פורת גם זנח את הטבק, חבריו לעומת זאת פחות. "לא כולם מתחברים לזה, כן? זה עניין של טעם אישי. החברים שלי שהתנסו בכך לא עפו בכלל. הם היו מעדיפים שלא לעשן בכלל אבל החליטו להישאר עם הסיגריות המוכרות. בכל אופן, בעיניי זה הפיתרון הכי פחות דוחה".

London Vapesי, 50־500 ש"ח, דיזנגוף 91 תל אביב

J Well Israelי, 100־600 ש"ח, בן יהודה 45 תל אביב