יאסו בייבי!

האי היווני קרפאטוס הוא יעד נפלא למי שמחפש לחוות את השקט של יוון, מינוס הישראלים. ויש גם סופלקי

האי היווני קרפאטוס
האי היווני קרפאטוס
26 ביוני 2014

תיירים ישראליים אוהבים את יוון. הם אוהבים חופים יפים, מוזיקה שמחה, קצת טבע ובופה על הבוקר. האי היווני קרפאטוס מציע בדיוק את זה עם עוד בונוס שישראלים מתים עליו: הזכות להתנשא. התחושה שהם הגיעו לחלקה בתולית ושמורה, שאף אחד מהחברים שלהם לא מכיר. כשכולם יספרו על החופשות השגרתיות שלהם, הנועזים שנסעו לקרפאטוס יזכו להשמיע הרצאה שלמה: כן, זה אי יווני שישראלים עוד לא מכירים. מקסימום 120 תיירים מישראל בשבוע. רק שנתיים שיש לשם טיסות מהארץ. זה בים האגאי, בין רודוס לכרתים, ואין לכם מושג, החופים – מהממים! התמונות ששמתי בפייסבוק? אמיתי לגמרי, בלי פוטושופ, כל הטורקיז הזה? זה באמת, וזה כלום לעומת איך שזה נראה במציאות. אבל איך היה באנטליה? ראיתי את התמונה מהבריכה. נחמד.

זה לא אומר שקרפאטוס הוא אי פראי או קשה לעיכול. האי מוכר אותנטיות אבל למעשה הוא פשוט עוד לא הספיק לגמרי להתמסחר. לעומת זאת, גם שם יש מלכודות תיירים ומזכרות עבודת יד של ילדים סינים. בשדה התעופה המקומי עוד לא ממש יודעים איך להתמודד עם כמות התיירים, ומלובי המלון המפואר באי אפשר להציץ בסוס אוכל עשבים יבשים. האטרקציה המרכזית היא כמובן החופים: נקיים ויפהפיים, ויש שם גם טברנות מלאות בתיירים חרוכים ממדינות צפוניות, כולל זמר ובוזוקי שמנגנים שירים שגם בישראל מכירים.

חברת אופק תיירות, היחידה בישראל שמוציאה טיסות לאי, מציעה ללקוחותיה שלוש אפשרויות למגורים: Alimounda Mare, מלון חמישה כוכבים מפואר עם בריכה, חוף פרטי ושלל פינוקים; מלון Mediterranean הצנוע בהרבה, עם שיק מהאייטיז, חדרים קטנים ומחירים נגישים יותר, או השכרת סוויטה בסמוך לים, בלי בופה אבל עם רכב ועם אחלה נוף. הקהל האידיאלי לנופש כזה הם זוגות, מהסוג שרק רוצים ליהנות זה מנוכחותו של זה על החוף, על ספינה, בבריכה ובחמאם. גם משפחות עם ילדים יוכלו ליהנות כאן, אם מדובר בילדים (ובהורים) מהסוג שלא מצריך בידור בלתי פוסק.

זה כלום לעומת איך שזה נראה במציאות. קרפאטוס
זה כלום לעומת איך שזה נראה במציאות. קרפאטוס

אין בקרפאטוס הרבה מה לעשות: התייר צריך, גוועלד, לשעשע את עצמו. אופק מציעים שני סיורים באי: האחד הוא יום שיט עצל ונעים ביאכטה, עם כמה עצירות לשחייה ושוטטות במפרצים ובחופים, והשני ביקור בכפר אולימפוס האותנטי, שעליו ארחיב בהמשך. כשהסחורה העיקרית באי היא נוף יפה ואלכוהול בשפע, התוצאה היא טיול עצל, רגוע ושליו במיוחד.

אף התעצלות לא תהיה שלמה בלי אוכל, והתפריט בקרפאטוס הוא כל הקלישאות היווניות האהובות: דגים טריים, סופלקי, חלומי ושאר גבינות מטוגנות (זהירות, מלוח לאללה), גירוס – הגרסה היוונית לשווארמה וכמובן סלט יווני. הייתי שמחה לספר לכם על הטעמים העשירים והמרגשים, אבל כצמחונית הרגשתי כמו דנית זמרת החתונות בחוות בריאותא. כששאר המבקרים התחרעו על השיפודים והדגים, אני הסתפקתי בסלט, בפסטה מבאסת עם עגבניות ואורז, המון אורז.

הפיצוי שלי על שבוע של שעמום קולינרי הגיע בביקור באולימפוס המדובר. מדובר בכפר יווני עתיק שמתהדר בכל התלבושות המסורתיות והנשים המשופמות שהייתם מצפים לראות בכפר שכזה. מדובר במקום יפה ומעניין, שעבור אנשים ציניים פחות עשוי להפוך להיי־לייט של הטיול. ההיי־לייט שלי הגיע במסעדת Blue Garden שבמעלה ההר שבכפר. מנת הדגל המסורתית של המקום היא המאקרונס, מעין אטריות או בצקניות טבעונית, המוגשות רק עם בצל מקורמל וגבינה. נשמע סטנדרטי, אבל טעים בטירוף ולוקח בהליכה את רוב הפסטות שתמצאו בתל אביב. אל האטריות הצטרפו שאר מנות מצטיינות ללא בשר, ואפילו הקרניבורים הסכימו שמדובר בארוחה הטובה ביותר שאכלו באי. סוף סוף הגיע תורי להתענג על האופוריה שאחרי ארוחה מספקת במיוחד. לפחות עד שנחתה בצלחת מולי ברך של עז שבדיוק נשחטה. ארוחה בלי בשר? מה אנחנו, ברברים?

720-479 יורו לשלושה לילות
הכתבת הייתה אורחת של חברת אופק תיירות

להזמנת מלון