שופכת עור

מעצבי נישה בארץ, בייחוד בתחום ההלבשה הנשי, הם לא עניין נפוץ, למרות גודלה התופח של התעשייה המקומית. נראה שרוב המותגים – מעצבים קטנים או בתים מבוססים כאחד – שואפים להציע ללקוחה שלהן מלתחה שלמה – בגדי יום קז׳ואליים לצד פריטי ערב קלים וקצת יותר מהודרים, אריגים לצד סריגי ג׳רזי קלים ללבישה והרבה פריטי בסיס הכרחיים.

במובן הזה – אבל לא רק בו – מיקה בשן היא מעצבת יוצאת דופן. מאז תחילת העשייה שלה היא ממוקדת באופן בלעדי בנישה של פריטי העור, הכוללים באופן טבעי גם אביזרים משלימים ותיקים, אבל במיקוד חזק על קולקציות ביגוד מוכנות ללבישה. הסיבה שהיא פועלת לבד בזירה הזאת מובנת למדי: עור אינו חומר פרקטי ללבישה בחלק ניכר מחודשי הקיץ הישראלי, והעלות של בגד עור שבאמת עשוי כמו שצריך יכולה להרקיע שחקים – דבר שבהחלט מתבטא בדרגות המחיר של בשן, שאינה מתפשרת על איכות בשום מובן.

בגדים שמשדרים אווירת מותרות. מיקה בשן

העונה, יותר מתמיד, בגדי העור שהיא מייצרת משדרים אווירת מותרות. בחלק מהדגמים בשן בוחרת עורות שעברו תהליך של ציפוי מטאלי ובאחרים מפגישה בין שילובים חריפים של שחור ולבן או שחור על רקע משבצות סקוטיות – הכל בשילוב של רוכסני מתכת בולטים.

התרכובת הזאת אולי לא נשמעת יוצאת דופן בצמר או בכל אריג טבעי אחר, אך משהו בבוהק של העור עם שילובי הניגודים והבלינג יוצרים מראה בעל נוכחות חזקה, אפילו אימתנית. מערכות הלבוש שנגזרו כולן מדוגמה אחידה – כמו שעשתה בשן בשעשוע עם נקודות בעונות קודמות – משדרות מראה מתוחכם ומתקדם. כאלה הן חליפות מחויטות מעור משובץ באדום שחור, וריאציה נהדרת ומפתיעה לטרנד הניינטיז השחוק, או מכנסי רכיבה המלווים בז'קט מקוטם שנגזרו בהתאמה מעור רקוע במראה מפוספס בגוון ברונזה חם.

3,500־8,000 ש"ח, ה' באייר 48, כיכר המדינה, תל אביב; mikabashan.com