לוס אנג'לס: בירת הסלבס של העולם

אחר הצהריים חם וטיפוסי בווסט הוליווד. מכונית SUV שחלונותיה אטומים עולה על המדרכה. דמות מגיחה מתוך המכונית האלמונית ומיד נדחפת אל תוך חנות סמוכה על ידי שני שומרי ראש חסונים.

מהומה קלה פורצת, מלווה בזמזומים של מצלמות (דיגיטליות, כמובן). המוכרים בחנויות מביטים פעורי פה במתרחש. תוך שניות הם שולפים את הטלפון הנייד שלהם, וגם הם מצלמים.

את מי? מדונה? בראד פיט? אנג'לינה? ג'יי לנו? ג'ורג' קלוני? אולי. אך זה יכול להיות גם איש כמעט בלתי ידוע שפניו זכורות במעורפל, או ששמו מדליק נורה עמומה, ושלא היו שמים לב אליו אלמלא המכונית המפוארת ושומרי הראש. ברוכים הבאים ללוס אנג'לס של המאה ה-21. כאן סלבז – או לפחות כאלה שנראים סלבס – הם המטבע החזק ביותר.

תעשיית הבידור בימינו היא קונצרן חובק עולם, אך לוס אנג'לס – המקום שבו נולדה ושגם כיום נעשות בה העסקאות הגדולות ביותר – היא עדיין מרכז הכובד שלה. מבחינות מסוימות, התחום מתנהל כפי שהיה בעבר: התעשייה עדיין מורכבת מכוכבים ומאולפנים המעוניינים למכור את מרכולתם. ברם, רבות השתנה במהלך מאה השנים שחלפו מאז נוסדו כאן האולפנים שבהם צולמו סרטים אילמים, וכך השתנתה גם הדרך שבה סלבס יוצרים קשר עם קהלם.

על השטיח האדום (צילום: shutterstock)

היו ימים שבהם נאלצה התקשורת להסתפק בפרסומים ערוכים בקפידה על סולתה ושמנה של הוליווד. הסקנדל הקטן ביותר טואטא אל מתחת השטיח על ידי מחלקות הפרסום היעילות של האולפנים. הכוכבים לא הועסקו אז כעצמאים, כפי שהם היום, אלא כבולים בחוזה לאולפן אחד. כאשר אחד הכוכבים בכל זאת "נתפס עם המכנסיים למטה", כמו במקרה הידוע לשמצה עם פאטי ארבוקל – כוכבת הסרט האילם בראשית שנות ה-20 – מדובר היה בסקופ ענקי. אך תקלות כאלה היו היוצא מן הכלל שהעיד על הכלל. סלבס כמעט לא נראו ברחבי העיר. כשהם נצפו אוכלים או מבקרים בהצגת בכורה, זה היה עניין גדול (הסרט "שיר אשיר בגשם" מ-1952 היה סאטירה משעשעת על המצב הזה).

תקופת איסור המגע חלפה מזמן. כיום כל אחד – ואנחנו מדגישים כל אחד – יכול להיות סלב בלוס אנג'לס. אמה של לינדזי לוהאן, אשתו לשעבר של צ'רלי שין והשומר האישי של ג'רי ספרינגר – מחזיקים כולם בתוכניות ריאליטי משלהם, מה גם שהקהל מתלהב באותה מידה מקווין ספייסי ומקווין פדרליין.

התיאבון לסלבס ולעוד ועוד סלבס אינו יודע שובעה. בתוכניות הריאליטי, שהולכות הרבה מעבר לאמהות של, אחים של ובנים של, מופיעים "סלבס" שמעט אנשים מזהים בתקופת השיא שלהם, ודאי לא בעוד 15 שנה, כש-TMZ מראה תמונות "אז והיום" שלהם במדורו "Memba them?", יתמקד בהתלהבות בכל קמט במצח, בכל "מפרץ" בראש ובכל איבר רפוי.

את הכול מניע, כמובן, הכסף. התאגידים מיהרו להפוך את האובססיה של ההמונים לחיי הזוהר למקור לעשיית רווחים.

בוורלי הילס (צילום: shutterstock)

מותר להסתכל, אסור לגעת

עד לפני שנים ספורות, המקום היחיד שלתיירים היה סיכוי לראות בו סלב היה בוורלי הילס. שם, אם היה להם מזל גדול, הם יכלו לצלם את הכוכב הנערץ עליהם, דרך השער בקצה הכביש הפרטי שלו. ברוב המקרים הדמות המעורפלת היתה מאבטח או סוכנת בית, אך התייר זכה לפחות לתחושה שהוא התקרב לגדולה. כיום אין מקום קסום כזה. כל אחד יכול להרשות לעצמו לבקר לא רק בלוס אנג'לס, אלא גם במלון או במסעדה שבהם מבקרים הכוכבים. מלבד בתי הכוכבים (וגם הם לא תמיד, הודות לתוכניות הריאליטי) – אין כמעט מקום בלוס אנג'לס שיש בו פרטיות. המקומות האִינִיִים משתנים בכל שבוע, אבל גם בשהייה קצרה בעיר סביר שתפגוש סלב.

כמה מעסקי האוכל שבהם אפשר לראות סלבז הם: Nobu בווסט הוליווד, STK, Koy ו-Katsuya הפופולריות זה זמן רב, וגם Beso, שהשחקנית אווה לונגוריה שותפה בבעלות עליה (אם כי חוקי מרפי עלולים לפעול, ועד שתשיגו סוף סוף מקום במסעדות הללו, הן כבר לא יהיו פופולריות).

הכוכבים של Ivy התמעטו במידה מסוימת, אך לפחות נעים לשבת בפָּטְיוֹ. מועדונים ובתי מלון הם מקומות ריכוז אידאליים לסלבז. הברים של מלונות תומפסון והוליווד רוזוולט הם "אִין" (או לפחות היו בעת כתיבת שורות אלה).

Nobu (צילום: טיים אאוט)

רשימת המועדונים החמים נזילה מאוד. אם לא תוכלו להיכלל ברשימת האורחים, הזמינו מראש בקבוק יקר. הקפידו להתלבש כדי שיהיה סיכוי טוב שיכניסו אתכם.

אם אתה טיפוס אתלטי, צא למסלול הג'וגינג בראניון קאניון. אם אתה מעדיף לצפות בספורט ולא לעשות ספורט, לך למשחק כדורסל של הלֶייקֶרְס, שם הסופרסטאר והסוּפֶּר־אוהד ג'ק ניקולסון נראה בקביעות, מעודד את הקבוצה מן הקווים. תוכל גם ללכת למשחק כדורגל של אל-איי גלאקסי, שם משחק דיוויד באקהם.

אם אתה אוהב קניות, שכח מהרודאו דרייב (Rodeo Drive) ולך במקום זאת לגְרוֹבְ (Grove), הסמוך לסופרמרקט וול פודס (Whole Foods), הסֶלֶבְּרִיטִי-פְרֶנְדְלִי.

לבגדים – Kitson ב־Roberston Boulevard או Segal ב־Melrose Avenue הם הימור טוב למפגש עם סלבס, והסיכוי שתורשו להיכנס לחנויות אלה גדול מאשר הסיכוי להיכנס לכמה חנויות "אקסקלוסיב" שמכריזות על מעמדן באמצעות חבל קטיפה בכניסה.

ככלל, סביר יותר לפגוש סלבז בבוקר מאשר אחר הצהריים, אך אל תטרחו בימי שני ובסופי שבוע. אל תנסו לבקש מכל סלב להצטלם או לתת לכם חתימה, אם כי יש שיסכימו, בעיקר אלה המצויים מעבר לשיא תהילתם. המגזין Autograph של מחוז אורנג' מפרסם רשימה של "חותמים טובים" ושל "חותמים רעים".

מעל לכול, אל תתקרבו יותר מדי בלא רשות. כתבי רכילות וצלמי פפראצי עלולים להוות מטרד לסלבס, אך גם הם מקפידים תמיד לא לחצות גבולות. עדיין.