יו, ריק אוונס, ביץ'

אייספ רוקי – הרחוב המשודרג (גטו פאב)

השילוב המושכל של אייספ רוקי בין מסלולי תצוגות האופנה בפריז, שאותם הוא פוקד בשביל השראה, לבין רחובות הארלם, שכונת ילדותו – הוא המאפיין הבולט בסגנון הלבוש שלו. מכנסיי טרנינג מעוצבים יכולים לבוא אצלו לצד בלייזר מחויט ואת הקפוצ'ונים שלו הוא אוהב ממותגים ומעוצבים לעילא. ב-“Fashion Killa”, שיר הלל לאופנה ולמותגים, מגדיר רוקי את הסגנון שלו דרך הבחירות האופנתיות של הבחורות שלו. בנשימה אחת הוא דופק ניימדרופינג של שמות כמו ריק אוונס וטום פורד, תוך כבוד מופגן לסגנון של ריהאנה וקורט קוביין, ובכך מעביר את המסר שלו פשוט ומעוצב. הבחירות שלו בשיר בשמות ספציפיים כמו מותג התיקים גויארד או חיבתו לסניקרס על עקבים של איזבל מרנט הן לא רק בשביל החרוז – הן מגדירות את הניגודיות הייחודית בסגנון שלו, שיחידי סגולה בלבד עוטים אותו בלי להיראות מגוחכים.

והנה זה, רק כי אנחנו יודעים שנורא בא לכם על הקליפ:

קניה ווסט – הוט קוטור

הליגה של קניה ווסט היא גבוה מעל אלה שמצליחים להגות את המותג "לנוון" במבטא צרפתי מושלם ולא כמו שכותבים אותו. ווסט לא רק מדבר את השפה, הוא גם מבין את המשמעות שלה, יוצר בתוכה, ואם להאמין לראיון האחרון (והשערורייתי) שלו עם שדרן ה־BBC זיין לואו – הוא גם מוביל אותה קדימה אל העתיד. ווסט הוא אולי נודניק עם שיגעון גדלות, אבל המקוריות שלו מביישת בלי ספק את האוונגרד בשקל של ליידי גאגא בתחילת דרכה. התבונה האופנתית של ווסט לא טמונה בחליפת בשר עם מסר מילולי פשטני ושחוק, אלא מתקיימת בבחירה הנועזת לקחת את ה־V עמוק יותר אל החזה, או את השורטס גבוה יותר מעל הברך – שתי בחירות לא מובנות מאליהן בעולם ההיפ הופ. וכמו שהוא עצמו אמר את זה באותו ראיון נודע לשמצה: "כמה מאדר פאקרז ראית עם מכנסי ריצה מעור?". אחד מאדר פאקר – קניה ווסט.

ולמאדר פאקר הזה יש אינסטוש, כאילו דה:

אנדריי 3000: הפרפי

לפני עשור, כשהיפ הופ עוד לא היה ז'אנר שגם סבתות לבנות אוהבות לרקוד לצליליו, הבידול בין הגנגסטא־ראפ לראפ התודעתי התבטא לא רק מוזיקלית, אלא גם אופנתית. אנדריי 3000 העדיף את המכנסיים הרחבים ואת בנדנות הכנופיות בפח האשפה, וחגג על מראה תלמיד הקולג' הלבן והמפונק באופן הטרי והנקי שמאפיין אותו. המשקפיים ההיפסטריים, השלייקעס, מכנסי הטוויד המשובצים – מר בנג'מין חרש עליהם הרבה לפני שלהיות חנון מוקפד היה מראה חובה בברוקלין; ושירת בכך לא רק את חובבי האופנה כי אם גם את נושאי הדגל האנטי סטראוטיפי בקהילה האפרו־אמריקאית.

והנה הוא בקליפ משותף עם קניה ווסט. אלוהים, למה רק אנחנו תקועות עם אשכנזים?

טיילר דה קריאייטור – ההיפסטר המלוכלך

על פניו חולצות בטיק בצבעי LSD זה הכי לא פאשן פורווד, ממש כמו חולצות הוואי, גרביים בצבעים שונים או הדפסי חתולים שכבודם במקומם מונח (ומקומם הוא על מפית סרוגה בבית של זקנה משוגעת מהאייטיז). אלא שטיילר דה קריאייטור, בסגנון האירוני־מודע־לעצמו־הפוך־על־הפוך שלו, הוא בעצם המוביל הראשי של תנועת התעשה מה שבראש שלך – מהפכה אופנתית חשובה לא פחות מנסיקת אופנת המעצבים. טיילר מדבר לא מעט על איך סבל מבריונות כשהיה ילד רק כי הקשיב למוזיקה שונה, והסגנון שלו מבטא את הנכונות שלו לשמר את הייחודיות שלו בלי להיות כמו כולם. זה שאחר כך כולם ניסו להיות כמוהו זה סיפור אחר, אבל הכוונה היא זו שמשנה.

ככה הוא נראה (ותודו שזה עושה נעים):