האם ההייפ סביב COS מבהיל את המעצבים המקומיים?
בלי שטיחים אדומים וסלבס וללא שמץ של טרנדים, נפתחת בשעה טובה ומוצלחת חנות ראשונה ל־Cos. מהו סוד קסמה של רשת האופנה הכה לא מסחרית, כיצד נערכים לבואה המעצבים המקומיים והאם יש לה סיכוי לתפוס מחוץ לתל אביב?
"לא יהיו שם שטיחים אדומים, סלבס או בלגנים ולא צפוי תור מטורף של אנשים. זה לא הסטייל של Cos", מתריעה זיו קווין, מנהלת המותג Cos בישראל, רגע לפני שדלתותיו נפתחות כאן בתל אביב. מותג הפרימיום מבית קבוצת H&M שחונך בימים אלה סניף מקומי ראשון בישראל אולי נולד לאם עממית ופופוליסטית, אך למקרה שזה לא היה ברור עד כה – הוא פונה לקהל שונה לחלוטין.
בעשר השנים לקיומו הצליח המותג לבסס עצמו כאנטיתזה איכותית ואינטיליגנטית לרשתות האופנה ההמוניות ורודפות הטרנדים, כל זאת הודות לשימוש בבדים איכותיים, לגזרות מתוחכמות ולבחירה העיקשת לסרב באלגנטיות לגחמות אופנתיות ולדבוק בקווים האדריכליים והנקיים שמאפיינים את Cos.
500 המ"ר שהוקצו לצורך העניין במרכז הקניות החדש TLV Fashion Mall, מאוכלסים על ידי שלושת קווי המותג – נשים, גברים וילדים – וקולקציית האביב שממתינה על הקולבים באיפוק צפון־מערב אירופי, זהה לחלוטין לאחיותיה שמעבר לים. כלומר, כל הדגמים כולם מחתימים דרכון, כך שלא ייתכן המצב המעצבן שבו פריטים כאלה או אחרים נותרים בגדר תענוג השמור לנוסעים לחו"ל. "המילה 'קניינות' לא קיימת ב־Сos", מסבירה קווין. "הכוונה היא שבכל מקום בעולם יהיה אפשר להשיג את כל פריטי המותג – בלונדון, ברומא או בתל אביב".
אז מה בעצם תוכלו להשיג? קולקציית האביב הטרייה מחולקת לשתי תמות: הראשונה היא "רומנטיקה שימושית", שנוצרה בהשראת צילום אווירי של תרגיל צניחה בבסיס צבאי בקליפורניה. האסתטיקה שיצרה תנועת המצנח הפתוח באוויר הובילה ליצירת דגמים כגון שמלה וז'קט מבד ניילון נוזלי וקליל בצבע חאקי שגזרתם מתרחבת ומצטמקת בהתאם לתנועת הגוף והאוויר.
השנייה היא "ספורט מופשט" ומושתתת על עבודותיו של הצלם הגרמני תומס דימנד (שאף הציג את יצירותיו בארץ בעבר), המזוהה עם לקיחת דימויים קיימים ושינוי הפרספקטיבה שלהם בעזרת מניפולציות כגון הרחבת העדשה או משחק עם זוויות הצילום. לפיכך אפשר למצוא בקולקציה דגמים משופעי קפלים או קווים א־סימטריים, כמו חצאית שקו המותן שלה משתפל החוצה בסגנון המזכיר נייר אוריגמי או שמלה תכולה שקווי התפר האלכסוניים שלה יוצרים אפקט של נפח. בצד אלו ניתן למצוא תופינים משלימים כגון תכשיטים גיאומטריים בציפוי זהב, נעלי זמש צבעוניות ותיקי אוברסייז בסגנון צבאי.
האם הנגישות, ההייפ והעובדה כי מחירי Cos בארץ גבוהים בסך הכל בכ־20 אחוז מהמחירים באירופה, מבהילים את המתחרים מבית? "התחושות מעורבות", מודה המעצב רונן חן. "אין ספק שיש למותג הזה מקום בתל אביב, אבל אני לא בטוח לגבי שאר המדינה. מניסיוני לא הרבה נשים מחפשות את מה שיש ל־Cos להציע, אלא מחשופים, צבע ומותניים מודגשות". חן, שבנה אף הוא את התשתית הסגנונית שלו על יסודות אדריכליים וקווים נקיים, לא ממהר להיכנס לכוננות. "אנחנו אולי שייכים לאותו הז'אנר, אבל מדובר במותגים שונים בתכלית. הקולקציות שלי מגוונות וקלילות יותר, הן מותאמות לקהל הישראלי ולא לנורדיות גבוהות שחיות בקור".
"זאת תהיה שטות להגיד שהכניסה של Cos לא מזיזה לאף אחד", הוא מסייג ומכוון מטה בפירמידה, אל כיוון המעצבים העצמאיים. "מעצבים צעירים באמת עלולים להיפגע, לכן העצה היחידה שלי היא להמשיך לחפש את הגישה המקומית בבדים, בגזרות ובאווירה הכללית שצריכה להיות יותר ידידותית ופחות כבדה".
"אין לי שום חשש, להפך", מצהירהדקלה עינת, שעומדת מאחורי מותג האופנה Kav ונחשבת לאחת המעצבות הצעירות המזוהות ביותר עם הז'אנר. כמי שמושפעת באופן שיטתי מהתרבות הנורדית, ואף צילמה את הקולקציה האחרונה שלה ביערות סקנדינביה, היא לא חושבת שהאחד בא על חשבון האחר. "אני עצמי צרכנית של Cos, ולתחושתי זה יכול לעשות טוב לשוק", היא אומרת. "הכניסה של Cos לארץ יכולה לגרום לקהל להיחשף יותר לסגנון העיצוב הזה ואפילו לחפש מעצבים מקומיים בסגנון".
עינת מודעת לכך שרמת המחירים שלה ושל הקולגות חופף פחות או יותר למחירי Cos, אך היא בכל זאת לא מתרגשת. "לא נראה לי שזה מה שישבור אותנו, משום שדווקא הנגישות עשויה להוריד את החשק. פתאום יעלם הקסם של לטוס לחו"ל ולגלות דברים שאין בארץ", היא טוענת. "אם אנשים יראו בגדים של Cos בכל מקום, הם יתחילו לחפש אלטרנטיבות ייחודיות יותר, כמו שאפשר למצוא אצל המעצבים הקטנים. מה שבטוח זה שהלקוחות המושבעים של Cos יתבאסו".
Cosי, 75־1,650 ש"ח, TLV Fashion Mall, החשמונאים 100 תל אביב
