תופעה מתפשטת: בגדים תחתונים שאשכרה מעוצבים לנשים
תשכחו מחזיות מרופדות, צלעות מתכת או פוש אפ. על חוטיני אין בכלל מה לדבר. המותגים החדשים מציגים לנז'רי פמיניסטי שנועד לשרת את הגוף הנשי, ומסרב לארוז אותו במלמלות ופפיונים
תמורות רבות עברו על העולם השנה מבחינה תרבותית, חברתית ופוליטית. אחד המהפכים הדרמטיים ביותר התחולל כידוע במחי שער בודד של מגזין "ואניטי פייר", שבו הצהיר הספורטאי האולימפי במיל' ברוס ג'נר, שערו גולש וגופו חנוט במחוך משי בוהק, שמעתה הוא רוצה שיפנו אליו כקייטלין. לפני שבועות אחדים הצליחו באנגליה לקדם את מאבקה של אסירה טרנסג'נדרית שביקשה לעבור מבית סוהר גברי לנשי – מעשה שייתכן שכלל לא היה מתרחש לולא האקט המהפכני של ג'נר.
ובכל זאת, מדובר רק בהתחלה. עולם האופנה, שתפקידו ללכוד את המגמות המשפיעות על הלך הרוח הציבורי, בייחוד הרדיקליות שבהן, ולתרגם אותן לבגדים – לא נותר פסיבי. בשנה האחרונה נצפו יותר מאי פעם בגדים חוצי מגדר, בהם הלוק החדש שהנהיג בית האופנה גוצ'י תחת ניצוחו של המעצב אלכסנדרו מיקלה והאופנה הא־מגדרית של מותגים צעירים ומדוברים כמו Hood by Air ו־Telfar. אך השינויים האמיתיים עדיין מתרחשים קודם כל בשוליים.
מותג ההלבשה התחתונה הלונדוני Neon Moon מציג תמונה הפוכה לחלוטין מזו שבה מככבת ג'נר, אף שגם בלב הקמפיין שלו ניצבת טרנסג'נדרית. במבט ראשון אפשר לחשוב כי מדובר במחווה פרובוקטיבית לאמריקן אפרל, אולם בעלת המותג, הייט ראצ'י, בחרה בתצוגה השנויה במחלוקת באופן מודע לחלוטין. למעשה השאיפה להציג מגוון נשי על שלל מבני הגוף וסימני הזמן שבהם הייתה הטריגר ליצירת Neon Moon: "הקמתי את המותג מתוך הצורך האישי שלי. תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר איתי ועם הגוף שלי, לנוכח ניסיונותיי הכושלים למצוא חזיות ותחתונים מעבר להיצע המוכר בשוק המידות הגדולות. רציתי להילחם בזה ולהצהיר שכל הנשים באשר הן יפות. לכולנו יש סימני מתיחה, צלקות, צלוליט ושיער גוף, אבל אלו דברים שתמיד מעלימים בכוח כשמציגים אישה בהלבשה תחתונה, גם בקולנוע ובטלוויזיה. קשת המודלים שלנו צריכה להיות רחבה יותר. עם כל ההערכה לקייטלין ג'נר, נשים טרנסג'נדריות לא צריכות לחוש מאולצות להידמות לנשים סיסג'נדריות. הן נקלעות למכבש לחצים וציפיות אסתטיות שהמציאות לא תמיד יכולה לעמוד בהן".
ראצ'י, שהרקע שלה הוא בכלל לימודי כלכלה, הקימה את המותג בשנה שעברה בהחלטה נחרצת שלא לשלב עזרי פיסול כמו קאפים או ברזלים, "שהגוף יהיה זה שיפסל את הבגד ולא להפך". היא מקפידה על שימוש בבדים הנמתחים לארבעה כיוונים במטרה לאפשר נוחות מרבית לנשים טרנסג'נדריות, "שבאופן טבעי זקוקות ליותר גמישות מההלבשה התחתונה שלהן". היא לא היחידה שמגלה פתיחות בתחום המתיימר להיות נועז, אך בסופו של דבר נותר שמרני. המותג הצעיר Marieyat, אף הוא מלונדון, מצהיר על עצמו כמי ששואף "לערבב בין לנז'רי ללבוש יוניסקס".
הבחירה הממוקדת של מריה יט – מעצבת ילידת הונג קונג ובוגרת לימודי אופנה באוניברסיטת סנטרל סיינט מרטינס הנחשבת – נובעת גם היא מחסך: "הייתי מתוסכלת מכך שלא יכולתי למצוא דגמים שלא אורזים אותי במלמלות ופפיונים, ושמצליחים לשקף את הלבוש הלא קונבנציונלי שלי. הדברים שיש בשוק לא נראו לי מעניינים או סקסיים, בעיקר בתור מישהי שגדלה במזרח, בתפיסה שונה מאוד מזו של העולם המערבי". את ההשראה שלה שאבה יט מאמנות ארוטית סינית עתיקה, שמקבלת את הגוף הנשי כפי שהוא: "דברים כמו צלקות וסימני זמן הם יפים בעיניי, אלו אותות חיים חיוביים ומעוררי סקרנות". גם האופן שבו היא בוחרת להציג את הדגמים שלה שונה מהמקובל. בעיצובים ובצילומים שלה יש משהו נאיבי אך מעורר, מעין רוך ריאליסטי חף מפוטושופ.
עוד שתיים שדוגלות במתיקות מהולה בתוכן פרו־נשי המחובר למציאות הן צמד המעצבות הניו יורקיות ג'וליה בייליס ומעיין טולדנו (הישראלית במקור) שעומדות מאחורי המותג Me and You. בקולקציות שלהן אפשר למצוא בין היתר תחתונים בגזרה מלאה עם הכיתוב "Feminist".
"אם פעם התוכן נשלט מלמעלה, תחת כללים נוקשים שקבעו מה נחשב יפה ומה לא, היום בעולם האופנה מקשיבים למה שנשים רוצות באמת", מנמקת טולדנו. "לא צריך לגרום לנשים לשנוא את עצמן כדי להעלות את המכירות. אפשר פשוט לאהוב אותן כפי שהן". את האג'נדה תרגמו השתיים לחזון ויזואלי מרשים בעזרת האמנית הברוקלינאית ונערת השעה פטרה קולינס, מה שהפך לסנסציית אינסטגרם המסוקרת על ידי המגזינים המובילים בעולם. לאחרונה אף חברו טולדנו וקולינס לסטייליסטית האיקונית זארה מירקין ליצירת קמפיין של Lonely Lingerie . השתיים מטילות וטו על ברזלים, ריפוד וחוטיני, ומעדיפות את הפרזנטוריות שלהן בלתי מרוטשות, מנומשות ואם אפשר – מצוידות בצלוליט ובשיער ערווה.
"זה לא נראה לי מהפכני, אלא בסך הכל הגיוני", מסבירה טולדנו ויוצרת את הקישור המתבקש להשפעת הרשתות החברתיות על התעשייה: "מודל יופי אחד שחוזר על עצמו הוא בכנות משעמם. הנוכחות של חשיבה פמיניסטית ושלנו כנשים שמייצגות את עצמן באופן שאינו מוטרד ממוסכמות היופי – היא שמביאה בסופו של דבר לשינוי מרענן".
עם זאת, התגובות אינן תמיד חיוביות, כפי שיכולה להעיד הייט ראצ'י בעקבות הקמפיין הראשון של Neon Moon שהלהיט את עדת השיימרים ברשת. הודעות הנאצה שגדשו את תיבת המייל של החברה הובילו את ראצ'י לנקוט פעולה: "זה כל כך הכעיס ותסכל אותי כשחשבתי על הבנות שהצטלמו עבורי, שבסדרת הצילומים האחרונה החלטתי להצטלם בעצמי. אני מרגישה שזו שליחות אישית להילחם בתופעה הזאת ולעורר דיון".