חודרים לשינוי
הפוסטים בעמוד "גברים בסקס" הם סימפטום מצער של השפעת הפורנו הפטריארכלי על התנהגות הגבר הישראלי במיטה. יש פורנו אחר, והגיע הזמן לתת לו צ'אנס
עמוד הפייסבוק "גברים בסקס" חשף מנעד רחב של פתולוגיות גבריות, החל מאטימות רגשית טיפוסית ("גומר וחוזר לשחק עם חברים בסקייפ") ומניפולציות אינפנטיליות ("פעם נמשכתי יותר למלאות") ועד למקרי אונס מפורשים. יותר מהכל, העמוד הציף לפני השטח אוסף של מניירות מרפרטואר המיטה של הגבר הישראלי ("נותן סטירה בהפתעה", "יורק על היד ומורח על הזין כחומר סיכה"), וכולן שאולות במובהק מעולם הפורנו.
עבור מתבגרי עידן האינטרנט, השפעת הפורנו על ההתנהגות במיטה מסתכמת בהרבה יותר מאוסף של חיקויים. לסקס הראשון לא הגענו רק עם האידיאה הפורנוגרפית הבסיסית שלפיה הנאת הגבר עומדת במרכז האקט המיני. העושר הפורנוגרפי שהרשת הציעה הבנה עבורנו פנטזיות שליטה ותשוקות איזוטריות, לפעמים הזויות ("שואל אותי מדי שבוע אם הוא יכול לגמור לי על הפנים"), ואלו עיצבו את האופן שבו אנחנו, והרבה פעמים גם הפרטנריות השואפות לרצות אותנו, מתנהגים במהלך הסקס.
כל גבר שאינו דוש מוחלט אמור לחוש סלידה, או לכל הפחות מבוכה, לנוכח הפוסטים ב"גברים בסקס" – בדיוק כמו שקורה לא פעם במהלך צפייה בסרט פורנו שנראה סטנדרטי לכאורה ומרחיק למחוזות קשוחים מהצפוי. מנגד, ברור לכולנו שהתנזרות מפורנו הוא פתרון ישים פחות מהמצע המדיני של הבית היהודי, ובכנות, הוא לא באמת הכרחי. יכול להיות שמה שדרוש בשביל לשבור את מעגל הדושים הוא לבחון ולברור את התכנים הפורנוגרפיים שאנחנו צורכים בביקורתיות, כמו שאנחנו משתדלים לעשות עם כל תוכן תרבותי אחר. דווקא ברגעי החולשה, כשנדמה לנו שעיקרון העונג משעבד כל חלקיק בתודעה שלנו, לא להיכנע לסרטון הגנג־בנג הבין גזעי, ולעבור למשהו מכבד ומחובר יותר למציאות. ויש דבר כזה.
אומרים שיש פורנו אחר
התשובה הבולטת בשנים האחרונות לפורנו המיינסטרימי הוא הפורנו הפמיניסטי – פורנו המיוצר ברוב המוחלט המקרים על ידי נשים ומיועד להנאת שני המינים. באופן טבעי, הפורנו הפמיניסטי מבקש לתת מקום לפנטזיות גבריות ונשיות כאחד, ולהעמיד אלטרנטיבה רגישה (קאם שוטס ואקטים משפילים אחרים לא תמצאו כאן) אך ממשית (תמצאו הרבה יותר מאירוטיקה רכה) לפורנו הפטריארכלי. מה שהתחיל עם הסרטים של אנני ספרינקל בשנות ה-90, הפך היום לתעשייה שלמה עם כוכבים, במאים וחוקים משלה, ואפילו טקס פרסים הנערך מדי שנה בטורנטו ("The Feminist Porn Awards"). ברשת המגמה באה לידי ביטוי בפופולאריות היחסית של אתרים כמו Bright Desire ו-Good Vibrations.
נגזרת של הפורנו הפמיניסטי הוא הפורנו העצמאי, ז'אנר השואף לחתור תחת עצם הרעיון של 'תעשיית פורנו', ומעודד חובבנים לעשות את זה עבודה בעצמם. הדמות הבולטת בענף היא קורטני טראבל, כוכבת הפורנו שהקימה את האתר The Indie Porn Revolution (אגב, מועמד לטקס פרסי הפורנו הפמיניסטי של 2014) המציע מגוון תכנים אלטרנטיביים, ומשמש גם פלטפורמה לגולשים חובבים המעוניינים להשתתף בסרטי פורנו. עם זאת, נראה שהסרטים העונים בצורה האידיאלית לפרמטרים של הפורנו העצמאי הם אלה המשתתפים ב"האמפ פסטיבל", פסטיבל הנודד מדי שנה ברחבי ארה"ב ומקרין תכנים של יוצרים חובבים שעושים פורנו מתוך תשוקה אמיתית לדבר (הסרטים אינם זמינים לצפייה באינטרנט). ובכל אופן, שלא יעבדו עליכם: הרשת מוצפת בפורטלים שמתהדרים בהגדרה "פורנו עצמאי", אבל מגישים תחת מעטפת סגנונית כאילו-חובבנית פורנו מהסוג הישן והמוכר.
הפורנו הפמיניסטי מצית ויכוח ישן על מהות הבחירה החופשית של נשים בתעשיית המין, ועל עצם אפשרות הקיום של תוכן פורנוגרפי להנאת גברים שאינו כרוך בדיכוי וניצול נשים. סטויה, אחת השחקניות המפורסמות המשתתפת בסרטי פורנו פמיניסטי (בן זוגה המכונה ג'יימס דין, שנראה הרבה יותר כמו היפסטר גנרי מווילאמסבורג מאשר כמו שחקן פורנו, הוא אולי השחקן הבולט ביותר בתעשייה) טענה בעצמה שההופעה שלה על הסט איננה אקט פמיניסטי בשום צורה, על אף שהיא מגדירה את עצמה כפמיניסטית. אפילו קורטני טראבל מציינת באתר שלה שהנאת הצופה חשובה מכל אידיאל או השקפה פוליטית. ועדיין, כמו שמפרספקטיבה טבעונית הימנעות מאכילת בשר עדיפה על תקיעה של לאפות עם שווארמה על בסיס יומיומי, אפשר להיות בטוחים שגם שינוי קטן וחיובי בהרגלי צריכת הפורנו (ובתקווה שגם בהתנהגות במיטה) יזכה להערכה בקרב הפרטנריות. בסופו של דבר, גם אתם תודו לעצמכם.