יוצאים מעורם: העגילים התת עוריים שווים את הכאב?
הם נראים כמו פלולה, ממוקמים באזורים שונים ומשונים בגוף ויש להם שם שמזכיר מחלת מין. עגילי הסרפס התת עוריים שהיו עד כה נחלת השוליים, מאיימים לחדור למיינסטרים ולחורר לו את החיים
בחזה, במותן, בלחי, בזרוע, בעורף, על עצמות הבריח ועל הפנים – אם גם לכם יצא לאחרונה להיתקל באיברים מעוטרים בנקודות מטאליות או נוצצות במיקומים לא שגרתיים ותהיתם וואט דה פאק, להלן התשובה. הכירו את סרפס (Surface) – עגיל הפירסינג שמשתחל אל מתחת לפני העור, ובימים אלה גם לנוף העירוני. אם בעבר הייתה התופעה מזוהה בעיקר עם נערים פאנקיסטים פוחזים נוסח כיכר דיזנגוף המנוחה, כיום אפשר לראות יותר ויותר נשים וגברים ממגוון סגנונות ובגילים שונים שמאמצים את מה שנראה כמו שתל מתכתי של פלולה.
ככה זה עובד: מחדירים אל תוך העור עגיל טיטניום המזכיר בצורתו סיכה מתפצלת. העגיל מתקבע בין העור לבשר, כאשר האלמנט המתוכשט שנראה מחוץ לפני השטח (ומכאן שם התופעה) הוא למעשה הסוגר.
"הביקוש באמת גבר בזמן האחרון ואפשר לראות שיש היום יותר מודעות לתופעה", אומר מתן לב ממכון הקעקועים והפירסינג פסיכו טאטו שבדיזנגוף סנטר, והוא לא היחיד שמאמת זאת. כמה מאות מטרים משם, במכון קיפוד שבקינג ג'ורג', עדים לאותה מגמה. הפירסרית בר שחר מספרת שלא רק שחלה עלייה בביקוש, אלא גם בטווח הגילים. "אם פעם זה היה קטע של בני 20, היום נכנסים לכאן אנשים משני הקצוות – מנערים מתבגרים עד אנשים שעברו את גיל 40, 50 ואפילו 60", היא מספרת.
לדברי לב הספוטים המבוקשים כיום לחירור הם בעורף ובחזה. שחר, נסיכת סרפס כשלעצמה, אומרת שהכל הולך אך ממליצה לוותר על עגילים במיקומים מסוימים, למשל באצבעות. "המטרה היא שהעגיל ישרוד כמה שיותר זמן. עם כל המגניבות זה לא פרקטי, כי אנחנו כל הזמן מזיזים את האצבעות ומתחככים בדברים", היא מסבירה.
למרות התרחבות התופעה רוב המכונים ככל כנראה יסרבו בנימוס אם תבקשו מהם לחורר אתכם במיקום יוצא דופן. "לקח לי שלוש שנים למצוא מקום מקצועי שמוכן לקחת את הסיכון", משתפת בת־אל אלבק שמתגאה בצמד עגילי סרפס על הזרוע ובצמד נוסף על העורף. לבסוף היא מצאה את מבוקשה בסייבר טאטו בראשון לציון. "לא לכולם יש ידע וכלים לעשות סרפס", מבהיר אלמוג שם טוב, הפירסר שחורר את אלבק. "זה הוציא לסרפס שם בעייתי של פירסינג שהעור דוחה, וזה ממש לא נכון. להפך. תהליך החירור אולי מורכב יותר, אבל בניגוד לעגילים במיקומים שגרתיים יותר, תהליך ההחלמה כמעט לא כרוך בכאבים".
ובכל זאת, למה שמישהו יחדיר לעצמו שתל תת עורי מרצון, אתם שואלים? "ראיתי את הפירסינג על מתרגלת בשיעורי היוגה שאני מעבירה, והיה בזה משהו יפה ועדין מאוד בעיניי", משתפת רוני סתיו, שמצוידת בעגיל סרפס על האמה ובשבעה קעקועים במקומות שונים בגוף. "רציתי להוסיף לגוף שלי משהו שונה, והרעיון הזה קסם לי".
"זה אחלה תחליף לתכשיט", מצטרפת אביטל נרטיק שבחרה לעטר את הזרועות ואת קו המחשוף. "הרבה אנשים עוצרים אותי ברחוב ומתעניינים איך עושים, אם כואב ואם אפשר לגעת. זה נהיה קטע קבוע שקורה לי לפחות פעמיים ביום. כשאני מתחילה לספר על התהליך הם לרוב נגעלים ואומרים לי שאני משוגעת".
"אנשים אומרים לי שזה מוזר אבל בעיניי זה מדליק. זה היה שווה את הכאב", אומרת אלבק ומעלה זיכרונות כואבים מתהליך החירור עצמו. "זה היה תהליך ארוך וכואב, בייחוד בעורף. רציתי שייקח אותי השטן מרוב כאבים וכמעט רצחתי את הפירסר". עם זאת, מדד הכאב שנוי במחלוקת. נרטיק מתארת את התהליך כ"מציק אך לא כואב" וסתיו מספרת ש"יותר כאב להוריד את הפלסטר שתלש את השערות מהיד".
קיפוד, החל מ־350 ש"ח, המלך ג'ורג' 44 תל אביב, 6205865־03
פסיכו, החל מ־400 ש"ח, דיזנגוף סנטר (בניין B), דיזנגוף 50, 6201088־03
סייבר טאטו, החל מ־400 ש"ח, רוטשילד 119 ראשון לציון, 9699251־03