פצצות לפות

בכל מה שקשור לצעצועי מין, אני מודה שמעולם לא הבנתי את הקטע של הוויברטור. כלומר, לגמור לבד זה חשוב, הכרחי וסופר כיף, אבל אם כבר לדחוף משהו לפיפי, למה הוא ברוב המקרים מגיע בצורה מדויקת של זין? ארשה לעצמי לשאול שאלה גסה: מי מאיתנו באמת חושבת שמדובר בפאר היצירה האסתטית? מי מביטה בתקרה בעוד האיבר מפלח את רגליה ואומרת לעצמה: "אוי, האשכים הרופסים האלה – איזה יופי! הווריד הסגול הזה שחוצה אותו בזקפה – אמנות! והעור המקומט הזה – לא פחות ממניפיק!". ולכן בעיניי החידושים האחרונים בעולם הוויברטורים הם מבורכים – ליצור גרסה אסתטית של איבר המין הגברי – בלי הסממנים המוכרים ועם צבעים וזוויות שהיינו מתות שיבצבצו לבויפרנד שלנו מהבוש.

המוצר החדשני ביותר שהגיע ארצה אפילו לא רוצה שתקראו לו ויברטור אלא "מפעים" – ה"סטרוניק" מבוסס על פטנט עולמי של חברת פאן פקטורי ולא מכיל מנוע רטט אלא פעולה של שני מגנטים, שעובדים על משיכה ודחייה ומייצרים תנודות חזקות קדימה ואחורה, ממש כמו בחדירה, בהתאם לקצב שלך.

פעולת שני המגנטים בגוף המפעים הודפים זה את זה בעשרה מקצבים לבחירתך, שבשקט מופתי (נתון חשוב לאלה שמתגוררות בדירות מחולקות או עם שותפים) מביאים אותך לפורקנך. עבור אלה שאוהבות לגמור עם נקניקיות רוטטות מדובר במוצר המושלם, שבניגוד לבולבול הוא עמיד ונותר קשיח וזקור גם במקלחת קרה. אבל אני, בחורה מהדור הישן עם נטייה למזוכיזם, אוהבת שהנקניקייה מחוברת ליצור הזה שלא אוהב להוריד את האסלה, זורק גרביים על הרצפה ועושה גרעפסים בניחוח פלאפל. בעיה שלי כנראה.

ולגבר שלך? תספרי שזה אביזר מסאז' לצוואר (כמו סמנתה ג'ונס, רק הפוך):

1,150 ש"ח (עשרה אחוזי הנחה לחברות מועדון), להשיג בסיסטרס