אין על החיים האלה: רתם איזק מתמכרת לריצה

"צהריים טובים!", צרח המאמן רן שילון במגרש האתלטיקה בהדר יוסף. "צהריים טובים!” צהלו בחזרה כ־70 מתאמנים ממותגים היטב. ואני, עם ריר על הלחי השמאלית ועין אחת עצלה, רשמתי לעצמי שלרצים יש הומור מוזר מאוד, שכן השעה הייתה 6:20 לפנות בוקר. האוויר היה קפוא, האור טרם הפציע, וגם בחשכה המדכאת אי אפשר היה שלא להבחין בחיוכים שעל פניהם. קבלו את המיכל הקטנה של הכושר הגופני: הריצה – התחום שבו אתה מוכיח לעולם שאתה בריא ממנו, מאובזר ממנו ובגדול טוב ממנו. רצנו במעגלים שעה שלמה, בכל פעם קצת מהר יותר. הרצים – גופם דקיק, ישבנם שטוח, על ראשיהם כובעים שדמו לכובעי ים אשר שיוו להם מראה של חיפושיות נטולות רינגו סטאר – עקפו אותי בקלילות ובדיצה יתרה. "את חדשה בקבוצה?”, שאל אותי אחד מהם, נוטף חדוות חיים; "אדוני, נא לא לדבר איתי בשעות כאלה", עניתי. לא אעבור את הסוציומטרי בקבוצה הזאת.

השבוע לא היה מיטבי לניסוי הריצה שלי. הסופה שבחוץ מנעה ממני במרבית הימים את ההנאה האמיתית של ריצה אורבנית טובה באינספור המסלולים שהעיר מציעה. אבל איך אומרים אצלנו, הרצים?! דלקת ריאות לא מפחידה בעלי סבולת לב־ריאה. לכן פצחתי באימון הבוקר הקבוצתי של רן שילון, מאמן הריצה הראשי של אנדיור; המשכתי עם אימון ריצה בשדרות רוטשילד בהנחייתו של שילון, שפקד עליי לקפץ על כל ספסל בדרך, משל יש לי הפרעת OCD קיצונית; ובשאר ימות השבוע הימרתי את המסלולים המעניינים במכונת הריצה של חדר הכושר. הנוף היה קצת פחות ירוק, אבל היי, גם מפגן טסטוסטרון והתנשפויות נוטפות אבקות חלבון הם תפאורה ראויה לעלמה במנוסה. מתברר ש"לאן את רצה?” זו הבדיחה השכיחה ביותר המופנית לרצות שנאלצות לכלוא את עצמן במכון מפאת סופת הקתרינה המחריבה את העיר בחוץ. קצת מצחיק וגם קצת עצוב, כי אין באמת לאן לרוץ ממספרי הבדיחות האלה.

בשלוש השנים האחרונות נראה כי כל העיר החלה לרוץ – מירוצים רבים ברחבי הארץ, מירוץ הלילה של נייקי, מרתון תל אביב (שמוזנק ממש בעוד רגע, ב־27.2), ביחיד או בקבוצות מאורגנות שמצטלמות מדהים לאינסטוש וכוללות ליווי של מאמן או מאמנת חתיכים במיוחד; הפארק, הטיילת והשדרה מתמלאים בכל בוקר וערב ברצים שממירים את השריצה על הספה באוזניות, בפרצוף רציני ובמוטיבציה של פורסט גאמפ על סטרואידים.

די ברור למה הריצה פופולרית: צריך רק נעלי ספורט ומעט רצון. בלי מנוי למכון, בלי לוח זמנים מצומצם של סטודיו ובלי שיחות סרק סביב הקולר. אפשר לומר שהריצה היא הספורט שדוחף לנו בפרצוף את האמת המרה: כולם יכולים לעשות כושר, אבל מרביתנו מעדיפים לקלל את השומנים שלנו מהספה. לא סתם בחרו ב"ארץ נהדרת" לגחך על האימון באמצעות דמותו של אלי פיניש שצורח "אין על החיים האלה" תוך שישבנו הדחוס בטייץ גומע את הק"מ ה־40. מה לעשות, זה לא נעים כל כך לראות קבוצת אנשים הולכת וגדלה שניזונה מזיעה לארוחת הבוקר, בעוד האדם הממוצע ניזון מבמבה נוגט. אולי מסיבה זו הפכה הריצה גם לתחום מושמץ מעט: אומרים שהיא מזעזעת את עמוד השדרה ואת המוח, שהיא דופקת את הברכיים ושהיא מובילה לאינספור פציעות ספורט. קצת שוכחים לספר שהיא ממכרת, מפוצצת את המוח באנדרופינים ומובילה לאותה תחושה משכרת ששמורה לפריס הילטון בשישי בערב, שהיא שורפת ימבה קלוריות (450־500 קלוריות בשעת ריצה במהירות של 9־9.5 ק"מ לשעה בממוצע), ושעם המאמן הנכון שמתווה רצף אימונים מבוקר ושפוי אפשר למזער את הסיכויים לפציעה.

גם נעלי ספורט איכותיות הן מאסט, למקרה שחשבתם לרוץ בסניקרס האופנתיות שהציפו את השוק, וכדאי שתהיה מוזיקה טובה, רצוי של ביונסה, אף שהמאמן הקשוח שילון ביקש ממני לרוץ בלעדיה, שכן ריצה לטענתו עושים עם עצמנו, בריכוז מלא, וככל הנראה Flawless של ביונסה עלול להפריע לי להיכנס למצב המדיטטיבי שמכורי הריצה מדווחים עליו. נו, שוין, החבאתי את האוזניות תחת מעיל הפוך שלי והעברתי ל"Grown woman". כי אישה בוגרת שקמה בחמש וחצי לפנות בוקר בהחלט הרוויחה את הפסקול של קווין בי על פני הפטפוטים של שרירי התאומים המפותחים שסביבה. ועם כבר שרירי תאומים – לא תאמינו כמה הם יכולים לצרוח ולתפוח במהלך שבוע אימוני ריצה. הגוף מתעורר, והוא פתאום חזק, ויטאלי, קצת תפוס והרבה רעב. הפכתי לבחורה שב־11 וחצי בבוקר צורחת במשרד "מישהו בא לאכול איתי צהריים?" ושעולה על פיג'מה כבר בתשע בערב; אך גם לבחורה שיכולה לפצח אגוזי מלך עם שרירי התחת. מי שיראה אותו בקרוב יחווה הרבה נחת.

רתם איזק באימון ריצה. צילום: איליה מלניקוב

הרהורי הבטטה – הסיבות להתחיל או לוותר מראש

יתרונות

• הריצה מספקת חמצן לכל הגוף, מזרימה דם למערכות השונות בעוצמה, משפרת סבולת לב־ריאה ומעודדת חילוף חומרים.
• אפשר להתאמן בכל מקום – מריצה שלווה בירוק של הפארק ועד ריצה אורבנית בין ספסלים וגללי כלבים. הבנתם נכון – אין צורך במנוי למכון!
• האימון משחרר ממתח ולחצים. כמו קסנקס, רק טבעי, בריא ומרזה.
• מכיוון שאת האימון אפשר לבצע במסגרת אישית או קבוצתית, הריצה מתאימה לכולם: ממיזנתרופים ועד לחיות חברתיות.

חסרונות

• אימונים מוגזמים ולא מבוקרים, או כאלה שנעשים על ידי מדריך לא מנוסה יובילו, כמו בכל תחום, לפציעות.
• בימי החורף הקצרים שמגיעים העירה לא כיף לרוץ בחוץ, ועל כן תיאלצו להמיר את האימון למכון ולחוות את הריצה המדכאת והמשמימה של חייכם.
• לא כולם מצליחים להתמכר לדבר. מה לעשות, הריצה אינה קוקאין.