סימן שחגגתם: איך הפכו עמדות הקעקועים לטרנד תורן בכל מסיבה?

בעבר הלא רחוק נראה ששום שמחה לא הייתה שלמה בלי צלם מגנטים, בר אקטיבי ושיפוד נחשי גומי. מטבע הדברים, אבולוציית גני האירועים המשיכה להעלות את הרף ונכון להיום מדובר באטרקציות של פישרים. בתל אביב של 2017 מי שרוצה לעמוד בחוד החנית של ארגון המסיבות צריך להוסיף לחשבון ההוצאות גם עמדת מקעקע. כן, מהסוג שצריך טיפול לייזר כדי להסיר.

מי שאינו חי על הפלנטה התל אביבית אולי עדיין לא מצא את עצמו באירוע שאליו הגיעו מקעקעת או מקעקע עם סקיצות מוכנות מראש, או במקרים מסוימים כאלה שפיתחו יחד עם אורחי המסיבה המבוסמים. מי שכן נמצא כאן בטח שם לב לכך שהקונספט תופס תאוצה במהירות: בחודשים האחרונים נראו עמדות קעקועים במגוון אירועים בעיר, החל מחגיגות במסעדות ועד להפנינג מכירת קקטוסים. למעשה, גם במסיבת TimeOut שנערכה בשבוע שעבר לרגל ט"ו באב התארח המקעקע חיים נעים, שצרב בעבר את עורה של כותבת שורות אלו בלייב בעמוד הפייסבוק של האתר.

עמדת קעקועים באירוע של ווי לאב פלאנטס. צילום: חן עטר

לפני שזלג אל ים המיינסטרים הגדול, היה מוגבל הטרנד הזה לאירועים מחתרתיים יותר. חברי להקת המפשעות, מחלוצי הז'אנר, מספרים כי הם היו בין הראשונים בעיר שאירחו מקעקעים בהופעות שלהם. "התחלנו עם זה לפני שנתיים וחצי", מספר הסולן אילון קורח, "מאז אנחנו מקפידים לכלול מקעקע בכל האירועים שלנו". לדבריו, לא רק שהאלמנט הנוסף הזה מתכתב עם עולם הרוקנ'רול ומתחבר לתכנים המוזיקליים של הלהקה – הוא גם שם את הקהל במרכז. "לתת לקהל להתקעקע בצורה ציבורית יוצר שפה אינטראקטיבית שמורידה את הספוטלייט מהאמן והופכת את הקהל לחלק חשוב יותר בחוויה".

בדבריו של קורח יש לא מעט היגיון. מעבר לזה: למה לחכות חודשים בתור למקעקע נחשב אם אפשר לחכות רבע שעה, ולמה לחשוב על סקיצה בעלת משמעות אם אפשר שמישהו יבחר בשבילנו כאן ועכשיו? אל כל אלה מצטרפת העובדה שהקעקועים במסיבות זולים משמעותית מביקור בסטודיו – ולפעמים אפילו ניתנים כשירות חינמי לאורחים. חוץ מזה, כל אחד היה רוצה לספר על הפעם ההיא שהוא היה מסטול ועשה קעקוע.

לדבריו של צלם האופנה תום מרשק, החיבור בין קעקועים וחיי לילה הגיוני ביותר: "הרעיון תמיד היה שם", הוא אומר. מרשק, שערך כמה וכמה מסיבות עם מקעקעים בדירתו, מתאר: "חלק מהמקעקעים שבאו למסיבות שלנו השתייכו למעגל מאוד מוכשר. מעבר לזה שהפלטפורמה הזאת נתנה מקום לעבודות שלהם, הנוכחות שלהם משכה קהל מגוון ונדיר שאהב את הערך המוסף הזה באירוע. כשזוג מקעקעים עובדים בחלל עם פנסי ראש זה מחמם את האווירה".

עמדת קעקועים בהופעה של המפשעות. צילום: יואב אלון

גם אריאלה לנדה, בעלת הבר בית אריאלה, הציבה במקום עמדת קעקועים כבר כמה פעמים בשנה החולפת. "רציתי לעשות משהו מהיר וזמין לכל מי שספונטני", היא מתארת, "הספוטניות הזאת הפתיעה את הקהל שסתם הגיע לדרינק ונתנה לו את האופציה לסיים את הערב עם קעקוע חדש". כמו מרשק, לנדה מדגישה את העובדה שאירועים מסוג זה מאפשרים למקעקעים מוכרים פחות להיחשף: "יש הרבה מהם עם סגנון ייחודי שלא עובדים בסטודיו וזאת דרך נהדרת לתת להם במה".

קרין פינטו, מקעקעת בעלת ותק של ארבע שנים, היא אחת מהן. "אני לא עובדת בסטודיו ולא בא לי להתחייב לעשות שיט שהוא לא שלי", היא אומרת, "אירועים מהסוג הזה משמשים מקפצה עבור מקעקעים צעירים כמוני".

למרות התומכים הרבים, לא כולם מצטרפים לחיבוק הטרנד התורן. "זה טיפשי ומיותר", אומר המקעקע נועם סירוטה מסטודיו סייבר טאטו. "קשה למקעקע לעבוד במקום חשוך רועש ומלא עשן. לרוב באירועים האלה הסקיצות פשוטות ולא מושקעת בהן הרבה מחשבה, מה שמביא לעתים קרובות לחרטה מצד המקועקעים". סירוטה מוסיף: "כשהסביבה אינה ידידותית למקעקע אי אפשר גם לתת אחריות לקעקוע או לעשות ביקורת לאחר החלמה, והקהל לא מודע למה שצריך לעשות אחרי שמתקעקעים".

גם בר שחר מסטודיו קיפוד מצטרפת למתנגדים: "אני חושבת שקעקוע או פירסינג צריך לעשות בצורה אחת", היא אומרת. "לצערי מועדון או כל מקום אחד שהוא לא חדר נקי ומסודר שיועד ספציפית אך ורק לקעקועים ולפירסינג לא מתאים. אפשר לנסות להגיע לסטריליות מקסימלית, אבל אי אפשר לקחת מקום שמעולם לא היה סטרילי ולהפוך אותו לכזה רק בשביל מסיבה".

נועה בונה מתקעקעת

ייתכן שאלה חלק מהסיבות שבגללן הטרנד לא ממש אומץ בחו"ל בצורתו הישראלית והבלתי מתפשרת. בעוד שכאן נדרשים המקעקעים לבצע את עבודתם בחללים חשוכים, ברעש ולעתים גם בסביבה לא נקייה, באירופה ובארצות הברית נערכות מסיבות הקעקועים במתכונת מצומצמת, כדי לשמור על השקט ועל הניקיון – ככל שניתן.

"אנחנו לא טובלים את המחטים בבירות וקקי, יש קוד היגייני מסוים וזה תלוי גם בטיפול הלקוח בקעקוע לאחר שהתקעקע", אומרת פינטו בישירות, "כולם יודעים למה הם נכנסים ומי שעושה שיישא בתוצאות אם יש – אבל לרוב אין. מקעקע בעל הידע הנכון והציוד הנכון בדרך כלל לא יפשל".

למרות הדעות החלוקות של המקעקעים, הקהל בינתיים ממשיך ליהנות – בדגש על "בינתיים". "זה כבר לא מגניב כמו פעם", מתלונן יונתן קליין, ברמן עם 11 קעקועים – האחרון שבהם נוסף לגופו לאחרונה על ידי המקעקע/ראפר יונתן שגב במסיבה של המסעדה פונדק דה לוקס.

"בעיר כולם מקצינים את המוקצן עד כדי זילות כך גם עם הקעקועים", מסביר קליין. "אלכוהול וסמים זה כבר לא מרגש וקעקועים ענו על הצורך להגביר את סף הריגוש, אבל כמו כל דברים בחיים גם לזה כבר התרגלנו. בפעם הראשונה זה 'וואו' ועכשיו זה בכל מקום".