החוט המקשר: ביקור בביתה של מעצבת האופנה אליאן סטולרו
התקרה גבוהה, הרהיטים נמוכים ובין לבין יש חצר פנימית משגעת ומזכרות מהילדות בניס ומטיולים בעולם. קפצנו לביקור בבית משפחת צרפתי־סטולרו בנווה צדק
לוקיישן: רחוב אמזלג, תל אביב
מטראז': 130 מ"ר, 4 חדרים
ותק: עשר שנים, בבעלות פרטית
כאן גרים: מעצבת האופנה אליאן סטולרו, בן זוגה העיתונאי ניקי צרפתי ובתם לולה צרפתי־סטולרו
מזנון משנות ה־50, שולחן מפלטת עץ וגלגלים וכורסאות קטיפה ירוקות שנתקבלו בירושה מסבה וסבתה ("אצלם אסור היה לשבת עליהן, הן היו ליופי בלבד. אני מאמינה שחפצים נועדו לכך שישתמשו בהם").
הרהיטים בבית נמוכי קומה במכוון, כדי להדגיש את התקרה הגבוהה המתנשאת לגובה של חמישה מטרים.
שולחן אוכל מתקפל מבית סבה וסבתה של סטולרו. את הכיסאות מצאה ברחוב ושיפצה בעצמה.
מנורה פונקציונלית שמשמשת גם לתליית כלי המטבח, מעשה ידיהם של סטולרו ואחד מעובדיה.
רדיו בסגנון רטרו וקופסת פח של שמן זית ("בילדותי לאבא שלי היה מפעל לייצור שמנים בניס. הקופסה הזו מזכירה לי את אותם ימים").
אגרטל זכוכית ובו ציפורי עץ מהונג קונג.
אהיל עשוי שמשיית נייר מטוקיו שסטולרו חיברה בעצמה לגוף התאורה.
נישה המאוכלסת על ידי ספרי אמנות, אופנה, אדריכלות ועיצוב ולצדם גיטרה ("כשהייתי ילדה חלמתי ללמוד לנגן בפסנתר, אבל היה יותר קל יותר להביא הביתה גיטרה").
תומך ספרים פמיניסטי.
לוח שנה מודולרי עשוי נייר.
ארון חוטי משי של חברת גוטרמן ("פעם הייתה בנחלת בנימין חנות סדקית שהיה בה הארון הזה. כשהבעלים סגר, עשיתי איתו ברטר והענקתי לבת שלו מעיל בתמורה. את החוטים הייתי צריכה למיין בעצמי").
חצר פנימית עתירת צמחייה.
פלפלים שניקי מגדל בגינה.