פאק דה ז'אנר

מספרים לבחורה על סבתא תוך כדי מיסיונרית? שוכבים בעירום על הגב ומחכים שהמשיח יגיע על ארבע? מחכה שתגיע ההאפי אאוור שבה תוכלי להעניק לפרטנר גולדן שאוור? חפשו את עצמכם במילון המזדיינים שלנו. זה לא אבן שושן, אבל זה מרגש לא פחות:

1. הפורנוגרפים

אנשי הפורנו הם הקורבנות הגדולים של האינטרנט ושל תרבות צריכת הסקס. הם דופקים אותך כמו שניצל, משפשפים בך את זרגם משל היית פומפייה, אומרים משפטים שמרטיבים רק חירשות ("כן בובת מין פראית שלי, תעשי את אבא'לה שמח") ועוד מצפים ממך לצ'פר אותם על כל ההוקי פוקי הזה בגניחות גרוניות עם נגיעות של מבטא זר. מדי פעם הם גם יתבלו את החוויה באקט מוגזם כמו יריקה בפנים. המין השולט בז'אנר הזה הוא גברים, אך אפשר למצוא גם נשים שהושפעו מגברים שצרכו יותר מדי פורנו ולימדו אותן להזדיין כמו בובות מין. תת־ז'אנר: אנשי הלונה פארק, שיהפכו, יקפלו, יפשקו וימתחו אותך כאילו היית בצק של פיצה. תת־ז'אנר נוסף: הצווחים, אלה שצועקים עד לב השמים וגורמים לכם לחשוב: עם כל הכבוד, אנחנו לא עד כדי כך טובים.

איך תזהו: גברים שמבקשים ממך לפני האקט לקלוע שתי צמות. נשים שצורחות "אוי כן" לפני שקרעת את העטיפה מהקונדום.

הנה דוגמה למישהו שחושב שאנחנו פומפייה (וצר לנו על שרה ג'סיקה, באמת!):

2. כוכבי הים

ז'אנר הידוע כנחלתם של היפים והנכונים, שמעולם לא נדרשו ולא יידרשו להתאמץ בשביל לגרום לפרנטר שלהם להרגיש בר מזל. אלה ישכבו עם גבם על המיטה ככוכב ים – ידיהם ורגליהם פרושות לצדדים – ויעניקו לפרטנר את הזכות ואת הכבוד לענג אותם וליהנות מכל הדבר הנפלא הזה שנקרא הם. אך הבא נעמוד על ההבדלים בין גברים לנשים בז'אנר זה: הנשים נחלקות לשני תת־ז'אנרים: כוסיות העל שלא ששות להזדיין ויודעות שגברים ימשיכו להעריץ אותן גם אם הן יבהו כל חייהן בתקרה; ופצצות מין שמשפריצות סקס אפיל ומוכרות אשליה של נימפות, אך בפועל מתגלות כקמפיין ללא תוכן. הגברים בז'אנר הם טווסים יפי מראה ששיתוק פושה באיבריהם ברגע שהם פוגשים בסדינים. מבחינתם זה ממש לא משנה למי יש את הביצים במיטה, כל עוד שלהם נמצאים עמוק בפה של מישהי.

איך תזהו: גברים שקורצים לעצמם במראה; נשים שנראות יותר מדי טוב בשביל להיות אמיתיות.

יש מצב שממש בקליפ הזה מסתתרת כוכבת ים:

 

3. החננות המפתיעים

ז'אנר שאליו נחשפים אלה שמשכילים להסתכל בתוך הקנקן, שהרי ידוע שדווקא אנשים שלא בורכו בזיפים במקומות הנכונים, בישבן שובב או בשיער גולש שנופל על שדיים מלאי כריזמה קיבלו את המתנה שלהם בדלת האחורית. החננה הוא הז'אנר הרחב של הטיפוסים שלא תמהרו להשוויץ בהם לחבר'ה – הם לא יפים במיוחד, לא זוהרים ויעדיפו ערב עם שוקו קר על פני הסנפת קוק מהבר. אבל אז, כשאתם כבר מגיעים עם חתיכת הטופו הזו הביתה, הם מראים לכם למי יש ווק יותר לוהט – עם יכולות וירטואוזיות, ביטחון עצמי ותיאבון מיני שאינו יודע שובע. במקרה הזה אין צורך לבקש תוספת טריאקי.

איך תזהו: חפשו את הזיק הממזרי בעיניים.

4. המיסיונרים

המיסיונרים הם אלה שאוהבים להתפרק בגבולות ברורים: הם מסתפקים בשילוש הקדוש של מיסיונרית, דוגי וישיבה, ומאמינים שיש לקיימם רק בגבולות חדר השינה. לא כי הם לא אוהבים מין מטורף, חלילה, אלא כי הנסיבות מאוד מובנות: במטבח בדיוק הייתה עוזרת, בסלון יש חלון ובעמידה קיים חשש לפריצת דיסק.

איך תזהו: בדרך כלל מדובר באנשים עם חוקים. נו, השכנה שחייבת להוציא תזכורת שבוע לפני מועד התשלום לוועד הבית, הבוס ששוטף ידיים אחרי בננה, והמתאמן בחדר הכושר שמתעקש לרוץ תמיד על אותו הליכון.

5. ההרפתקנים

כמו המיסיונרים, רק בדיוק להפך. על פי השקפת עולמם של ההרפתקנים, מקומות עם מזרנים, כריות וריח של כביסה שייכים לצמחים במחלקה סיעודית. ההרפתקנים יגררו אתכם למקומות שהיו גורמים לאימא הפולנייה שלכם לצרוח ולהוציא מגבונים: בתי שימוש (ברים, מועדונים, התחנה המרכזית – הכל הולך), חוף הים, גנים ציבוריים או בניינים נטושים. מבחינתם חדירה ללא סכנה לקנדידה אינה חדירה, צרחה ללא חשש מבליעת יבחוש אינה צרחה, וזיון שאין סכנה שבסיומו יעצרו אתכם על התערטלות במקום ציבורי אינו שווה את המאמץ.

איך תזהו: אלו אנשים שמגזימים בכל – ישתו דרינק אחד יותר מדי, יסניפו עוד שורה, ישלחו לכם ידיים לירכיים עשר דקות אחרי תחילת הדייט.

6. הגומרים מהר

בעולם עם כל כך הרבה הסחות דעת קצת קשה להישאר מרוכז בדבר אחד. הגומרים מהר עסוקים בתוצאה ולא בדרך, בפאנץ' ולא בסיפור, וברגע שהם נכנסים לך אל בין הרגליים – שעון החול מתהפך, ואוי כמה שהוא מלכלך כשהוא מתנפץ. מצד אחד זה נחמד: לא צריך לשמוע את כל הדיסק של פיל קולינס, לא מפספסים שיחות עבודה ואפשר להספיק לשיעור הזומבה, אבל מצד אחר, היי, אפילו לא הספקתי לספר לך איך קוראים לי.

איך תזהו: לו היינו יודעות, לא היינו נופלות.

 

7. הגומרים לאט

אין ספק שז'אנר הסיפור הקצר עלול להשאיר צלקות, אך ז'אנר הסיפור הארוך, או בז'רגון המקצועי "הפליני" על שם הקולנוען האיטלקי, עלול להשאיר אתכן מדדות במשך שבועיים. אנשי הפליני אוהבים את המין על כל שלביו, רק שאת השלב הסופי, הקתרזיס, הם משאירים לאחרים. בהתחלה זה מדהים, חווייתי ומרגש, ואת אומרת לעצמך: "הנה גבר ששם אותי לפני כל צרכיו האגואיסטים", אך עד מהרה את מגלה שממשלות התחלפו, הומצאה תרופה לסרטן ופתחו סניף של הבראסרי על הירח – ואת עדיין דוהרת ומנסה לגרום לבחור לפלוט משהו שאינו "אני יכול להישאר ככה לנצח!". כי הנצח, דרלינג, עושה דלקת בדרכי השתן. אגב, בז'אנר אפשר לכלול גם נשים, אם כי לנשים בדרך כלל לוקח זמן לגמור, ואם חשבתם שאחרי עשר דקות של מין אתם יכולים כבר לשייך אותה לקטגוריית הפליני – כנראה הרזומה שלכם כולל בעיקר זייפניות.

איך תזהו: הם הולכים לסדנאות טנטרה.

8. הפטישיסטים

ז'אנר אליו משתייכים גברים ונשים שמוצאים פורקן בדרכים שפחות מעוגנות בספרות מקצועית. על פניו מדובר במאהבים נורמטיביים ובליידיז מהשורה הראשונה, אך עם התחתונים יורדים גם המחסומים. כך, למשל, תמצאו את עצמכם בסקס עם עקבים, סקס עם מחוכים, פוט פטיש, סקס עם נספחים, סקס עם כסף (מכירים כאלה? שלחו אותם למערכת), דיבור מטונף על המנעד שבין הסקסי לתסמונת טורט, ספנקינג וחניקות. לפעמים זה נחמד, לפעמים זה מנג'ס, אבל מה שבטוח זה שברגע שתחוו גולדן שאוור תגעגעו לימים שכל מה שהכרתם היה הז'אנר המיסיונרי.

איך תזהו: הם מזהים את מידת הנעליים שלכם במבט, לובשים ניטים לעבודה ומגלגלים עיניים בעונג כשאתם מספרים להם שבדרך לעבודה נחבט לכם הראש במשקוף.

9. חסרי האוריינטציה

הם נורא רוצים, הם נורא מתאמצים, ולמרות כל הזיעה הלקוחות לא מרוצים. הלב יוצא אל כל אותם נשים וגברים שמוכנים לעשות הכל בשביל לנגן עליכם את סונטת אור הירח של בטהובן, אך פשוט לא ניחנו באצבעות המתאימות. האגנים מתנגשים באלגנטיות של פיל, הפין לא מוצא את דרכו פנימה ודוקר את הירכיים, הידיים לא יודעות אם למשוך בשיער או לשחק עם קצוות הפוך ובקיצור – מחול האוהבים שלכם, שבדמיונכם היה אמור להיראות כמו הופעתה של ביונסה בסופרבול – נראה כמו ההפצצה על חומס.

איך תזהו: הם שופכים את כוס היין במסעדה.

10. אוכלי הראש

עד שהפטפטנים מגיעים לפורקן, הם פורקים עוד כמה דברים, כמו את רשמיהם מהדייט איתך ("בהתחלה חשבתי שאת נורא שברירית אבל אז כשסיפרת לי על הפעם ההיא שלכלבה שלך היה גידול, הבנתי שאת ממש אמיצה, וידעתי שאף שאת לא יודעת לאכול סושי עם מקלות אני חייב לזיין אותך"), בדיחה ששמעו במשרד ("אמרתי לו שיש לי דוחות להגיש, אז הוא אמר: 'גם לי יש דוחות במשרד!' הבנת? יעני הפקידות שלו מכוערות!"), וטיפים לחיים ("דע לך שהפילאטיס ממש חיזק לי את רצפת האגן! מרגיש? גם יוגה עושה טוב. גם להתאפק עם הפיפי"). מה שנקרא: באו לזיין, אבל בעיקר את המוח.

איך תזהו: המזכירה החייכנית שמספרת לכם על הטחורים של סבתא כשבסך הכל שאלתם מה שלומה? זו היא.