מצעד האיוולת

שוב תקועה בלי דייט בט"ו באב? רתם איזק מעודדת אותך לחבק את הוויברטור - ככה זה כשאת מבלה חמישה חודשים אינטנסיביים עם רווקי העיר. כמתנת אהבה היא מגישה לכם את המצעד המלא של פסולי החיתון בתל אביב

בובה מתנפחת
בובה מתנפחת
24 בספטמבר 2013

ולנטיינ'ז דיי הוא האימא הפולנייה של לוח השנה הלועזי. תוסיפו לחג הזה את ט"ו באב וקיבלתם יומיים בשנה שבהם אחוז נכבד מנשות העיר נכנסות לסטרס ונאלצות בעל כורחן להתעמת עם המציאות האכזרית של עיר שבה כמיהה לאינטימיות היא חלום מהסוג שצורכים בגיל 7 אצל דיסני. בשנה שעברה, לאחר לא מעט חגי ולנטיין במחיצת דובונים ובונבוניירות, גם אני הצטרפתי למועדון הסינגל ליידיז. בעוד מי ששבר לאדל את הלב הפך אותה לאישה עשירה כקורח, מי ששבר לי את הלב הפך אותי לבחורה קצת יותר ענייה ממה שכבר הייתי, עם משכנתה באיקאה, שופינג נטול רסן ושיחות שבועיות עם הפסיכולוגית הלא מאוד זולה שלי. ולמרות זאת סירבתי לטבוע בבריכת המרמור: הרי מה הסיכוי שבחורה עם ציצי משגע וטוסיק שהתכווץ בשתי מידות הודות לדיכאון שאחרי פרידה, לא תסתדר בצ'יק על בחור הגון שישים לה כמה פלסטרים על הלב וייקח אותה בבטחה על מצע של מתנות מצועצעות לחג האהבה הבא?

חמישה חודשים אחרי התעוררתי לבוקר שבו הגוש השעיר שלידי לא היה ניאנדרתל תורן אלא חתולה פרסית, ולפתע זה הכה בי: כל מה שאני רוצה זה לחגוג את הוולנטיינ'ז הקרוב עם הבן אדם שאני באמת הכי אוהבת – זה שסובל אותי בכל שעות היממה, מסניף את הריר שאני משאירה על הכרית, קונה לי זוג נעליים יקרות גם כשיש מינוס בבנק ויודע בדיוק איך להביא אותי לאורגזמה – אני עצמי! תובנת הבודהה הזו הגיעה בעקבות מצעד פסולי החיתון המלא של העיר שאיתם יצאתי במהלך התקופה הזו. גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים למופע האימים של תל אביב, זה שיוביל כל בחורה בת דעת להעדיף את הלבד על הביחד ואת הכלום על הכמעט:

זה שראה יותר מדי דוסון קריק

את א', סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה, הכרתי דרך חברים. 1.97 מטרים של ביישנות, שרירים ואינטליגנציה גרמו לי די מהר להוריד את התחתונים, בתקווה שגם בין הרגליים יהיה לו את האיבר הגדול שיש לו בתוך הגולגולת. והיה לו. הוויקינג המרוקאי שיגל אותי בכל פינות הבית, משתדל שרגליי יהיו תמיד באוויר. הוא אמנם היה דלפון, אבל היי, הסקס היה כל כך טוב שהשכנים הפסיקו להישיר אליי מבט בחדר המדרגות. בפעם השנייה שא' נשאר לישון הוא שכח להביא מברשת שיניים. ואני, שלא אוהבת לקבל טעימה משערי הגיהנום על הבוקר, הצעתי לו מברשת שיניים חדשה שהייתה לי. לפי המבט שהוא החזיר לי חששתי לרגע שהצעתי לו שלישייה עם יגאל עמיר. מכאן התנהל הדיאלוג הבא:

– "אני אצחצח עם האצבע".

– "למה שתצחצח עם האצבע אם אני מביאה לך מברשת שיניים חדשה?”.

– "אני לא מרגיש שאנחנו בשלב מברשת השיניים".

– "אני לא מציעה לך נישואים, אני מציעה לך לצחצח שיניים במברשת. אנחנו לא בצופים".

– "טוב, אני אצחצח עם המברשת, אבל לא אשים אותה בכוס של המברשת שלך".

בהתחלה חשבתי שזה מצחיק, אפילו חינני. בכל זאת, זה די חמוד לפגוש בחור שצפה ביותר מדי סדרות נוער ונפל לקלישאת מברשת השיניים. אבל כשקמתי בבוקר לאחר עוד מסיבת פיג'מות קולנית שלנו וגיליתי את מברשת השיניים שלו בקצה השני של האמבטיה, הבנתי שבעצם גם הכוס שלי לא רוצה יותר לשבת על המברשת שלו, והפסקתי לענות לו לטלפון.

אל תבכה, בייבי. בסוף תמצא מישהי שלא מאמינה בצחצוח:

המתאושש

בחתונה של חברתי הטובה הכרתי את נ': בחור יפה תואר, סקסי ומעניין. בין הזיקוקים וענני העשן האינפנטיליים הרגשתי שזכיתי בפיס. בבוקר שאחרי, כשקמתי בקומה ה־29 של מגדלי W, בדירה שלגמרי הקלה את ההנגאובר שלי – ידעתי שזכיתי בפיס ושהקארמה שלי סוף סוף התחילה לדבר אליי ביורו. גם נ' כנראה הרגיש שהמניות שלי בנסיקה: הוא אמר לי שאני אחת למיליון. ואתן יודעות איך זה: כשגבר שרמנטי שמבין במיליונים מאשר לך שאת בליגה שלו, לא נותר לך אלא להתחיל לדמיין את ההליכה שלובת הידיים שלכם בסופר השכונתי של מתחם G: הוא מחזיק את העגלה ומספר לך על ניירות ערך; את זורקת לעגלה שניצל טופו (הוא עבר בשבילך לצמחונות) ומסננת את הבוס מהעיתון (העבודה שלך היא רק תחביב עכשיו). אך הדרך לעונה השנייה של "מעושרות" מעולם לא הייתה ארוכה יותר. פליטת הזרע של הבחור לוותה בפליטה נוספת: "בדיוק סיימתי מערכת יחסים". על הנייר: כנות נהדרת, מודעות עצמית וניסיון למנוע ממני להפוך לריבאונד. בפועל: חרטוט של זאטוט בן 36, שניהל לראשונה זה ארבע שנים מערכת יחסים בת שבעה חודשים – תירוץ מצוין לנופף מעצמו את כל הבחורות שיבואו בשנתיים שלאחר מכן.

עשיר, חתיך ושרמנטי – ובכל זאת משהו לא עובד (ב"מורה רעה" זה הצטלם יותר טוב):

הכן מדי

כנות היא מצרך מבוקש בעיר עם כל כך הרבה חארטות. עד שהכרתי את ר' לא חשבתי שיש מושג כזה – כנות יתר. אבל איך שלא תסובבו את זה, לא משנה כמה הבחור היה מתוק ולגמרי עם פוטנציאל לארוחות שישי (רופא ילדים ישמח כל אם פולנייה), ברגע שבו הוא התוודה אחרי הסקס שיש מצב שהוא עקר, האסטרוגן שלי צנח למותו. האם השלשול המילולי הזה היה הכרחי? אמנם היינו רחוקים שנות אור מפנטזיות על ילדים, אבל אני עדיין נקבה, כזו שבטבע תזדווג רק עם הזכר הכי חזק, ולא עם זה שיכין לה שקשוקה לארוחת ערב ואחר כך יספר לה שהביצים שלו לא בתוקף. מהטראומה איחר לי המחזור. כבר שקלתי לספר לעקר שהוא נס רפואי, אבל שבוע לאחר מכן קיבלתי.

עוד רגע של כנות שבו הכל מתחרבן (שרה ג'סיקה פארקר ובון ג'ובי מדגימים את זה נפלא ב"סקס והעיר הגדולה"):

הסלב

כל בחור שני בעיר הזאת השתתף בתוכנית ריאליטי, הצטלם לקטלוג, עבד כניצב או השתחל למדור רכילות, ומכאן שקיים סיכוי סביר שבשלב כלשהו תחליפי נוזלים עם מישהו שאפשר לעשות עליו גוגל. הסלב הוא בן אנוש רגיל לחלוטין – הוא יכול להיות נכה רגשית, חסר חוש הומור או אפילו משעמם – רק שבניגוד לבני התמותה שיתרגשו מעצם דייט עם בחורה מצודדת ולא לגמרי מטומטמת, הסלב עדיין יחשוב שהוא יותר טוב ממך. את מ', סלב ממוצע שפעם כיכב בפריים טיים ועל שערים של שבועוני הבידור והיום עושה דברים אחרים (אך משתדל לקטוף פה ושם אייטם לזכר ימי הזוהר), פגשתי לביזנס שמונף לפלז'ר. אם נתעלם לרגע מהפורפליי – סיור מביך בחדר העבודה שלו שכלל מדף עם שערים ומזכרות מימי התהילה – היה לא רע. הבעיה התחילה כשסיפרתי לחברתי ביום שאחרי על פסלון האוסקר של הכוכב. "גם אני ראיתי אותו, גם השכנה שלי וגם המורה שלנו ליוגה", היא אמרה. וזו עוד בעיה עם הסלב: את לא יכולה לחיות לרגע באשליה שהוא יד שנייה מדוגמנית א־מינית. תוך דקה את מקבלת עליהם חוות דעת שנייה, שלישית ועשירית, ומרגישה כמו זיבה מהלכת. ומה הכי ביאס אותי? שלחברה שלי הוא נתן לגמור.

המובטל

חברתי הטובה מכנה אותי "אשת טייקון" וטוענת שכל סטייה מהקטגוריה הזו היא בריחה מהגורל שלי. התגובה הטבעית: להקשיב לחברה שמאחלת לי חיים של נסיכה הכוללים ישיבה בפנטהאוז ואימון שרירי הנרתיק על פיטבול מול קרין מגריזו. התגובה שלי: אימוץ בחורים על סף פשיטת רגל, כאלה שיממשו את החלום הפמיניסטי: השלמת הכנסה במלצרות גם בחודש התשיעי להיריון. ל', מובטל (היום הם אפילו לא מנסים למכור לך שהם "בין עבודות"), ידע לפנק אותי: ארוחה רומנטית בבודהה בורגר, יין פטישים במרפסת וכפינוק – צפייה משותפת בערוץ הפורנו שהוא הצליח לגנוב מהוט. מצד אחד, הנה מערכת יחסים עם פוטנציאל למגורים משותפים. לא כי הוא טיפוס זוגי, פשוט כי בשלב כלשהו ייגמר לו הכסף לשכר דירה ואז הוא יעבור לגור על חשבוני. מצד שני, כשהוא נופף לעברי בצ'ק שקיבל מקופת חולים על סך 30 ש"ח והכריז בהתרגשות "יש לי מה להפקיד בבנק!", לא יכולתי להתעלם מהתחושה שבעוד החיים מייעדים לי, מיס רתם בראדשו, את מיסטר ביג – אני ממשיכה להסתפק במיסטר סמול. אחרי שהוא לקח אותי לדייט במונית שירות חתכתי. הוא, כתגובה, ענה "אחלה בחלה". והנה לכן עוד סיבה לזרוק בחור.

המכור לפורנו

גברים יקרים: אנחנו מבינות ללבכם ומצרות על כך שאין באפשרותנו לטפח קריירה, לשבת לדרינק עם חברות ולהספיק לפילאטיס תוך שהבולבול שלכם נמצא באופן תמידי בפה שלנו. זה קצת בעייתי, כי מדי פעם אנחנו צמאות, והזרע שלכם הוא לא בדיוק דיאט קולה. לכן אנו מברכות את תעשיית הפורנו שמאפשרת לכם לבלות בלונה פארק של הדגדגנים הנפוחים והסקווירטינג. הבעיה מתחילה כשאתם ממש בטוחים שסקס נראה כמו "גמור לי על הפנים 3" ועושים הכל, אבל הכל, בטעם רע. י' נראה במבט ראשון כבחור עדין עם נפש של ציפור, אך התגלה כסוטה על, מהסוג שצריך לחלוק תא עם בני סלע. זה התחיל מפליק (מבורך), המשיך בסטירה (שמתקבלת על הדעת במצבים מסוימים של חרמנות) וגלש לאקט פמפום אגרסיבי שגרם לי לתהות שמא שחקניות הפורנו מחזיקות ליד המיטה דלי קטן שבו יוכלו לפלוט בסקסיות, בין "אוי, כן!" ל"אני הזונה שלך, בייבי!", את חתיכות הניוקי פטריות שזללו בדייט עם השור הזועם. בעודי מהרהרת בשחקן הטוטאלי, חטפתי אגרוף בפנים שגרם לי למוות קליני (סבא, אני כל כך מצטערת שהגעתי למצב הזה), שממנו הצלחתי לחזור בעזרת הסמוחטה האכזרית שחטפתי בין העיניים. י' מאוד הופתע לגלות שהבובה המתנפחת שמולו למדה פעם קראטה. בכל זאת, קרולינה מ"תלמידות עם חלב על השפתיים חלק ב'" לא ידעה יותר משתי מילים.

חבוב, אנחנו לא שניצל! עוד מכור לפורנו ב"מסיבת רווקות":

הבחור עם פיצול האישיות

אם אתם סובלים מלב חלש זה הזמן להניח את העיתון ולנוס על נפשכם – הגענו לשיאו של מופע האימים: הבחור בעל שני הפרצופים. הוא מתוק כמו פו הדוב, יפה כמו שלגייה ורגיש כמו במבי, אך ברגע שבו תצאי מפתח דלתו יוסר הכישוף והוא יהפוך חזרה לדלעת מרקיבה. ג', טייס בחיל האוויר, נראה במבט ראשון כמו בינגו: לוק מצודד, תפקיד מרשים וגינונים אירופיים. הוא אמנם היה מעניין כמו כרך של קאסוטו (כשאתה מספר לבחורה על תחביב הרכבת הטיסנים שלך אין סיכוי שהשיחה תמריא), אבל הוא פינק במסעדות שוות, התקשר בקביעות וממש התעקש לנגב בעצמו את הגלידה שטפטפה לי על המעיל. אם מתעלמים לרגע מהעובדה שהוא סחי בלטה ושבחדר שלו יש פוסטר של סופרמן – הוא היה הדבר הכי קרוב לפרינס צ'ארמינג. אך ברגע של חוסר תשומת לב, ג' פשט את מדי הקצין והג'נטלמן והחליף לטרנינג האס־הול: הוא שכח לסגור את הצ'אט של הפייסבוק. כך גיליתי אחרי ערב רומנטי שג' מתכתב עם לוזר אחר ומספק לו פרשנות חדשה על הדייטים שלנו. "אני אמסמס אותה", כתב לו באותו ערב שבו הזמין אותי לדייט מושקע; "היא לא ישנה אצלי אתמול, אבל גם ככה לא היה בא לי עליה" (כשבאוזני התחנן: "מאמי, תישארי! אביא לך טרנינג!"); וקינח בתיאורים של הזיונים שלנו, כשהחבר מהצד השני גומר על המקלדת. ג' משתייך לזן הנחות והמסוכן ביותר המסתובב בקרבנו – זה שגורם לבחורות להתמכר לקלינקס ובן אנד ג'ריס אחרי שהן מגלות שהבחור שיודע לפתוח דלתות לבחורה לא בהכרח יודע לסגור את הג'ורה. עד היום ג' לא מבין לאן נעלמתי. מסכן, השלב הזה לא כתוב לו בהוראות של הטיסן.

ומה אנחנו באמת רוצות? שתתייחסו אלינו יפה, שתקשיבו לנו, שלא תשקרו. ואם היו לנו ביצים היינו מדברות כמו האנה בסצנה שובת הלב של "בנות":

אפילוג

אז בוולנטיינ'ז דיי אני לוקחת הפסקה מבחורים. לא יין אדום, לא צלחת פסטה ולא תריסר שושנים יצליחו להוציא אותי מדירתי, שם אחגוג את החופש משצף הטסטוסטרון שכל כך קל לטבוע בו. ועדיין אני אופטימית. תקראו לי נאיבית, אבל אני סאקרית של האפי אנדינג, ומאמינה שכשמזדיינים בסבלנות ומבקשים יפה, פיית הביצים מגיעה ומביאה לך זוג ממש שווה, כזה שגם מחובר לפה שאומר את המילים הנכונות ואשכרה מתכוון אליהן. ואם לא – תמיד אפשר להיות לסבית.