מכופף הבננות: הכירו את תחתוני הבוקסר שיסתירו את זיקפתכם

אחרי שאותנו חנטו בחזיות, דיכאו עם מדבקות לפטמות ופילחו לשניים עם חוטיני, הגיע גם זמנם של הגברים להתבייש קצת באיבר מינם שחי עד היום בחופשיות יתרה משל היה תרנגול בחווה אורגנית. מכנסי בוקסר חדשים העונים לשם Bloxers מבטיחים לעשות לכם בלוק לזקפה אם רק תשקיעו בהם 20 דולר באתר גיוס ההמונים אינדיגוגו; דולר לדולר נאספים ברגעים אלה ממש באתר, על מנת להטמיע את המנטרה "קשה יש רק בבוקסר וגם אותו מסתירים" בקרב המוני הגברים שמדי יום נאבקים באחד מאיתני הטבע שמסכנים את האנושות – זקפה ספונטנית.

על קצה הכיפה: בעוד בוקסרים רגילים נתפרים משכבת בד אחת, ה"בלוקסר" מאובזר בשכבת בד נוספת, פנימית, שמפרידה בין הילד הרע שבין רגליכם לבין העולם הטוב שבחוץ, נצמדת לרגל ודוחסת אותו לצד ימין או שמאל, תלוי בנטייתו הפוליטית (פין מתון יותר או בעל תודעה מגובשת פחות יוכל להתאבזר בתחתון עם שכבה גמישה שתאפשר לו לזגזג משל היה ציפק'ה לבני).

הפטנט עצמו לא כל כך מעניין כמו המידע שהושפרץ בחלל המערכת בעקבות הגילוי על מכופף הבננות, מידע שבעקבותיו הבנתי שאני לא באמת יודעת כלום על זקפות. אנשי המערכת, גברברים שמזמן חצו את הגיל שבו בננתם ירקרקה וטרייה (אני חושדת שהם בשלב שבו היא קצת משחירה, או כפי שאימהות אומרות, "זה לא רקוב, זה דבש"), הודו שהם חווים זקפות ספונטניות יותר מפעם ביום, גם סתם כך בחלל המשרדי. מתברר שבולבולים בוגרים הפנימו שמוח זה הציצי החדש, והם זוקפים את ראשם בישיבות מערכת עת רעיונות מצטיינים ניתזים על שולחן הדיונים. עכשיו אני מבינה למה הם תמיד רצים אחרכך לסיגריה, יימח שמם.

אך האם האנושות זקוקה למוצר שיעמיד את הפין בפינה בכל פעם שירצה לצאת מהמחילה? האם הזקפה מהווה מטרד לבעליה המבוישים, או שמא מדובר דווקא במוצר לגברים חרמנים שמעוניינים לצפות בפורנו במשרד בלי להשאיר עקבות? יצאתי לרחוב לבדוק את קשיחות העם.

"כל עוד יש זקפה, צריך להתגאות בה", אומר משורר ואיש היי־טק מסוקס שביקש להישאר אנונימי (אך פינו הסכים להזדהות בשם "מוש השור"); "וכשיש כזו באמצע היום, מסתירים אותה עם המכנסיים והחגורה, אלה טריקים של אלופים. לא אלבש בוקסר כזה, אני בכלל נמנע מלבישת תחתונים בקיץ". פאקינג היפי.

להעמיד את הפין בפינה

גם פסיכולוג בשנות ה־30 לחייו (נקרא לו פה על שם פינו – "רמבו") לא בדיוק נעמד דום עת סיפרתי לו על התחתון שישנה את חייו: "אלה מסוג הבעיות שקיימות רק בראש ובתחתונים של בני 14. עם הגיל יש פחות זקפות ספונטניות, ותמיד יש את פתרון הגומי, כשהתחתון מצמיד אותו למקום. לא צריך פתרון ייעודי לזה ולא תהיה לזה שום השפעה על המין הגברי או על העולם". בניסיון אחרון להרים את המורל, פניתי לרופא באיכילוב – ידיד ותיק ששיחק איתי בעבר רופא וחולה, ונמצאתי בעיניו חולה מאוד. את שמו לא נזכיר מפאת חיסיון רפואי, אך פינו עונה לשם "חואן": "למה שמישהו ירצה לקנות כזה דבר? אני מאוד אוהב את הזקפה שלי ואני לא רוצה למנוע אותה מהעולם. זקפה ספונטנית יש בעיקר בבקרים, ואז זה בסדר כי אני בבית, אבל כשזה בעבודה אני שולח יד, מסדר את הבולבול בזווית שנוחה לו וממשיך לחדר הניתוח". משביקשתי לדעת אם אין הדבר מנוגד לשבועת היפוקרטס, הוסיף הדוקטור: "אשמח לעשות לך ביקור בית. אני מרגיש ששוב חטפת דלקת גרון".

ובכן, חברות וחברים, נפלה עטרת ראשנו: המוצר לא התקבל בצהלולי מפשעה בקרב גברים מקומיים־אסלים, שביקשו להשאיר את אווירת החפלה המאפיינת את אזורנו החם גם בעולם התחתון. אם להתייחס לתגובה הצוננת של אותם זקורי קומה, ניתן לומר שהמוצר הוא מאוד אירופי, ומותאם, ככל הנראה, לגברים בחליפות שרואים בזקפה דבר קצת פחות מנומס מאי נטילת ידיים לפני האוכל. אנחנו, בינתיים, ניאלץ להישאר עם הזין בעין.

לתמיכה בפרויקט