ביסקסואלים פותחים את הפה ואת הלב: למה התרחקנו מקהילת הלהט"ב?

החברה שהייתה מעדיפה שיבחרו צד, הפטישזציה והחיים במערכות יחסים חשדניות. שני גברים ביסקסואלים ושתי נשים ביסקסואליות פותחות את הלב

7 ביוני 2017

מאז שאנחנו מכירים ידעתי שמאיר הומו. זה לא היה סוד, הוא היה לגמרי מחוץ לארון ולא הסתיר זאת בשום צורה. אבל ביום בהיר אחד הוא אמר לי, כמעט כבדרך אגב: "אני לא הומו יותר". מה? למה התכוון? האם ידידי, מאיר חג'בי, שאני מכיר כבר כמה שנים כהומו, עכשיו פתאום סטרייט? איך הדבר ייתכן? לא שאלתי אותו שאלות בנושא מתוך מחשבה שעצם ההתעניינות תהיה בגדר חדירה מוגזמת לפרטיותו.

רק לאחרונה, כשחיפשתי מרואיינים ביסקסואלים עבור כתבה לרגל חודש הגאווה שנחגג השנה בסימן ביסקסואליות, החל העניין להתבהר. מאיר (33) הציע עצמו כמרואיין. "מה הלכת רחוק", שאל אותי בפייסבוק. הרגשתי מבוכה קלה על שלא העליתי על דעתי בכלל את האפשרות שהוא ביסקסואל. "בעבר הגדרתי את עצמי כגיי מובהק", הוא מסביר, "כי חשבתי שלא יקבלו את המשיכה המינית שלי לשני הצדדים. אמרתי לעצמי שלא יאמינו לי, ידעתי שהקהילה לא מחבקת את הרעיון של ביסקסואליות".

"ההתעסקות שלי במיניות גרמה לי לזלוג החוצה מהקהילה". מאיר חג'בי
"ההתעסקות שלי במיניות גרמה לי לזלוג החוצה מהקהילה". מאיר חג'בי

מתברר שאחד הסטריאוטיפים השכיחים לגבי ביסקסואלים הוא עניין שמאיר עדיין מתמודד איתו: "תמיד הרגשתי נחקר סביב הנושא מתוך רצונם של אחרים להוכיח לי שאין באמת דבר כזה, שזאת בסך הכל דרך שלי להתחבא מהטייטל של להיות גיי. היום לא באמת אכפת לי מה יחשבו עליי. זה מי שאני".

ניצן פינקו (29), ביסקסואלית ואקטיביסטית פמיניסטית, מצביעה על כך שהסטריאוטיפ תקף גם לנשים שנמשכות לשני המינים: "הקושי המרכזי הוא התפיסה ש'זה לא קיים', שמדובר בסטרייטיות שהיו להן כמה 'התנסויות' עם בחורות או בהומואים מודחקים", היא טוענת, "כלומר שזו לא זהות בפני עצמה שיש לה לגיטימיות".

הקשיים של נשים ביסקסואליות באים לידי ביטויים נוספים מעבר לאלה של גברים, גורסת ענבר נעמן (28), שמגדירה עצמה גם היא כבי. "נשים ביסקסואליות עוברות פטישיזציה מטורפת שאני לא בטוחה שגברים ביסקסואלים עוברים", היא טוענת. "לגברים סטרייטים יש משום מה משיכה ללסביות, והם הרבה פעמים באים בדרישה שנספק את הפטיש הזה. יש הנחה מובלעת שאם את ביסקסואלית את גם אוטומטית בעניין של שלישיות". נעמן מספרת שהיא מקבלת המון הודעות באתרי היכרויות מגברים שרוצים שתצטרף אליהם ואל בת הזוג שלהם לשלישייה, "או שאשכב עם בת הזוג שלהם והם יצפו מהצד", היא מוסיפה, "ולא שיש משהו רע בשלישיות, אבל ההרגשה שאני תמיד מקבלת היא שאני לא פרטנרית שווה בתוך המשולש הזה. פשוט מניחים שאני ארצה, כי אני ביסקסואלית. זה גם גורר הנחה שאנחנו 'שרמוטות', מה שמושך הרבה אש והטרדות מיניות".

"נשים ביסקסואליות עוברות פטישיזציה". ענבר נעמן (צילום: איליה מלניקוב)
"נשים ביסקסואליות עוברות פטישיזציה". ענבר נעמן (צילום: איליה מלניקוב)

נעמן טוענת שאין מספיק חינוך לביסקסואליות ושמשם הכל מתחיל: "חילונים היום מקבלים חינוך יחסית ליברלי לקבלת הומואים ולסביות וחקר עצמי. לבני נוער היום יש מרחב תמרון הרבה יותר רחב. אומרים להם שזה סבבה להתנסות, אבל הסאבטקסט הוא 'זה בסדר להיות סטרייט וזה בסדר להיות הומו' – בלי אופציות נוספות". היא מוסיפה שהנראות של ביסקסואלים על המסך לוקה בחסר ושהדבר משמעותי משום שהרבה ממה שאנחנו יודעים על עצמנו ועל מערכות יחסים מגיע מסרטים ומטלוויזיה. "זה סוכן חינוך מאוד חזק", היא אומרת, "ביסקסואליות אמנם מופיעות בסדרות ובסרטים, אבל לעתים רחוקות ישתמשו בכלל במילה 'ביסקסואל'. לרוב יגידו 'זה מסובך' או וריאציה אחרת על אי החלטיות או חוסר בחירה".

עם זאת פינקו מציגה נקודת אור כשהיא מזכירה שכאשר דמויות פופולריות, למשל מיילי סיירוס וליידי גאגא, מכריזות שהן ביסקסואליות, זה נותן לכל הקהילה הגאה על שלל גווניה כוח שמגביר את המודעות והשיח, ונותן אופציה חדשה של הגדרה עצמית ושל חשיבה.

על הספקטרום

אם להיות כן, הידע שלי על ביסקסואליות הורכב עד לאחרונה בעיקר מסטריאוטיפים ומתפיסות כמעט דיכוטומיות של מיניות, אך אלו דברים שמשתנים גם אצל מי שמחשיבים עצמם סטרייטים. אחרי הכל, מיניות היא כמעט אף פעם לא בינארית לחלוטין. גלעד אדמוני (30), מנהל אמנים, נוטה להסכים איתי. "כולנו נמצאים על הספקטרום", הוא אומר, "וזה נכון להמון דברים. אבל אנחנו חיים בעולם דיכוטומי מאוד, והגדרות זה הטבע שלנו: זה ספסל, זו מדרכה, זה גבר, זו אישה. כל מה שבאמצע הרבה יותר קשה לחברה לקבל. אז ההגדרה 'ביסקסואל' היא דרך לנצח את העולם הזה. אם מראש הייתי אומר 'אין מה להגדיר' ו'אני על הספקטרום' – וזה הכי נכון – זו שפה שלא מצליחה לנצח את העולם המוגדר, כי כדי לעשות שינוי צריך לעשות את זה עם הגדרה".

"כשאני פוגש ביסקסואל אני חושב אינטואיטיבית פעמיים". גלעד אדמוני (צילום: יולי גורודינסקי)
"כשאני פוגש ביסקסואל אני חושב אינטואיטיבית פעמיים". גלעד אדמוני (צילום: יולי גורודינסקי)

במהלך השנים אדמוני לא הגדיר את עצמו בשום הגדרה. "לאימא שלי אמרתי בגיל 21 כשיצאתי מהארון ש'אני יוצא עם בחור'. לא אמרתי 'הומו', לא 'בי', אלא 'זה מה שקורה כרגע, לא יודע מה זה אומר'". אחר כך הסביבה תפסה אותו כהומו והוא גם לא התנגד להגדרה ולא התעסק בה יותר מדי. "זה היה לי בראש, אבל נוצר מצב שבמשך כמה שנים לא הייתי עם נשים, ובאופן מעניין ההגדרה שואבת אותך אליה וקשה לצאת מזה".

אחר כך, כשהתחיל לצאת עם מישהי, התגובה של הסביבה הייתה כל כך מפתיעה שהיא טלטלה אותו. "הרגשתי שאני יוצא שוב מהארון. כולם היו בשוק, לא מאמינים. כל החברים שלה אמרו לה: 'הוא יפגע בך, למה להיכנס למיטה חולה, הוא הומו, הוא סתם משחק בך'. ואז זה גרם לי להתעסק בזה ואמרתי 'אוקיי, אני ביסקסואל'".

יציאה שנייה מהארון

כשאדמוני נשאל מהו המצב האידיאלי, המיוחל, בנוגע לעתיד תפיסת המיניות בחברה, ובפרט תפיסת הביסקסואלים בתוך ומחוץ לקהילה הגאה, הוא עונה: "זה פשוט לא יהיה עניין". אך בימים אלה, כשלאנשים עדיין קשה לתפוס או לקבל את הקיום של ביסקסואליות, מפתיע לשמוע אותו אומר שאפילו לו עצמו קשה לתפוס את זה. "כשאני פוגש ביסקסואל אני חושב אינטואיטיבית פעמיים. כי זה כל כך טבוע בנו, הדיכוטומיה, עד שאפילו אני מפקפק בזה".

דברים דומים לאלו שנאמרו לבחורה שאיתה אדמוני יצא באים לידי ביטוי גם בחוויות של חג'בי עם נשים. "רוב הנשים ששומעות שהייתי עם גברים או שניהלתי מערכת יחסים עם גבר מפחדות להיכנס למקום כזה, חלקן מפחדות מבגידות, וכבר שמעתי כמה פעמים את הטענה ש'מי שהיה עם גברים, ירצה וילך לאותו כיוון כל הזמן'". וכמו אדמוני, גם חג'בי מרגיש כאילו הייתה לו "יציאה מהארון אחרי היציאה מהארון", כלשונו.

כתוצאה מכך חג'בי אומר שהוא מצא עצמו מתרחק מהקהילה הגאה ומחיי הלילה. "אני מניח שכל ההתעסקות שלי במיניות גרמה לי לזלוג החוצה ולהיות פחות מעורב. זה כולל גם היחלשות של קשרים שהיו לי עם גייז. הרגשת השייכות שהייתה לי בעבר קיבלה תפנית והיא איננה מונחת באותו המקום. אני עדיין לא יודע לאן אני באמת אמור להשתייך".

"ההכרה בכך שאנחנו קיימים". ניצן פינקו (צילום: איוון יגודניק)
"ההכרה בכך שאנחנו קיימים". ניצן פינקו (צילום: איוון יגודניק)

לעומת חג'בי, פינקו נשמעת יותר אופטימית באשר להיווצרותה של קהילה מכילה לביסקסואלים וביסקסואליות. "עד לפני שלוש שנים בכלל לא היה דבר כזה קהילה ביסקסואלית", היא אומרת, "כלומר היו המון אנשים שהזדהו ככה, אבל לא קהילה של ממש בתל אביב, למיטב ידיעתי. כל זה השתנה בזכות ליינים של מסיבות ('ביסי', 'גם') וכמה אקטיביסטיות מדהימות שלא מפסיקות ליצור אירועים, כנסים, גושים ביסקסואלים במצעד הגאווה". בעיניה עצם קיום המצעד בנושא ביסקסואליות הוא הישג חסר תקדים לקהילה, שסוף סוף מקבלת את הנראות החברתית שכל כך חסרה לה: "את ההכרה בכך שאנחנו קיימים".