פרח בריטי: מה חשפו המעצבים על מסלולי שבוע האופנה של לונדון?

אחרי קיץ אכזר ורווי מלחמות, ובמיוחד לאור התצוגה המשפיעה של מארק ג'ייקובס שסגרה את שבוע האופנה של ניו יורק באווירה מיליטנטית – המעצבים של לונדון הפתיעו בקולקציות בהשראת עולם הטבע והביולוגיה, אולי סוג של אסקפיזם מהזן היחידי שנותר בעידן המהיר. אך אף אחד מהם לא הגיש שמלות פרחוניות במובן הישן והמוכר: לכולם היה טוויסט מודרני וברוח הזמנים הוא היה אפילו זדוני, מידה של ריאליזם שיושב בתת מודע גם בעת הבריחה מההווה.

מרי קטרנזו

עד לעונה הקודמת נחשבה המעצבת מהמוצא היווני לאלילת הפרינט, זו שהייתה אחראית לעליית טרנד הדפוס הדיגיטלי ולהתפשטותו לעבר רשתות האופנה המהירה. אחרי שהסימן המסחרי הלא רשום שלה זכה למגוון אינטרפרטציות, חלקן זולות ולא מחמיאות למקור, היא החליטה להשמיט את הדפוסים מעבודתה ולהוכיח לכולם שקטרנזו היא לא מישהי שמייצרת רק הדפסים מרהיבים – אלא גם אסתטיקה. העונה הזו סימנה את השלב הבא בתהליך הזה עם קולקציה ששאבה את השראתה מתזוזת הלוחות הטקטוניים והחיים שנוצרים כתוצאה מכך על קרקעית האוקיינוס. נושא גדול וכבד, אבל קטרנזו כדרכה ידעה לפרש אותו לבגדים עם הרבה מאוד יופי: שמלות שנחתכו וכאילו נעו על פני הגוף ליצירת רווחים שקופים בין חלקי הבגד, רקמות סבוכות שדימו טקסטורות ימיות, קורלים ותחרות עמוסות פרטים. המסלול שעליו צעדו הדוגמניות הורכב מחצץ גומי שחור, כמו המראה שאחרי התפרצות של הר געש, וחיזק את תחושת הזוהר המאיים של הקולקציה.

ארדם

עוד מעצב שהלך על כיוון אורגני קודר, אם כי קלאסי יותר, הוא ארדם מורליוגלו. המחקר המקדים לקולקציה התמקד בעבודתה של האמנית הוויקטוריאנית מרייאן נורת', שתרה את העולם במאה ה־19 בחיפוש אחר צמחים טורפים ותיעודם. ארדם, שידוע בשמלות הערב היפהפיות שלו, שאב השראה מהציורים שלה ומהתקופה שפעלה בה, דבר שהתבטא בצלליות ויקטוריאניות ובפרטים כמו כפתורי לולאות אוויר, מגדירי מחשופים נדיבים ושימוש חוזר בתחרה מונוכרומטית. עבודת הטקסטיל ובעיקר הרקמות הציגו את אותם צמחים פראיים, כשהפריטים היפים ביותר בקולקציה נראו כמו קולאז' חי של פריחות זרות, צמחים טורפים, נוצות ופרפרים, שבוודאי ימצאו את דרכם לכמה שטיחים אדומים בעונה הבאה.

ג'ונתן סונדרס

המעצב הסקוטי פעיל בלונדון יותר מעשור, ואת הקולקציה החדשה שלו הוא ביסס על התערוכה המדוברת ביותר בקיץ האחרון, שבוודאי יצא לכם לבקר בה אם הייתם בלונדון בחודשים האחרונים – גזרי הנייר של מאטיס במוזיאון הטייט מודרן. קומפוזיציות של מגזרות בד דמויות עלים ופרחים בצבעוניות הסוחפת שגם האמן וגם המעצב ידועים בה הובילה את הקולקציה, כשמערכות הלבוש שבה התחקו אחר המסע בין חדרי התערוכה, שנסגרה לפני כשבועיים. פיתוחי הבד התלת ממדיים הלהיבו דווקא במערכות לבוש גנריות יחסית, שכן סונדרס ידוע גם ביצירת בגדים שיש להם רלוונטיות לחיי היומיום, כשהם מתיישבים על מכפלות של חליפות חצאית ושמלות־חולצה מכופתרות, והופכים אותה משגרה לסוג של פנטזיה.