בסיס אם: הצמד הכי מרענן בסצנת האופנה המקומית
"פעם מישהי שאלה מה אני יכולה לעשות כדי להרזות את הבת שלה. הלכתי הביתה ובכיתי". המעצבות אוה על קנרש ואמה, לורה עזרא, מספרות למה עזבו את עסקי הכלות ואיך השתלטו על סצנת האופנה התל אביבית
המעצבת אֵוָה עַל קֶנֶרֶשׁ חיה על טורים גבוהים, מכורה לשמלות ושונאת את החורף. לעומתה, אִמהּ לורה עזרא היא היפית שלא יכולה בלי מכנסיים ומתעבת את הקיץ. הוויכוח החינני שניצת ביניהן על עונות השנה לוכד ברגע אחד את תמצית הדינמיקה שלהן. תוסיפו לכך את העובדה שהן בכלל נראות אחיות, את הצמות התואמות, אייליינר שהפך לסמל מסחרי (אוה), מבטא בריטי כובש (לורה), אפס יומרה ואינספור טיפים נומרולוגיים לחיים, והא לכם Clothe, או במילים אחרות – הצמד הכי מרענן בסצנת האופנה המקומית.
לפני כשנה וחצי הן החליטו לסגור את סטודיו שמלות הכלה שלהן ולברוא עצמן מחדש. בין האריזות למיון המסמכים נתקלה עזרא בשרטוטים של בתה. "התחלתי לדפדף ושאלתי את אוה מה זה, כי הדברים היו פשוט מדהימים", היא משחזרת. "היא צעקה עליי שאעזוב אותם ואחזיר למגירה. ראיתי את כל הפוטנציאל והכישרון ואמרתי לה שאין מצב, ובתור אימא שלה פשוט הכרחתי אותה לעשות עם זה משהו". על קנרש מאמתת: "בכלל תכננתי לזרוק הכל, אבל היא באמת הכריחה אותי וטוב שכך".
משם הדברים צברו תאוצה, וכמעט בן לילה מצאו עצמן השותפות העסקיות מחוזרות על ידי רשת רזילי הנחשבת. הפאזה החדשה שזגזגה בין רטרו חולמני לנגיעות מודרניות עם קצת חספוס, הפכה במהרה לקוד הלבוש הרשמי של פאשניסטות מהוקצעות כמו יובל שרף, יעל גולדמן, אניה מרטירוסוב ולירון ויצמן. הישג מרשים בהתחשב בכך שהאם והבת פועלות עד היום ללא יחסי ציבור והרחק מלב העיר, אי שם במושב בן שמן. על קנרש ועזרא לא מתכוונות לעצור כאן, ועל האש כבר נמצאים תכנונים להקמת חנות אונליין, עיצוב בגדי ילדות ואיוש נקודות מכירה בלונדון.
דברי במספרים, גברת
סיפורן של נשות Clothe מעניין לא פחות מהבגדים עצמם. על קנרש (34), בהיריון מתקדם, היא זמרת ג'אז שניחנה לא רק באופי חזק אלא גם בחתיכת גרון. בעבר היא בכלל עסקה באיפור ועיצוב שיער בארץ ובלונדון, שם התגוררה כשבע שנים. לרגע היא חשבה שתהיה שחקנית, אפילו נרשמה ללימודים בעיר הפיש והצ'יפס. נו, אימא שלה הכריחה אותה. עזרא (54), שעלתה לבדה ארצה בגיל 18 מלונדון, היא בת לתופרת קפדנית שלימדה אותה ואת נכדתה את רזי המקצוע. היא ציירת, יועצת פאנג שוואי, אסטרולוגית סינית ונומרולוגית. "עכשיו תהיי חייבת להגיד לנו מה תאריך הלידה שלך", מצווה על קנרש. "17 בדצמבר", אני משיבה. "מעולה!", היא אומרת והאם מאששת: "יפה מאוד, זה אומר שאת גם עצמאית וגם מאוד אוהבת את האנושות".
יאללה, בכיף. אז האופנה היא בעצם חלק מהגנטיקה שלכן?
עזרא: "החלום שלי היה להיות מעצבת עוד מאז שהייתי ילדה. אימא שלי עסקה במשך 35 שנים בעורות ובשלב מסוים גם בפרוות, אבל ככל שהתבגרתי הבנתי כמה קשה היא עובדת. מאז אמרתי לעצמי שלעולם לא אכנס לעסק הזה, אבל אנחנו כבר יודעים שלעולם לא אומרים לעולם לא. היום אני כבר יודעת שלא הכל זוהר, אבל יש משהו מאוד מרגש בליצור בגד ולראות אותו בסוף על מישהו אחר".
על קנרש: "אין מה לומר, זאת אהבה כשאתה רואה מישהו לובש את הבגדים שלך. אבל בחייאת אימא, את יכולה להגיד שנהנית גם בתקופה שהלבשנו כלות? רצינו לירות בעצמנו".
כלות זה לא פיקניק.
על קנרש: "שלוש שנים עיצבנו לכלות, ובשנה האחרונה הרגשנו שזה כבר ממש פוגע בנו נפשית. לא יכולנו להתמודד עם זה יותר, ואלה לא היו הבריידזילות כמו האימהות שלהן. הייתי חוזרת הביתה בסוף יום ופשוט בוכה מהאופן שבו הן מדברות לילדות שלהן ויורדות עליהן. בנות היו נכנסות איתי לתא המדידה וממררות בבכי. פעם אחת הגיעה אליי מישהי ושאלה אותי מה אני יכולה לעשות עם הבת שלה, איך אפשר להרזות אותה. הייתי בשוק. אנשים זה משהו. שלא תביני לא נכון, באמת לא חסר כסף בעסקי הכלות, אבל זה פשוט לא שווה את המחיר הנפשי. אמרנו שזהו, סוגרים את הבסטה".
איך מתנהלת העבודה ביניכן? לא בא לכן לפעמים לחנוק זו את זו?
על קנרש: "אני אחראית בעיקר על העיצוב ואימא על ניהול העסק, אף שהיא מעורבת גם בבחירת הבדים. עכשיו למשל היא הכריחה אותי לעשות בגדים בצבעי פסטל, ואני? רק תני לי שחור או צבעים חזקים. אבל ככה זה, אני כמובן אומרת לה לא בהתחלה והיא בדרך כלל צודקת. בסוף אני מקשיבה לה ויוצא להיט".
עזרא: "היא קרייזי, וזה עוד כלום. ברגע שהיא רואה בגד שלא נראה לה – זהו".
על קנרש: "יש לי חזון, ואם אני מגלה שלא הצלחתי להעביר אותו לתופרת שלי כמו שראיתי אותו בראש אני יכולה לנסוע אליה גם ב־12 בלילה ולקרוע את הכל".
אשכרה?
על קנרש: "אני מאוד אינטנסיבית. כל שבועיים אני משחררת חמישה דגמים חדשים לחנויות. אני חולמת עליהם בלילה, ובבוקר קמה ומייצרת אותם. הדגמים הראשוניים אף פעם לא נשארים כמו שהיו בהתחלה, בסוף אני תמיד מגיעה לסטודיו, קורעת אותם ומעצבת מחדש. רק ככה אני נרגעת".
את קורעת.
על קנרש: "אני לא גזרנית ולא תופרת. מעולם לא למדתי אופנה בצורה מסודרת, ובדיוק מהמקום הזה הבגדים שלי מצליחים. אני לא יודעת מה זה 'לא' כמו שמלמדים בבית ספר, מבחינתי הכל אפשרי".
יש משהו מאוד ישיר ועוצמתי בגישה שלכן, ובעיקר מאוד לא יומרני.
על קנרש: "אנחנו נשים חזקות, ואנחנו רוצות שגם כל מי שתלבש את הבגדים תרגיש ככה".
איך מתלבשת היום אישה חזקה?
על קנרש: "יש מקום לכל, אבל לטעמי גוף של אישה לא צריך להיות בחוץ. סבתא שלי תמיד אמרה שהכל מתחיל בתחתונים, ואני מאמינה בהלבשה תחתונה טובה שנותנת לך להרגיש נשית מבפנים עם עצמך כשמעליה יש משהו זרוק וכיפי יותר. בגלל זה גם למעט בגדי הערב שמגיעים בשתי מידות, כל הבגדים הם וואן סייז. אני אישה בהיריון ואני לובשת את אותה שמלה שאני מוכרת למישהי שהיא סקיני".
עזרא: "אישה לא צריכה להיות ברוטלית. היא פשוט צריכה להרגיש אישה".
Clothe,י460־2,200 ש"ח, פירוט נקודות המכירה באתר