להקה של אאוטסיידרים: מקדש האופנה של אנשי חיי הלילה

תוך שנתיים הפכה החנות אאוטסייד סוסייטי למקדש עבור פאשניסטים אלטרנטיביים. אריאל מקס לוי, הדמות האניגמטית שמאחוריה, חונך כעת סניף נוסף בלוקיישן מפתיע - בר כולי עלמא

אריאל מקס לוי, אאוטסייד סוסייטי. צילום: בן קלמר
אריאל מקס לוי, אאוטסייד סוסייטי. צילום: בן קלמר
21 בינואר 2016

"הייתי ילד בן 22 שהגיע לעיר הגדולה וחיפש את עצמו. יום אחד ראיתי אותה עומדת שם, ריקה ומוצעת להשכרה, ופשוט הרגשתי את זה. קראתי לה על שם אלבום הרוקנ'רול של פטי סמית', שם הייתי בתקופה הזו של החיים", מספר אריאל מקס לוי (24), האיש שמאחורי החנות אאוטסייד סוסייטי. בשנתיים שחלפו מאז שהקים את החנות הקטנה והשכונתית הזאת בפאתי גן החשמל, היא הפכה למוקד עלייה לרגל למוזיקאים, אנשי חיי לילה, אמנים, סטייליסטים ושאר מתלבשים מתקדמים מהזן שמתחיל להתגרד למשמע השמות קסטרו או רנואר. בשבוע שעבר הוא חנך חנות נוספת, במרחק שאינו עולה על 50 מטר מבסיס האם, במרתפי כולי עלמא. החנות פועלת בכל ערב בשעות הפעילות של הבר, מרגע הפתיחה עד נטישת אחרוני השתיינים.

[tmwdfpad]מה ההיגיון?
"מעבר לכך שאנשי כולי ואני חברים טובים, זה היה הכרחי בגלל פרויקט הרכבת הקלה. אי אפשר להתעלם מכך שהעבודות פוגעות בכולנו ושיש הרבה פחות תנועה. למרות הקרבה הגיאוגרפית נדהמנו לגלות כמה הקהלים שונים זה מזה. בכולי עלמא מדובר באנשים שככל הנראה לא היו נחשפים אלינו, בטח לא בדרך אגב".

כשהוא אומר "אנחנו" הוא מתכוון לארסנל המעצבים שהוא מטפח, המונה כ־15 שמות מוכרים יותר אך בעיקר פחות, שמהדסים על קו התפר בין אופנת רחוב לאופנה גבוהה, בהם מוסלין בראדרס, יעל שטרנברג, הילי וארי וקיו קיו שורטס.

"יש הרבה יוצאי בצלאל מהשנה־שנתיים האחרונות שעדיין הולכים בעקבות החלומות והחזון שלהם לפני שהם מקבלים את הכאפה הבלתי נמנעת מהתחום. אני אוהב מאוד מעצבים צעירים שלא מפחדים ללכת על האמת שלהם, גם אם זה עלול להיות פחות משתלם עבורי כלכלית". את אלה משלים אוסף מרשים של פריטי וינטג' ויד שנייה שליקט לוי במהלך שיטוטיו ברחבי אירופה. לדבריו תחום זה הוזנח קצת מאז שפתח את החנות הראשונה, אך הוא עומד לקבל הרבה נפח בספוט החדש.

ומה בתוכנית האמנותית?
"אנחנו רוצים לייצר תוכן חדש לחלוטין שיקשר בין תרבות של אופנה ותרבות של חיי לילה בצורה שטרם נעשתה כאן: ערבי נישה, אירועי השקה קונספטואליים, הפקות, תצוגות אופנה ומכירות מיוחדות".

"רןצים לקשר בין תרבות של אופנה לחיי לילה", אריאל מקס לוי. צילום: בן קלמר
"רןצים לקשר בין תרבות של אופנה לחיי לילה", אריאל מקס לוי. צילום: בן קלמר

אקסטרה שמאל

לוי נולד בסקוטלנד וגדל במודיעין, עיר שאבות המזון הסגנוניים העיקריים שלה הם מדי חאקי ופאסון סחי. בגלגולו הקודם, הרבה לפני שהפך לאושיית אופנה וחיי לילה, הוא נקרא אריאל חמיש ושירת ככתב ספורט בגל"צ – קריירה שנקטעה באִבּה בעקבות אמירות נועזות שמעוררות מהומות בחוגי הימין (אתם מוזמנים לגגל). אביו ברי חמיש, קונספירטור ימני קיצוני מוכר, עזב לחו"ל כשהיה בן 15 והשאיר אותו לדאוג לעצמו ולאמו.

"אין ספק שזה מתקשר לנסיבות שהובילו אותי לפתוח את החנות הראשונה. באופי שלי תמיד הייתי אאוטסיידר. הגעתי ממקום סופר שמרני שבו אופנה כלל אינה נחשבת חלק מהתרבות, והעיסוק באסתטיקה מלווה אותי באובססיביות עוד מנעוריי שם. אפשר לומר שזאת בהחלט נגזרת ישירה של חוסר היציבות וחוסר הביטחון שחוויתי. קשה לי להצביע על רגע מסוים, אבל בשלב מסוים התאהבתי בעולם הסטייל ובאנשים שמתעסקים בו, ומאז אני לא רואה את עצמי עושה שום דבר אחר".

מלבד האסתטיקה שהפכה למפלט הוויזואלי של לוי, הוא החליט להחליף את שם משפחתו המקורי בכינוי לורד־טוש: "הוא האלטר אגו שלי, אני שולח אותו להילחם ולאהוב בשמי. הוא נאה, חברותי, חכם, נחשק, שופע ביטחון ועף על עצמו בטירוף – מכלול התכונות שאף פעם לא היו לי. כשאתה חשוף ובא במגע עם כל כך הרבה אנשים על בסיס יומיומי, אתה חייב מעטפת מגוננת".

אאוטסייד סוסייטי, 100־3,000 ש"ח, כולי עלמא, מקווה ישראל 10