מנהרות של שלום: חברת Vans משיקה מתחם תת קרקעי בלונדון

קיץ 2014 ייזכר לעד כקיץ של המנהרות התת קרקעיות. החמאס חפר מנהרות, ממשלת ישראל נדהמה לגלות על קיומן, צבי הנינג'ה חזרו לשוטט בביוב בחסות מייקל ביי ועיר תחתית שלמה נחשפה מתחת לפגע הסביבתי שהוא מתחם שרונה. מי שעוד מיהרו לעלות על טרנד החפירות הם אנשי המותג ואנס, שהשיקו בשבוע שעבר בלונדון מתחם תת קרקעי מושקע במיוחד. בתמימות אופיינית לחברה שהוקמה בקליפורניה של הסיקסטיז, אנשי ואנס הזמינו גם אותי לאירועי פתיחת המתחם, מבלי שידעו איזה מקום נרחב קיבלה המילה "מנהרה" בחיי לאחרונה.

אחרי שהתחיל את דרכו כמותג נעלי ספורט, נדמה שעיקר הפעילות של ואנס בעשורים האחרונים הייתה להתחבר לסצנות של סקייטרים ורוכבי אופני BMX ברחבי הגלובוס. מעבר לקשר הפונקציונלי בין שני הצדדים – אתם צריכים נעליים, אנחנו צריכים כסף – ואנס השכילו להפנים את התרבות שמלווה את הסצנה הזאת ולנסות להזדהות איתה ולהיטמע בה כמה שאפשר. חמש דקות בחברת כמה עשרות סקייטרים מובילות למסקנה אחת: הם לוקחים את הסיפור ממש, אבל ממש ברצינות. זו אולי קלישאה מתוקה, אבל כזו שמייצגת דת שהצליחה להגיע להמונים: מקהילה שהתחילה כתרבות נגד, שעיקרה היה להשתמש במרחב הציבורי באופן שונה ממה שהממסד ייעד לו, הסקייטרים מצאו בית חם ונחמד במיינסטרים.

טוני הוק הפך לכוכב, הגרפיטי שמזוהה עם הקהילה הפך לאמנות מסודרת ומותגי אופנה אימצו את חובבי הגלגלים בשמחה. וכמו כל חבורה סגורה שמכבדת את עצמה, מי שנכנס ליקום הסקייט לרוב כבר לא יוצא. המתחם התת קרקעי החדש של החברה בלונדון, House of Vans שמו, מייצג באופן מושלם את החיבור הזה ואת הניסיון של המותג להעניק לסקייטרים את החבילה המורחבת. אם המשטח המחוספס הוא הבית עבור הסקייטרים, ואנס היא שמופקדת על עיצוב הפנים. המתחם, שמורכב מחמש מנהרות תת קרקעיות, שוכן במקום בשם The Tunnel, מנהרה שהוגדרה על ידי הממסד כאזור שמותר לצייר בו גרפיטי – סתירה שמסבירה יפה את אופי המקום. הגיאוגרפיה שלו – תחת פני הקרקע – יוצרת תחושה מיידית של אנדרגראונד ואדג'יות.

חמאס, למדו משהו. המתחם התת קרקעי של ואנס

מלבד זירת החלקה מרשימה, אנשי ואנס הרימו במקום שני ברים, לאונג' שמשמש גם כאולם הקרנות, גלריה לאמנות אורבנית ובמה להופעות מוזיקה. השילוש הקדוש של סקייטבורד־מוזיקה־אמנות אמור לספק חוויה שלמה של לייפסטייל שגלשה מהסקייט לעבר מחוזות אחרים. הבחירה בלונדון כבית עבור המתחם משתלבת גם היא היטב באופי של החברה ושל האירוע – עיר שמתקיימות בה סצנות שוליים פרועות וקיצוניות, ובה בעת מרושתת במאות אלפי מצלמות מכל עבר, לשליטה מלאה של הממשל.

את פני הבאים לערב הפתיחה של המקום קיבלו אמני גרפיטי שציירו על קירות המנהרה בלייב, תצוגת תכלית מבית הסקייטרים שהמותג לקח תחת חסותו, וליין אפ מוזיקלי שלא יבייש פסטיבל קטן. בין היתר הופיעו במקום סאבאג'ס, רוטס מנובה, דינוזאור ג'וניור ופאבליק אנמי – דגימה קטנה מכל אחד מהסגנונות המוזיקליים שמזוהים לרוב עם סצנת הסקייטרים (פאנק־רוק, היפ הופ, פוסט־פאנק ועוד). במקום הוצגה תערוכה שעסקה בערים גדולות, בסקייטבורד ובגולגולות – אובססיה שלא ממש הצלחתי לפענח. עוד הושקה באירוע תוכנית התמחות לאמנים, שבמסגרתה יוקצו להם כמה חללים קטנים במתחם והם ייצרו בהם במשך שמונה שבועות ובסופם יציגו את יצירותיהם במקום. ואם לרגע שכחנו למה התכנסנו, מיום פתיחת המתחם באי המקום יוכלו להגשים חלום ולקחת שיעורי סקייטבורדינג בזירת ההחלקה.

בעודי לוגמת דרינק ומנשנשת שרימפס באירוע הפתיחה, נחרדתי לגלות שאני היחידה שהגיעה למסיבה בלי פריט לבוש או נעליים של ואנס. לרגע הרגשתי שעברתי בפורטל לעולם אחר שכולו טוב, שהדילמה הכי גדולה בו היא אילו גלגלים להתאים לאיזה סקייטבורד, ואיזה כובע הולך הכי טוב עם הנעליים החדשות. עולם שבו מנהרות תת קרקעיות מקבלות משמעות שונה לגמרי. נחמדה, לשם שינוי.

הכתבת הייתה אורחת של חברת VANS. החברה תשתף פעולה עם קזינו סן רמו באירוע מכירת נעליים בתאריכים 29.8-30.8