לא רק בטן גב: טיול ג'יפים ליוון האחרת

כתבנו מתן שרון יצא לחוות את יוון שמעבר לאדי האוזו. בתפריט: טיולי ג'יפים, נוף משגע, מזג אוויר מפתיע ואוכל שמנוני נפלא

הרי מטאורה הפאלים. צילום: אדי גרלד
הרי מטאורה הפאלים. צילום: אדי גרלד
26 במרץ 2015

או, יוון. חוף ים אינסופי, שמש מלהטת ואוזו מאזן ביד. כל כך התאימה לי חופשה ממעגל הרוח־אובך־גשם מלוכלך של ישראל בימי הסו־קולד חורף. קצת מזרח תיכון, מה קרה? עם כל אופנת החורף שניסתה להדהד בארץ, אפשר לחשוב שאנחנו באמת אירופאים. גם חובבי החורף הגדולים ביותר, ואעיד מניסיון אישי, שואפים לאיזה ברייק קטן מהקרירות. 

זו לא החוויה היוונית שמצפים לה. אם נדמה שחופשה ביוון מיועדת לאלה שמיצו את כל הטעמים של תורכיה, כבר מרגע ההגעה שלנו היה ברור שרביצת בטן־גב לא תהיה פה. שני צעדים מחוץ לשדה התעופה של אתונה הספיקו כדי לגרום לבגד הים שארזתי להתכנס לתוך עצמו משל היה איבר המין של ג'ורג' קוסטנזה. אולי לפני שאישרתי את הגעתי, הייתי צריך לקרוא שמדובר בטיול ג'יפים להרי מרכז יוון.

למרבה ההפתעה, שלג. צילום: אדי גרלד
למרבה ההפתעה, שלג. צילום: אדי גרלד

בעודי מחשב מסלול מחדש ותוהה אם ארזתי מספיק שכבות, התקפלנו לתוך צי הג'יפים הקטן שארגנה חברת טריפולוג'י שהפיקה את הטיול. הרשו לי להגיד לכם משהו: מתברר שג'יפים לא מגיעים בכיסוי בוץ בצדדים בילט אין. בעודנו מתחמקים מהפקקים של אתונה בדרכנו צפונה, נחשפנו לאחד הפיצ'רים הטובים ביותר בטיול – ההדרכה הצמודה של יזהר גמליאלי, מבעלי טריפולוג'י ואדם שכנראה אוהב את יוון יותר מהיוונים עצמם. שעות הנסיעה בכבישים המהירים חלפו במהירות בזכות אדם שגורם לכלכלה היוונית להישמע מרתקת כמו סיפור מיתולוגיה, ולסיפורי המיתולוגיה להישמע מלאי רבדים כמו הכלכלה היוונית.

חלומות הים שלי התנפצו סופית למראה השלג הראשון על הרי מרכז יוון, באזור חבל הארץ קרפניסי. הנוף לקניון גורגופוטמוס היה כנראה מרשים בהרבה אילולא הסתירו אותו עננים סוררים, אבל האווירה הכפרית שמסביב והשלג המתגנב הספיקו כדי להעלות תמונה אחרת – שווייץ היוונית. אוקסימורון כזה. בכלל, נדמה שיוון היא כולה פרדוקס. מדינה ללא לאומיות, כוח כלכלי ענק בתהליך קריסה, תמהיל בין ערש התרבות המערבית לגישה מזרחית למהדרין. מוכר למישהו?

אחרי לילה של מנוחה במלון יצאנו לעוד סיבוב ברכבי הסוזוקי גרנד ויטרה שלנו בתקווה שמזג האוויר יקל עלינו. האזור ההררי הוא אתר תיירות מושלם לעונות החורף והאביב, אבל איתרע מזלנו והגענו באחת מסופות הגשמים הקשות ביותר שידעה יוון. מאוחר יותר גילינו שבמהלך יומיים מתוך הארבעה שבילינו ביוון, ירדה כמות גשם זהה לזו שירדה במדינה במהלך כל שנת 2014. המכשול הקטן הזה מנע מאיתנו לבקר בכמה נקודות תצפית נהדרות, ולהגיע לאחרות בראות חלקית. בחלקים שכן ראינו, הזכיר הנוף הרי גליל מתפרעים. בכורח הנסיבות נבצר מאיתנו לטייל סביב נהרות ובשבילים לא סלולים, לכן דבקנו בדבר אחר שהיוונים יודעים לעשות טוב – לאכול.

כפרות. צילום: אדי גרלד
כפרות. צילום: אדי גרלד

כמעט כל הטברנות שבהן ביקרנו היו נטולות דאווין ומקומיות להפליא, וכך גם הדגים, הגבינות המותכות, הסלטים והצ'יפס. כן, מתברר שהיוונים ממש אוהבים צ'יפס. המשכנו לדלג בין כפרים שנראה כי קפאו באמצע פינוי־בינוי לבין טברנות בריח שרפה, שמקורו באח המותקנת בהן, עד שהגענו לפנינה הצפונית ביותר במסענו – מטאורה. בתזמון מושלם, פינה סוף סוף מזג האוויר את ענניו לזמן שהספיק בשביל לבהות בהשתאות במצוקים המדהימים, שנראים כאילו נורו מהאדמה בתצוגת יכולות פאלית, ושעליהם נבנו עשרות מנזרים מרשימים, כנראה בשל קנאת פין. זו לא היוון שחשבתי עליה, וכנראה טוב שכך. יוון החורפית וההררית מרשימה ומפתיעה בהרבה. עם החזרה לארץ, לעוד גל חום בעיצומו של החורף הישראלי, שאפתי שוב לאיזה ברייק מהחום. מה הולך פה?

1,395 יורו לאדם, להזמנות: 02-5797470. הכותב היה אורח של חברת טריפולוג'י