סטריפטיז: טרנד חולצות הפסים הצרפתי חוזר

זה שובה של הטלניאשקה. אולי מוגזם לומר "שובה". למה? מהטעם הפשוט שחולצת המלחים הלבנה עם פסי הרוחב בכחול צי, בשחור או באדום מעולם לא עזבה אותנו.

חולצת הברטון (טלניאשקה ברוסית), כפי שהיא מוכרת לנו היום, נוצרה בצרפת בעקבות החקיקה של 27 במרץ 1858, שחייבה את חיילי הצי הצרפתי ללבוש, כחלק מהמדים שלהם, חולצות לבנות עם 21 פסים כחולים – כל פס לציון אחד הניצחונות הימיים של צי נפוליאון על הצי הבריטי. במקור נקראה החולצה "מרינייר" או "מטלו", אבל מהר מאוד נהפכה פופולרית בקרב ימאים ודייגים מחבלי ברטאן ונורמנדי (גם אם היו משתמטים ולא שירתו בצי), ונקראה מעתה חולצת ברטון על שם חבל הארץ שבצפון מערב צרפת. דייגים, מלחים בצי האזרחי וסתם פועלי נמל לבשו גרסת כותנה או צמר של חולצת הברטון. היצרן המקורי – שעד היום תיירים יפנים משתרכים בטור מחוץ לחנויותיו בפריז – הוא המותג סיינט ג'יימס התופר חולצות אלו מכותנת ג'רסי המסורקת בכפר קטן ליד מון סן מישל, על גבול ברטאן ונורמנדי.

אף שהחולצה נהפכה לסמל צרפתי כמו ברט, בגט ושום – גם ציים אירופים אחרים אימצו את הסגנון רגע לפני פיתוח אוניות המערכה המודרניות. הצי של רוסיה הצארית נתן לה פרשנות משלו והפך אותה לבגד רוסי למהדרין: הטלניאשקה. גם הצי הסובייטי לבש אותה והיא בשימוש עד היום בחילות הים והצנחנים של הצבא הרוסי.

אחרי חופשה בחופי נורמנדי וברטאן והתרשמות עמוקה מהסטייל של הימאים שם – חזרה קוקו שאנל לפריז והפכה את החולצה הזאת לפריט אופנה עילית עוד ב־1917. בין מלחמות העולם נהפכה חולצת הברטון לסמל של חיי הריביירה הנינוחים־זוהרים של הדור האבוד, עם פיגורות כמו פאבלו פיקאסו וארנסט המינגווי שלבשו אותה כמו אות גבורה. "באותה תקופה אנשים לא לבשו חולצות דייגים, והבחורה שהיה נשוי לה הייתה הראשונה שאי פעם ראה בחולצה הזו", כתב המינגוויי בספר הריביירה האולטימטיבי "גן עדן".

קולקציית אביב-קיץ של קום דה גרסון

בשנות ה־50־60 היו אלו גיבורי תרבות כמו מרילין מונרו, בריז'יט בארדו, אנדי וורהול, אודרי הפבורן וג'יימס דין שלבשו את חולצת הברטון, והיא זוהתה הן עם קולנוע הגל החדש הצרפתי הן עם תנועת הביטניקים. מאוחר יותר נהפכה לסמל של תת תרבויות שונות של רוקנ'רול ולפריט קולי באופן כללי. כאמור, סנט ג'יימס מנורמנדי וארמור לקס מברטאן עדיין נחשבים לדבר האמיתי, אבל היום כל בית אופנה רציני, ממעצבי העל ועד מותגי ההיי־סטריט, מייצר גרסה משלו (ז'אן פול גוטייה הפך את העניין לפרודיה של ממש).

בעונה הנוכחית מנסים המעצבים השונים להמציא מחדש את הטלניאשקה. חלוצי הפסים הלא שגרתיים הם קום דה גרסון היפנים. זה שנים שהם משתעשעים בדוגמאות פסים או בצבעוניות לא אופיינית (שלא לדבר על סמל הלב שמבצבץ פה ושם על חולצות הברטון והטלניאשקה שלהם). כריס ואן אש מכריסטיאן דיור הגדיל לעשות הקיץ הזה והוסיף לעיצוב פסים רחבים יותר וצירופים לא שגרתיים של צבעי צהוב, לבן, כחול ואדום; בג'וצי הפסים השתלטו על כל הלוק; בקנזו ובפול סמית הלכו על צבעוניות טריפית ופסים א־סימטרים. כך או כך, כולם שמים פס.