"מדינה קווירית": איך נראית הקהילה הלהט"בית הישראלית בעיניים זרות?

ליסה מורגנטון הגיעה לישראל בשביל לתעד את חיי הקהילה הגאה המקומית. מתברר שהתעמולה נכונה: במבט מבחוץ אנחנו נראים די טוב

מתוך "מדינה קווירית"
מתוך "מדינה קווירית"
7 ביוני 2017

לא מעט ביקורת בוקעת מבין הפריימים של הסרט "מדינה קווירית", שמתעד את התרבות הגאה בישראל וישודר ביום חמישי (8.6) במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה. למרות הסיקוונסים הססגוניים ממצעדי הגאווה התל אביביים, הבמאית ליסה מורגנטון מסיטה את המצלמה גם אל פינות מחמיאות פחות: למשל בית שמש, שראש העירייה שלה הצהיר שאין בה הומואים, או חייל מילואים שמשפחתו ניתקה איתו את הקשר בעקבות נטייתו המינית. "הקהילה הלהט"בית בישראל הייתה יותר תוססת, חזקה ומגוונת משיכולנו לדמיין", מעידה הבמאית מורגנטון בריאיון מיוחד מביתה שבלונדון. "נעשית הרבה עבודת שטח והתקדמות מעשית מדהימה. למרות זאת, כמו שרואים בסרט, ההתקדמות הזאת עדיין לא קורית בכל מקום. קהילות דתיות אינן מכילות כל כך, ולעתים קרובות הן גם הומופוביות. היה מסעיר מאוד לשמוע על מותו של ניר כץ כשצילמנו לראשונה ב־2013, ומכעיס מאוד לראות קורבן צעיר נוסף של אלימות נגד הקהילה הלהטב"קית ב־2015 (שירה בנקי, שנרצחה במצעד הגאווה הירושלמי – א"ח)".

את חושבת שהתדמית של תל אביב כבירה גאה תואמת למציאות?

"לגמרי. מנקודת מבט חיצונית תל אביב נראית כמו אוטופיה הומואית. מצעד הגאווה שלה הוא קרנבל נפלא ונראה כאילו כל העיר מעורבת בו. זוגות להט"בים ומשפחות גאות הם מחזה נפוץ מאוד, ויש כל כך הרבה קבוצות ורשתות תמיכה בתוך הקהילה הלהט"בית. כלונדונית אני יכולה לומר לך שיש הרבה יותר משפחות להט"ביות ישראליות שנהנות להפגין בפתיחות את החופש שלהם מאשר ברחובות של לונדון. כמדינה צעירה הייתה בישראל התקדמות כל כך גדולה במונחים של זכויות ושוויון להט"ב, וזה הודות לקהילה פעילה וחזקה מאוד שנאבקת על כל חירותיה בעבודת שטח וממשיכה לדחוף עד לשוויון מוחלט. למדנו כמה מתסכל עבור חברי הקהילה לדעת כי בגלל החוק הדתי יש גבול להתקדמות שהם באמת יכולים להשיג, אבל המאבק נמשך. אם למנות מעטים מהאתגרים שעומדים בפני הקהילה, יש לקדם את מצבם של הטרנסים והקווירים ולהשוות אותו למצבם החופשי של ההומואים, הלסביות והביסקסואלים. החוקים לגבי נישואים, גירושים ואימוץ בישראל הם בעייתיים עבור הקהילה הלהט"בית והם מעוררים מחלוקת – וזה דבר שאנחנו נוגעים בו בסרט".

מה עמדתך לגבי הביקורת שמופנית כלפי ישראל ומאשימה אותה בפינקוושינג?

"אפשר להבין שיש אנשים שרואים את זה ככה, ובאמת אולי יש מקרים שבהם נעשה שימוש בתרבות הגאה בשביל 'לקדם' את ישראל ברמה הבינלאומית. אבל מפני שיש כל כך הרבה אנשים שבאמת עושים עבודת שטח קשה בשביל לקדם זכויות להט"ב בישראל, החלטנו שמגיע להם גם סרט והכרה בינלאומית. כלסבית יהודייה־בריטית שביקרה בישראל פעמים רבות כבר הכרתי את התרבות הגאה בתל אביב, אבל כשסיפרתי לאנשים בבית על תרבות הגייז בישראל, בייחוד לחברים שאינם יהודים, הם פשוט לא יכלו להאמין – זה לא תאם לתפיסה שלהם את ישראל. חברה אחת שהתעניינה במיוחד, בעיקר מבחינה עיתונאית, הייתה המפיקה של הסרט, הארייט דיוויס. יחד החלטנו לצאת למסע הזה ולספר לעולם את הסיפור של התרבות הגאה בישראל".

"מדינה קווירית" סינמטק תל אביב, שפרינצק 2 תל אביב, חמישי (8.6) 16:00, במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה