טובל'ה על הלב: ריאיון צבעוני עם טובל'ה ונעמה חסין

"יש מעצבים שמציירים את העיצובים שלהם, אני צורחת אותם החוצה. יש לי התפרצויות זעם איומות – ממש כמו צירי לידה״. ספק אם תוכלו לשמוע אמירה כנה וחושפנית מזאת מעוד מעצבת אופנה בתל אביב שאינה טובל׳ה חסין. אופנה היא הרי מקום זוהר כלפי חוץ, אתר המבקש לשמור את הבלגן והטירוף הכרוך בעשייה שלו מאחורי הקלעים, ואת הכביסה המלוכלכת לעולם לא תולים על הקולבים בין הבגדים החדשים. אבל המעצבת הוותיקה, שתחגוג בשנה הבאה 30 שנות יצירה בתל אביב, מזוהה לא פחות מהקו הסגנוני של המותג הנושא את שמה עם אותה פתיחות ורבלית חסרת גבולות – זו שמאפשרת לה לעצב בגדים בלי רקע בשרטוט דגמים באו פיתוח תדמיות, אך גם הייתה לא אחת בעוכריה.

כשאני באה לפגוש אותה ואת בתה נעמה באחד הבקרים החמים הראשונים לעונה, אני מבקשת מהן שירגישו בנוח ובחופשיות וחסין הבת מיד עוצרת אותי ואומרת: ״אנחנו תמיד מרגישות חופשי, אולי אפילו חופשי מדי, לעתים זו גם בעיה״. המפגש בינינו נערך כדי להציג את הקו המשותף הראשון שלהן, הנקרא "טובל׳ה פלוס". לפני שנתיים וחצי הן עברו לחנות סטודיו משותפת, השוכנת בקומת קרקע מוצנעת בצד חצר בניין צדדית שאמנם נמצאת בלב רוטשילד אבל יש בה משהו מאיים הרבה פחות מהחנות הדיזנגופית המיתולוגית, שנדרש ביטחון עצמי גבוה בשביל להיכנס אליה.

בחנות הנוכחית יש תחושה ביתית, גם בשל העובדה שמדובר במקום המנוהל במשותף על ידי אם ובת, שהדינמיקה של היצירה שלהן יכולה להתקיים רק מתוך הבנה וסנכרון של קשר דם. ״בלי זה לא היינו שורדות את זה. אנחנו מבינות אחת את השנייה, אוהבות אחת את השנייה, מוחלות אחת לשנייה. שתינו חזקות מאוד וזה קשה״, אומרת נעמה וטובל׳ה מתפרצת לדבריה: ״אני דווקא לא חזקה אלא חלשה – לכן אני כל כך זועקת״.

מהי חלוקת העבודה ביניכן?

נעמה: ״החלוקה היא מאוד ברורה מכיוון שהיכולות שלי הן יותר טכניות. אני יודעת לעשות דברים תכל'ס. אימא שלי היא המוח״.
טובהל׳ה: ״נעמה יודעת לבנות גזרה, לגזור, לתפור״.
נעמה: ״אני יכולה להוריד את החלומות שלה לקרקע. או לפחות להשתדל״.

העבודה שלכן לא עונתית ואתן אפילו לא עובדות בצורה של קולקציות קפסולה. איך יוצרים אופנה בהיעדר המסגרת המסורתית?

נעמה: ״באופן יומיומי ממש. אימא שלי באה עם רעיון בבוקר ובסופו של היום יש שמלה חדשה. אנחנו עובדות ממש על הקולקציה רק מאז שהתחלנו להציג בשבוע האופנה של גינדי, אז אני לוקחת את המושכות לידיים ודואגת שיהיה אוסף קוהרנטי עם סיפור. זה מכניס הרבה תנופה לעסק ונותן ביטחון במותג״.
טובל׳ה: ״מאז שפתחתי את העסק אף פעם לא היה לי סייל, עד לפני חצי שנה, וגם אז היו אלה רק דברים שלא אהבתי. לדגמים שאני אוהבת אני נקשרת, ומצדי שישכבו פה 20 שנה. העבודה במובן הזה היא רגשית מאוד, קשה לי לחשוב מסחרית. קשה לי גם לחזור על עצמי. אם אנחנו עושות שמלה עם רקמה מסוימת והיא נמכרת, נעמה רוצה לפתח עוד 20 כאלה. אני, כבר אחרי השלישית בא לי לגזור אותה לחתיכות״.

נשים חזקות. טוב'לה ונעמה חסין (צילום: בן קלמר)

ובכל זאת, יש בקו משהו מובחן שלא משתנה עם אופנות חולפות, משהו קלאסי אבל רחוק מנקי. אתן יכולות לשים על זה את האצבע?

נעמה: ״זה נכון – הדברים מאוד מעוצבים, זו לא שמלה שחורה קטנה, אבל אלה בגדים שמשרתים נשים למשך שנים. אימא לא הולכת אחרי טרנדים וגם לא אחרי מה שהלקוחה תאהב או מה הולך היום. כשאומרים לה שמשהו אופנתי היא מתעצבנת. יש לה את הדרך והקו שלה, זה הקסם שלה: היא עושה דברים שלא קשורים לכלום והם רלוונטיים כל הזמן״.
טובל׳ה: ״כשאני עושה בגד אני חושבת רק על שני דברים – שיהיה יפה ושיהיה פרקטי. אני חושבת שההקפדה על איכות הבדים היא משהו שמבדל אותי, וגם העובדה שאני עושה כמעט כל שמלה כדו צדדית היא משהו שגורם ללקוחות להרגיש את ההבדל במחשבה".

חלק מהייחוד של חסין נחשף כשהשתיים מתחילות להציג בפניי את הדגמים הנמצאים כרגע בחנות. מרבית השמלות נחות על הקולבים, וטובל׳ה שולפת אותן בלהט, מסבירה מדוע זו מועדפת עליה בעוד זו שנואה עליה ותשוב בקרוב לשולחן הגזירה למקצה שיפורים. אם משווים את תהליך עיצוב בגד ללידה, אפשר להבין מדוע היא מתייחסת לכל הדגמים כאל ילדיה, ובחלקם היא מרשה לעצמה לנזוף. אם חייבים להגדיר את האוסף־לא־אוסף ככלל, אפשר לומר שבכל פריט מורגשת נדיבות גדולה – בכמות הבד, בעבודות הרקמה, בפרטים הקטנים ובמאבק הגדול להשתמש בכמה שפחות רוכסנים כדי לשמור על תחושת נינוחות.

אבל יותר מכל יש תחושה שבשמלות הללו הושקעה עבודה רגשית לצד מלאכה מאומצת, שמודגמת למשל בשמלת מקסי שחורה שקו המחשוף והמכפלת שלה נרקמו בעשרות משולשים קטנים, בחלק ניכר מהם הוחסר הבד הנתחם בצלעותיהם. התוצאה המחוררת למראה יוצרת אפקט מתעתע, מסוג השמלות שאפשר ללבוש לאירוע אבל גם ליומיום. לטובל׳ה חשוב שמי שלובשת אותה תרגיש מיוחדת: ״אני כל הזמן בתחרות, אני נורא מקנאה. זה גם דבר נהדר כי זה מאתגר. כשאני רואה שמלה יפה שמישהי אחרת עשתה זה ממש מכווץ אותי. חבל שהכישרון שלי מגיע לפעמים מרגשות פחות חיוביים כמו קנאה, אבל אני תחרותית בכל. נסי להשיג אותי בבריכת גורדון״.

טובל'ה

שד' רוטשילד 103