אז מה היה לנו

מדונה הייתה כמעט בתולה, מייקל ג'קסון עלה באש, הטטריס וצבי הנינג'ה הגיחו לעולם, עיתון "חדשות" גם, ובראשות הממשלה עמד איש מאוד משופם. בסוף שמנו גבינה צהובה על הכל והקרמנו. כך נראתה 1984 באמת

מדונה
מדונה
19 במרץ 2014

העיר: הלבנה

בילדותי, בכל פעם ששמעתי את המושג ״העיר הלבנה״ דמיינתי עיר קטנה מכוסה בשלג וקוטג׳ ורסיסי קריסטלים ונזלת יבשה של מלאכים. כיום אני נאלצת להבין בעל כורחי שמדובר בכינוי ל־4,000 מבני באוהאוס שמפוזרים ברחבי העיר, עיקרם בין אבן גבירול לדרך בגין, אלנבי והרכבת. ב־1984 נערכה במוזיאון תל אביב התערוכה ״עיר לבנה״ שאצר היסטוריון האדריכלות מיכאל לוין. כך הסגנון האדריכלי הבינלאומי נכרך עם המונח לנצח, או לפחות עד שתל אביב תהיה מכוסה בשלג ופתיתי קוטג׳.

הזמר: ליונל ריצ'י

ליונל ריצ׳י ובילי ג׳ואל הם השמות המובילים במצעד הפזמונים של 1984. שני בחורים צעירים וחביבים, יהודון מניו יורק וחובב סול מאלבמה, שהצליחו לחדור למצעד עם ארבע שירים לכל אחד. המנצח מביניהם הוא ריצ׳י, שבנונשלנטיות אין קץ וג׳קט נצנצים כחול, מטופש ומרהיב פשוט הרג את כולם עם ביצוע חי ל"All Night Long" באולימפיאדת לוס אנג׳לס. סיאסטה פוראבר?

הסרט: "תנאים של חיבה"

בפרס הגדול באוסקר זכה ״תנאים של חיבה״ (1983), סרט דרמה אמריקאי די משעמם המבוסס על הרומן של לארי מק׳מרטרי, בבימויו של ג׳יימס ברוקס. הוא קטף חמישה אוסקרים וארבעה פרסי גלובוס הזהב. העלילה מספרת על יחסים בין אם לבתה, סרטן, אהבה, משפחה, מוות. דברים שכולנו אוהבים! מבחינתנו הסרט החשוב של אותה שנה הוא ״חולית״, על שם חולית בלאו.

ההתמכרות: טטריס

מי לא מצא עצמו מול ערמת ניירת למס הכנסה, שכר דירה שצריך לשלם, כביסה שצריך לעשות, ערמת כלים מזוהמת, סבתא עגמומית שלא זכתה לביקור כבר שנים, צחנה מלחיצה שעולה מהמקרר – והכל מתגמד, פשוט כי אנחנו משחקים טטריס כבר ארבע שעות? המשחק הממכר הראשון שוחרר אי שם ברוסיה ביוני 1984 על ידי מהנדס המחשבים אלכסיי פז׳יטנוב. טטריס, מתברר, זה ״טטרה״, ארבע ביוונית, ממוקסס עם טניס – ענף הספורט האהוב על אלכסיי. ארבע – מאחר שהצורות מורכבות מארבעה חלקים קטנים. טניס – לא ממש הבנתי. מה זה משנה? תודה לך, אלכסיי.

השערורייה: ונסה וויליאמס בעירום

ונסה וויליאמס היא אחת הנשים היפות ביותר שנבראו. מעין יצור נשגב שבא מאיזו ביצה שדינוזאור קסום הטיל. ועזבו את זה, היא יודעת לנגן על קרן יער. בשנת 1983 היא זכתה בתואר הנחשק מיס אמריקה והייתה לאישה האפרו־אמריקאית הראשונה שזכתה בתחרות כלל ארצית. אלא שבקיץ 1984, כמעט שנה אחרי הזכייה, התגלו – טה דה! – תמונות עירום שלה שצולמו שנתיים לפני הזכייה. יו הפנר, עורך "פלייבוי", טען בראיון ל"פיפל וויקלי", שסירב לקנות אותן כי לא רצה להביך אותה. לעומתו עורך המגזין המתחרה, "פנטהאוז", פרסם את התמונות בספטמבר 1984 והגיליון הפך לנמכר ביותר בהיסטוריה של המגזין. 20 מיליון דולר. זה מה שקרה. ונסה נאלצה לוותר על תואר מיס אמריקוש, וכך הפכה להיות גם הראשונה שנאלצה לוותר על הכתר מוקדם מהצפוי.

ונסה וויליאמס
ונסה וויליאמס

ראש הממשלה: שמיר את פרס

בין השנים 1984 ו־1988 התקיים בישראל הסכם רוטציה בין מפלגת הליכוד שבראשה עמד יצחק שמיר, ובין מפלגת המערך שבראשה עמד שמעון פרס. ההסכם עמד על כך שכל אחד מן המנהיגים יכהן שנתיים בתפקיד ראש הממשלה במעין משחק כיסאות מוזיקליים משונה. בצרפת כיהן פיאר מאאורי, בארצות הברית משל רונלד רייגן, ואת בריטניה ניהלה ביד ברזל מרגרט תאצ׳ר.

האלילה: מדונה

לקראת סוף השנה יצא אחד האלבומים המשפיעים בהיסטוריית המוזיקה, התרבות, האופנה. החיים? כנראה. האלבום השני של מדונה, ״Like A Virgin״, ושיר הנושא הפרובוקטיבי האיצו את המעצמה שהיא עד היום. עד השנה שאחרי נמכרו יותר מ־6 מיליון עותקים של האלבום. ה־VMA הראשון התקיים באותה שנה ובו כיכבה בהופעה רדיקלית הבתולה הנצחית מדונה בשמלת כלה זנותית, מפזזת סביב עוגת ענק ונמרחת על הרצפה. כמו בתולה אמיתית.

זמרי השנה ולהקת השנה הישראליים: ירדנה ארזי, שלמה ארצי ובנזין

רשת ג׳ הכתירה את ירדנה ארזי בתור זמרת השנה לאחר ארבע שנים שבהן הוכתרה עופרה חזה, ובכך התעצמה היריבות בין השתיים. מי שהגיח מן הצד בצעדי עוקץ מחפירים היה שלמה ארצי שהוציא את אלבומו ״תרקוד״ וזכה בתואר זמר השנה ובשיר השנה עם ״תרקוד״. להקת בנזין זכתה בתואר להקת השנה. עוד שמות בולטים במצעד הפזמונים של אותה שנה: תיסלם, גלי עטרי, בועז שרעבי, יהורם גאון ועוד רבים, חמודים וטובים.

הימים הראשונים: צעירי תל אביב

המופע הראשון של להקת בני הנוער העליזה נקרא ״כיתה י״א 2״ ועלה במאי 1984 בבימויו של שוקי וגנר. המון סלבריטאים החלו את דרכם במוסד הסחי והחייכני הנ״ל (היום אני אומרת ״סחי וחייכני״, אבל בגיל 13 הייתי כורתת יד של אדם זר כדי ללבוש וסט עם כיסים וקשת רחבה בשיער ולצווח על במת בית אריאלה. פרספקטיבה, קנאה, התבגרות, הדחקה. קראו לזה איך שתרצו). רבים זוכרים את קאסט הסדרה שיצאה ב־1989 ואת אלינור אהרון המושלמת בעיקר, אבל הבולט ביותר מההרכב המקורי הוא דווקא ירון כפכפי.

השרפה: מייקל ג׳קסון עולה באש

תארו לכם תרחיש שכזה: אתם בחור נאה, חטוב ומוכשר, רקדן מחונן וזמר מהולל. אתם קמים בבוקר, גורבים את גרבי הפאייטים הזהובים, קורצים לעצמכם במראה, חושבים: ״איזה תותח אני, יאבא'לה״. חתמתם חוזה עם פפסי ואתם אמורים לצלם לה פרסומת הבוקר. הקריירה שלכם ממריאה השמימה. אתם עושים מה שעליו משלמים לכם מלא כסף – אבל אחד הפיצוצים של תפאורת הפרסומת נופל נמוך מדי. עליכם. זה מה שקרה למייקל ג׳קסון. יש סרטון מפורסם המתאר איך תוך שניות רצים אל מייקל הבוער בהיסטריה המוני אנשים שמנסים לכבות את הלהבות. באופן לא מפתיע הוא סבל מכוויות בדרגות שנייה ושלישית בקרקפת ובפניו. ספקולציות רבות הועלו לגבי הקשר בין שינוי צבע עורו והתאונה, ההתמכרות למשככי כאבים והתאונה, טלטול תינוקות מן המרפסת והתאונה. מצד אחד נוח שיש את מה להאשים. מצד אחר מדובר באירוע כל כך נורא שאיך אפשר שלא?!

המוות: מרווין גיי

זוכרים את הפעם ההיא שבה אבא שלכם ירה בכם אחרי ויכוח סוער יום לפני יום הולדת 45 שלכם? לא? אה.

הסרט הישראלי: "אסקימו לימון 5 – רומן זעיר"

בלילות של ירח מלא יכול לעלות סיוט כזה או אחר בדמותו של יודלה מתגנב למיטתה של אימא של בנצי ומשתפשף בה. או שזו אימא של מומו? אימא של יודלה ואימא של מומו מתנשקות? במקלחת? של הגימנסיה?! בסרט החמישי של סדרת הקאלט ״אסקימו לימון״ בנצי מנהל ״רומן זעיר״ עם אחותו של מומו. יש ציצים, יש בחורות יפות מדי שמדקלמות משפטים לא להן במבט המום. זה לא משנה כמה זה נשמע לנו גרוע עכשיו, הסרט הזה נצפה על ידי 309,000 אנשים בישראל ועל ידי 973,357 אנשים בגרמניה המערבית.

הטרנד הקולינרי: פחמימות מוקרמות

בראשית האייטיז לא ידעו שלהיות טבעוני זה כדאי, שלהיות גלוטן פרי זה מעז ומהפכני, שלקטוז עושה לנו גזים. באותה תקופה מי ידע דיאטת מיצים מהי? מי שהעז לאכול סלט וקינואה סולק מביתו והושלך היאורה. המודעות לבריאות לא הייתה מפותחת כמו היום, וטוב שכך, כי אנשים יכלו ליהנות בתוך מכנסי השק שלהם ומאחורי שערם התפוח. על פי מקורות מהימנים המזון השולט היה פחמימות מוקרמות: תפוח אדמה מוקרם, פסטה מוקרמת. לקחת פחמימה ולהקרים אותה בגבינה צהובה, בשמנת מתוקה, במה שרק אפשר. כמה זה דוחה? כמה זה יפה? כמה נפלא? לא תדעו עד שלא תנסו.

האלבום: הראשון של הסמית'ס

מה עוד צועק אייטיז כמו הסמית׳ס? כנראה רק קייט בוש. בפברואר 1984, שנתיים לאחר שנוסדה, יצא "The Smiths", האלבום הראשון ללהקה הנפלאה ממנצ'סטר של סטיבן מוריסי וג׳וני מאר. הוא הגיע למקום השני במצעד המכירות הבריטי. הליריקה האפלה והכנה שפגשה את הפופ האנרגטי הפכה אותם לסנסציה בלתי נשכחת. מאוחר יותר באותה שנה הוציאה הלהקה את האלבום Hatful Hollow  שכלל כל מיני בונוסים שלא זכו להיכנס לאלבום הבכורה. השאר היסטוריה, גם ולמרות הפירוק ב־1987.

האופנה: גזעית

אנשים ללא ספק כייפו שם באייטיז. מכנסי מצנח (אתם יכולים לדמיין מה זה גם בלי הסבר מפורט, ובכל זאת – כאלה שנראים כאילו אתם מבצעים צניחה חופשית אל תהום אופנתית), מכנסיים עם הדפסים מופרכים, חליפות ריצה זרחניות, אוברולים, עגילים לגברים, נצנצים, פאייטים, ניטים, שעונים גרנדיוזיים. ציצי שפיצי. דגש גדול על כל מה שהוא תכשיט, אביזר או ״פריט מיוחד״ – חגורות, צמידים, גלאח בראש. נעים מאוד 2014, טוב שנזכרת.

התפנית בעלילה: מגזין "טיים" מבשר על הצד האפל של הכולסטרול

ב־26 במרץ הציג שער מגזין "טיים" רצועת בייקון ושתי ביצים בתור סמיילי עצוב שחלחלה בליבו. סמיילי ארוחת בוקר שמבין שלא עוד. ברוכה הבאה, מודעות. להתראות, אדון כולסטרול. היה טעים להכיר. אבל עכשיו, ביי. מגזין טיים עשה צעד אמיץ והביא לתודעת הציבור את העובדה שכולסטרול גורם למחלות לב, דבר ששינה את העולם והואיל להתפתחות המודעות בנוגע לתזונה. מדובר באינפורמציה שנראית לנו מובנת מאליה כיום, אך בימים זו הייתה סטירה מצלצלת. זוכרים את הפסטה המוקרמת?

העיתון: חדשות

ב-4 במרץ קם עיתון חדש בישראל – ״חדשות״ שמו. עורך העיתון היה יוסי קליין, מנהל העיתון היה רוני ארן והאבא הוא עמוס שוקן, מו״ל קבוצת ״הארץ״. בימים ההם התפרסמו בישראל עיתונים יומיים אחרים כמו "ידיעות אחרונות", "הארץ", "מעריב", "דבר" ו"על המשמר". מטרתו של ״חדשות״ הייתה לפנות לקהל מגוון באמצעות שימוש בשפה חדשנית, צעירה, משוחררת ופחות רשמית, ריבוי עמודי צבע וגישה אמיצה. שערורייה קרתה כשהעיתון פרסם בניגוד להוראות הצבא ידיעה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת קו 300 שאירעה באותה השנה (ארבעה חמושים מעזה השתלטו על אוטובוס וחטפו את נוסעיו). העיתון נסגר לשלושה ימים, חודש לאחר היווסדו, וגיבש לו תדמית שמאלנית ואנטי ממסדית. במהלך השנים כתבו בו חנוך מרמרי, גבי ניצן, דודו גבע, דן בן אמוץ, אמנון דנקנר, שאול אברון ועוד.

הקומיקס: "צבי הנינג׳ה"

לאונרדו, רפאל, דונטלו ומיכלאנג׳לו – צבי הנינג׳ה הקסומים – הם הדבר הראשון שעליו אני חושבת בכל פעם שאני רואה פתח ניקוז של ביוב או מגש פיצה. זה קורה די הרבה, כמה פעמים ביום. החוברת הראשונה של סדרת הקומיקס שנוצרה על ידי קווין איסטמן ופיטר ליירד פורסמה לראשונה במאי 1984. היא מספרת, איך לא, על חבורת צבים מוטנטיים שמסתתרים בתעלות הג'ורה של ניו יורק. הם אוכלים פיצה, הם צבים והם נלחמים בכל מה שרע בעולם, ועם זאת – אף אחד לא יודע מי הם ואיך כל זה קורה. שווה כל רגע.

ככה זה נראה בטלוויזיה כמה שנים מאוחר יותר:

נולדו

מארק צוקרברג
רן דנקר
סקרלט ג׳והנסון
אושרי כהן
אבריל לוין
הנסיך הארי

מתו

זלדה המשוררת
הרב ישראל אבוחצירא - הבאבא סאלי
ריצ׳ארד בורטון
טרומן קפוטה
מישל פוקו