לגמרי קוס התה שלנו

למשך תקופה ארוכה הייתה רשת H&M היעד הנכסף למסעות קניות בחו"ל, ומכאן גם אחת התשובות הנפוצות לשעבר לשאלה "מאיפה זה?", שפורצת באופן אימפולסיבי עם זיהוי של פריט לבוש מעניין ובעל ניחוח זר. אך כמו שקורה פעמים רבות בכל מה שקשור באופנה, עלייתה לארץ של המגה־רשת השוודית עמעמה את הזוהר ואת האטרקטיביות של פריטיה, ונדרשה מחליפה לקטגוריית "ספקית האופנה הבלתי מושגת שבשביל לרכוש את מוצריה צריך לחלום או לרכוש כרטיס טיסה". עבור לא מעט תל אביבים, את המשבצת הזו ממלאת בשנתיים האחרונות COS, רשת הביניים שלמרבה האירוניה היא חברה־בת של תאגיד H&M. נכון, המחירים של קוס גבוהים בהרבה מזו של האחות הבכורה, והיא אינה טרנדית וורסטילית כמוה, אך לרשת הצעירה, בת חמש השנים בסך הכל, יש איכות חסרת תקדים בעולם המפותח מדי של רשתות האופנה המהירות, וזהות אמיתית, עם הרכב גנטי וסט חוקים משלה. תפיסת העולם של הרשת מורכבת למדי, אולי אף מעורפלת במכוון, ממש כמו המשמעות העמומה של שם המותג – ראשי תיבות של צירוף המילים "קולקציה של סטייל".

גברים במיטבם. COS

בפרק הזמן הקצר יחסית שבו נבחנה הגישה הפשוטה אך המהפכנית שבבסיס המותג היא הצליחה להוכיח את עצמה מעבר לכל ספק: בעקבות הדרישה נוספו לחנות הראשונה – בריג'נט סטריט בלונדון – סניפים רבים נוספים באנגליה ובאירופה, והשנה החלה התרחבות נוספת לעבר אסיה – הכיוון שאליו הולך עולם האופנה הקמעוני בשנים האחרונות. התכנית להקמת חנויות במזרח התיכון לא כוללת כרגע פתיחת סניף מקומי בישראל, אף ש לדברי נציגי החברה, "אנחנו לא פוסלים צעד כזה בעתיד ותמיד שוקלים שווקים חדשים". האם מדובר בבשורה טובה או רעה? קשה לקבוע באופן מוחלט. מצד אחד, הסיכויים של קוס "להתקלקל" עם כניסתה האפשרית לשוק המקומי פחותים במידה ניכרת משל רשתות האופנה האחרות, בעיקר בשל העובדה שההיצע המגובש שלה יקשה על כישלון בעבודת הקניינות. מצד אחר, כשהם אינם בהישג יד, אין ספק שהערך הרגשי של פריטיה גדל.