שובו של הקוקו: ג'ון גליאנו חוזר לעולם האופנה

סקנדלים מעצם טבעם הזדוני נוטים להכתים את כל מה שהיה לפניהם ולעתים למחוק קליל חלקים מהזיכרון הקולקטיבי. תחשבו על השם ג'ון גליאנו – מעצב אופנה פורץ דרך, מי שהיה אחד מהאחראים הראשיים לעיצוב הזהות האופנתית של סוף המאה ה־20 , גאון פיסול בבד ודמות תיאטרלית שקשה להישאר אדיש אליה. אבל את כל אלה קל לשכוח כשהזיכרון שכרגע מזוהה עמו הוא הסקנדל שהביא לפיטוריו מבית כריסטיאן דיור (והלייבל הנושא את שמו), ערב תצוגת הבית בשבוע האופנה של פריז בשנת 2011 . מדובר בהתבטאויות האנטישמיות שתועדו בבר פריזאי במצלמת וידיאו והפכו לוויראליות בן לילה, אלה שהביאו לנפילתו החדה והפתאומית של המעצב.

אף שאנשי מקצוע רבים וקובץ מעריצים מסור, שהורכב בעיקר מעיתונאי אופנה, שמרו לו אמונים, הפך גליאנו לדמות שנואה, שם נרדף לגזענות ולדעות חשוכות, לסמל כיצד הקצב המהיר של תעשיית האופנה והלחץ של משרת מנהל קריאייטיבי שחייב להנפיק עשר קולקציות בשנה, יכול להביא להתמכרות לסמים ולאלכוהול ולהידרדרות הרסנית. בשלוש השנים שחלפו הורשע גליאנו בביטוי פומבי של דעות גזעניות ונקנס ב־ 6,000 יורו; הוא נעלם מעין הציבור ועבר תקופת שיקום במוסד גמילה באריזונה. שנתיים לאחר המשפט החלו ניצנים של בקשה לגאולה: גליאנו התראיין למגזין "ואניטי פייר" והביע חרטה עמוקה על מעשיו.

קוקלציה של גליאנו מדיור. יח"צ

לאחר מכן הופיע בתוכנית הטוק שואו של צ'ארלי רוז שבה הצהיר שהוא מתמודד עם השדים שלו. הוא החל בתהליך חונכות עם מנהל הליגה נגד השמצות, שתוך כדי העבודה עמו קרא לציבור למחול לגליאנו ולאפשר לו להמשיך לעסוק באופנה. הבקשה הזו נענתה חלקית כשהמעצב קיבל כהונה בת שלושה שבועות בבית העיצוב של אוסקר דה לה רנטה, שבה עבד על קולקציית סתיו 2013 של המעצב הניו יורקי הוותיק. מאז עלו פה ושם השערות על שובו, המבוססת שבהן טענה שישוב לתפקיד של מרצה במחלקת התואר השני ללימודי אופנה של פארסונס בניו יורק – דבר שנמנע בסוף בשל הלחץ הציבורי שהופעל על בית הספר הגבוה.

בשבוע שעבר נפל סוף סוף הפור עם ההצהרה של רנזו רוסו, ראש תאגיד האופנה OTB המחזיק במניות של חברות כמו דיזל ומארני על מינויו של גליאנו למנהל הקריאיטיבי של בית האופנה מיזון מרטין מרג'יאלה שנקנה על ידי התאגיד בשנת 2008 . התגובות האוהדות שהמינוי זכה להן בתקשורת האופנה הבינלאומית העידו על הצמא של אנשי התעשייה וחובביה לקולו של המעצב הבריטי. עם זאת, רבים תהו לגבי מידת ההתאמה של גליאנו לבית האופנה האוונגרדי, מוצנע הלוגואים – לכאורה ההיפוך הגמור של דיור. ויותר מכך – האתגר של המשרה החדשה יהיה כפול – לא רק בבית האופנה הנישתי שהתמנה לעמוד בראשו אלא גם בהשתלבות המחודשת בתעשיית האופנה.

קולקציית האביב של מרג'יאלה. יח"צ

כבר בעונותיו האחרונות של גליאנו בדיור היה נדמה שקולו איבד מהרלוונטיות שלו בתקופת המינימליזם שהחלה להתפתח אז בהנהגת מעצבים כמו רף סימונס, שהיה באותם הימים בז'יל סנדר, ופיבי פיילו בסלין. היום סימונס הוא זה שמנהל את הממלכה לשעבר של גליאנו, ומבט על הקולקציות העשויות של דיור מגלה חזות נקייה מול ימי הניינטיז התיאטרליים של קודמו. יהיה מעניין לראות אם גליאנו ימשיך באותה דרך רומנטית שבה תמיד צעד או יתאים את עצמו לרוח התקופה, במיוחד לנוכח תמונת הפרופיל שליוותה את הצהרת המינוי, שבה הוא מופיע אלגנטי אך מהודר בליווי כלבו, פורטרט שנראה ארכאי ומתאים יותר לבן מלוכה מאשר לראש בית אופנה אוונגרדי.

עם זאת, הקולקציה הראשונה בחתימתו צפויה להיות הצלחה שכן בינואר הוא יעלה עם הקו הארטיזני של הבית, שמוצג בשבוע הקוטור של פריז, קולקציה הידועה במראה העמוס והצבעוני שלה שהיא הטריטוריה הטבעית של גליאנו. הקו המוכן ללבישה שיוצג במרץ יגדיר תקופה חדשה עבור קהל המעריצים של מותג הקאלט, אלה שמחלקים כרגע את מארג'ילה לתקופה שלפני ואחרי מייסד הבית האגדי. עכשיו תחל תקופה שלישית למותג – זו של גליאנו