מרבים בשמחה

"הבעיה בחברה שלנו היא לא המונוגמיה, אלא הדיקטטורה של המונוגמיה. אנשים מרגישים שאם הם לא מגשימים את החלום ההוליוודי האמריקאי משהו לא בסדר איתם. יחסית לגזע האנושי, המונוגמיה חדשה. ברוב החברות, כולל היהודית, שהן פטריאכליות, לגברים יכולות להיות יותר מאישה אחת. זו לא הרחבת אהבה אלא דיקטטורה של גברים. מה שחוקרים גילו, ופורסם בספר 'Sex at Dawn', זה שהטבע של האדם הוא לחלוק אהבה ומיניות עם הרבה אנשים, שדיקטטורת המונוגמיה לא הולכת יד ביד עם הטבע שלנו, וזו הסיבה שאם את מסתכלת מסביב רוב האנשים לא שמחים בזוגיות. כולם רוצים זוגיות עמוקה אבל הדרך שבה הם עושים את זה לא מתאימה לטבע שלהם".

את המונולוג חוצב הלהבות הזה אומר לי בחיוך רגוע רב ומומחה לקבלה. אנחנו יושבים בבית היפה שלהם בבית אורן, אשתו הסקסית מצטרפת לשיחה במבטא אמריקאי, ואני מרגישה לרגע כאילו נחתי במנהרת הזמן לקומונה סיקסטיזית בסן פרנסיסקו כשהמארחים ההיפים מנסים להזרים אותי לערב סויינגרס לוהט. אבל אוהד (47) ודון שרי (44) אזרחי הם לא עוד זוג חובב ערבי סווינגרס, אלא רב וגרסה משודרגת של ונוס שמקדישים את עצמם ללימוד אהבה אחרת. האהבה שלפיה הם חיים ואותה הם מלמדים היא הפוליאמורה, "ריבוי האהבות" בעברית, צורת חיים שלפיה זוג חי במערכת יחסים עיקרית אחת, אבל כל אחד מבני הזוג יכול במקביל לקיים מערכות יחסים משניות.

ממש לא קומונה סיקסטיזית. דון ואוהד אזרחי (צילום: איליה מלניקוב)

"אני מעדיף לא לתחום אותנו בהגדרות", מסביר אוהד, "לפעמים אנחנו קוראים ליחסים שלנו 'יחסי אהבה מורחבים'. אנחנו רוצים לחיות חיים שהעיקרון המרכזי שמנחה אותם הוא אהבה וחופש".

וזה בעיניכם הפתרון ליום שאחרי ה"והם חיו באושר ועושר", כשבני הזוג שבעים זה מזה?

אוהד: "אם כבר ליום שלפני, וזה לא מוגדר כפתרון אלא כדרך חיים. לא צריך ללכת למאהבים אחרים בשביל להציל את הנישואים. אנחנו התחלנו את יחסינו כשידענו שאנחנו לא רוצים מערכת יחסים מונוגמית, ועם זאת כן רוצים מערכת יחסים עמוקה לטווח רחוק. כבר בשיחה הראשונה שלנו אמרתי לה בכנות: 'אני מאוד מעוניין בך, אבל את צריכה לדעת שאני לא אדם מונוגמי"'.

הייתם במערכות יחסים פוליאמוריות לפני שהכרתם?

אוהד: "היינו במערכות יחסים שניסו להיות כאלה אבל לא הצליחו כי הצד שמולנו לא היה בעניין. אני הייתי בסיומה של מערכת נישואים בת 18 שנים שבסופה הבנו שאני רוצה מערכת יחסים לא מונוגמית, בעוד בת הזוג רוצה מערכת יחסים מונוגמית".

דון: "ידעתי שאני לא רוצה להתחיל עוד מערכת יחסים עם חצאי אמיתות. בכל פעם שנפרדתי מגבר בחיי לא ממש רציתי את הפרידה, פשוט רציתי לשלב עוד מאהבים ותמיד אמרו לי 'את צריכה להיות איתי בלבד'".

תוכנית גמילה

כשאוהד מדבר על הדיקטטורה של הרבנות זה מעניין במיוחד לנוכח העובדה כי מדובר ברב בהכשרתו ובהווייתו. הוא אמנם התחיל את חייו כחילוני בשדה בוקר, עם הזמן התוודע לבודהיזם, המשיך לקבלה, עבר לחסידות, הפך לחרדי הארד קור שגר בירושלים עד שלפני 12 שנים הוריד את הכובע האורתודוקסי.

"בנישואים המונוגמיים שלי התחלתי להכיר את עצמי ולחקור את סודות המיניות דרך לימודי הקבלה", הוא אומר, "מה שגיליתי, וזו הייתה נקודת המפנה שלי, זה שבקודש הקודשים בירושלים היה את ארון הקודש, לוחות הברית ושני מלאכים, זכר ונקבה, שעשו אהבה. בתלמוד כתוב שיש יחסי אישות ביניהם ואמרתי לעצמי: 'מה שיש במרכז זה לוחות הברית וסקס, וכנראה משהו מאוד השתנה עם השנים, כי השאירו את התורה ולקחו את הסקס'. התחלתי לחקור מה זה אומר בלימודי הקבלה. זה קרה תוך כדי החזרה בתשובה יחד עם אשתי, שהייתה החברה שלי מהתיכון".

ומתי חזרת בשאלה?

"אף פעם לא. בשנת 2000 אמנם אמרתי בקול רם שאני לא אורתודוקסי יותר, אבל אני עדיין רב. בהדרגה שיניתי את אורח חיי, כתבתי את הספר 'מי מפחד מלילית' (הוצאת מודן, 2005) והמחקר שפרשתי בו הכין אותי לצורת החיים הזו. מה שגיליתי בקבלה זה שהפחד של גברים מאישה עוצמתית שולט בחיינו. גברים מבועתים מנשים ולכן הם מנסים לשלוט בהן. במעמקי הקבלה גיליתי שהפתרון הוא לא לדכא נשים אלא להצמיח גברים, וכשגבר לא מרגיש מאוים על ידי האישה, הוא יכול לפגוש אותה בעוצמתה".

נסה לספר את זה לחברים במאה שערים שלא מוכנים לשבת ליד אישה באוטובוס.

"אנרגיה מינית היא הדבר הראשון שמנהיגים דתיים ופוליטיים רוצים לשלוט בה, כי כשאנשים הם מיניים הם בשיא כוחם, וכשהם בשיא כוחם הם יותר אנרכיסטיים. דתות קודם כל מנטרלות את הפן המיני – זה הצד האפל של דיכוי. תחשבי על זה כמו על כלב. כשאת כל היום מחזיקה אותו ברצועה ופתאום משחררת, הוא משתולל ונוהג בחוסר אחריות. כלב שלרוב לא מוחזק ברצועה לא יהיה כעוס או מסוכן. ככה זה עם מיניות: חברה שמחזיקה אנשים קצר גורמת לכך שאחר כך הקיטור יוצא משליטה ופוגע, ואז אומרים: 'אוי, צריך חוקים'. לכן צריך לימוד של הדבר הזה בשביל לא לעשות את זה בצורה פוגעת".

את החינוך לאותה תפיסה מינית חדשה הפכו דון ואוהד לפרנסה: הזוג מעביר סדנאות, ביניהן סדנת "מֵעֵבר למונוגמיה" – שפותחת בפני סקרנים ומתעניינים את הפוליאמוריה ונותנת כלים כדי לקיים אותה עם מינימום פציעות. בשנת 2006 הקימו בבית אורן את "הגן – בית הספר לאהבה וקבלה", שבמסגרתו נערכות סדנאות לימוד של מערכות יחסים ו"מיניות מקודשת", כלשונם. "הגן" מקושר גם לבית הספר הבינלאומי של ISTA שהוקם על ידי באבא דז, אחד המורים הידועים בעולם לשמאניזם מיני. "נביעה – האקדמיה העברית של הרוח" הוקמה על ידם ב־2011 בתל אביב. בנביעה לומדים לימוד קבלה ושמאניזם עברי.